"צה"ל השמיד עשרות מנהרות", מצהיר דובר צה"ל פעם אחר פעם, מבצע אחר מבצע, בתדריכים ובהודעות שמסכמות מבצעים צבאיים בעזה בשנים האחרונות. ובכל זאת, בתחילת כל סבב לחימה מחדש, הציבור הישראלי נחשף לכמויות, לעומקים ולשדרוגים של מערכות תת-קרקעיות, שתושבי גוש דן היו יכולים רק לקנא בהן אם היו משמשות להסעת המונית ברכבת תחתית. מלחמת חרבות ברזל נראית עוד רחוקה מסיום, וכבר נחשפנו למאות מנהרות בשטח, הכלי האסטרטגי של חמאס שישראל בינתיים לא מצליחה להדביר.
- מאי 2021 - אחרי 11 ימי לחימה במבצע "שומר החומות", בהודעת הסיכום של דובר צה"ל הכריזו על השמדת חלקים נרחבים מה"מטרו" - פרויקט המנהרות של חמאס. "יותר מ-100 קילומטרים של מנהרות תת-קרקעיות הושמדו", נכתב.
- אוגוסט 2022 - מבצע "עלות השחר" נמשך 55 שעות בלבד. הודעת הסיכום של דובר צה"ל הכריזה על "סיכול מנהרה התקפית אחת".
- אוגוסט 2014 - מבצע "צוק איתן" הסתיים אחרי 29 ימי לחימה. "32 מנהרות הושמדו", עדכנו בדובר צה"ל בסוף המבצע.
- נובמבר 2012 - מבצע "עמוד ענן" הסתיים אחרי 8 ימי לחימה. "צה"ל תקף 66 מנהרות לחימה ו-140 מנהרות הברחה", הודיעו בדובר צה"ל.
- ינואר 2009 - מבצע עופרת יצוקה נמשך 22 ימים. צה"ל תקף מנהרה התקפית אחת ופוצץ כ-70 פירים בשטח הרצועה.
לא בראש סדר העדיפויות
את עצימת העיניים הישראלית מול המנהרות בעזה לאורך השנים תיאר מבקר המדינה בדוח מיוחד על הנושא שפרסם ב-2017 וסיכם את מבצע צוק איתן. "איום המנהרות שולב בצי"ח (ציון ידיעות חיוניות - קביעת סדרי העדיפויות המודיעיניים) הלאומי של שנת 2009 רק כחלק מנושא ההתרעה מפני פעילות טרור, ולא באופן כולל וכנושא בפני עצמו המצריך מיקוד מודיעיני", כתב המבקר. "אף על פי שאיום המנהרות מרצועת עזה גבר בהתמדה ברבות השנים, לא חל שינוי בהתייחסות לאיום זה בשנים 2014-2010, בזמן שנושאים אחרים הנוגעים לרצועת עזה שולבו בצי"ח. איום המנהרות כנושא בפני עצמו נותר בחוץ, וזאת אף על פי שהיה איום משמעותי ומתפתח מרצועת עזה שהוגדר כאסטרטגי לאורך השנים על ידי קברניטים שונים".
רק בתחילת שנת 2015, ציין המבקר, הוכנס איום המנהרות לסדר העדיפויות ב"עדיפות העליונה". "היה ראוי כי ראש אמ"ן דאז, אלוף אביב כוכבי, וראש השב"כ דאז, מר יורם כהן, ישפיעו על מיקומו בצי"ח הלאומי, ויעמדו על כך שיתועדף בהתאם לסכנה הנשקפת ממנו", העיר המבקר כשהוא מתייחס לשנת 2013.
גם הדרגים הבכירים ביותר סופגים ביקורת ממבקר המדינה: "על הדרג המדיני, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון דאז, מר משה יעלון - ועל הרמטכ"ל דאז, רא"ל בני גנץ, היה לפקח על גיבוש הצי"ח הלאומי, לבקר אותו ולהשפיע עליו, ובכך לסייע לכוון את המאמצים המודיעיניים בהתאם לחומרת האיום. זאת כדי לאפשר פעילות מיטבית יותר של צה"ל לאיתור מנהרות החוצות לשטחנו, ולפעילותו המבצעית במבצע צוק איתן".
השר נפתלי בנט, שכיהן אז כשר הכלכלה וחבר בקבינט, הוזכר כמה פעמים בדוח כמי שקרא לפעולה נגד המנהרות, שאל שאלות וניסה לעורר דיון – בעוד מרבית השרים "לא הביעו התעניינות, לא ביקשו הרחבה בנוגע אליו ולא ביקשו שצה"ל יציג להם את היערכותו לטיפול באיום".