אמש (שבת) דיווחנו ב"חדשות סוף השבוע" כי בקרוב מוסקווה תספק לטהראן טייסת שלמה של מטוסי קרב מסוג "סוחוי-35" - מה שמעיד כי מערכת היחסים בין רוסיה לאיראן, שתי מדינות בודדות ואף מצורעות במערכת הבין-לאומית, מתהדקת. אז מה עומד מאחורי משלוח הנשק הצפוי - ולמה ישראל צריכה לדאוג? מאחורי הקלעים של העסקה שמדאיגה את המערב.
סיקור N12 בנושא:
- רוסיה תספק לאיראן טייסת שלמה
- "סכנה לקהילה הבינ"ל": שיתוף הפעולה בין איראן ורוסיה מעמיק
- בארה"ב מעריכים: תקלות חמורות במל"טים האיראניים שהועברו לרוסיה
המטוס? לא איום ממשי
המטוס המדובר לא מהווה איום בפני עצמו על חיל האוויר הישראלי ויסייע לאיראנים להתמודד בעיקר עם תקיפות באדמתם, אך לצד זאת, הוא בעל מספר רב של תכונות העולות על מטוסי הקרב הנוכחיים שברשות חיל האוויר האיראני הישן והמתפורר: F-14 ופנטום.
ה"סוחוי 35" הוא בעל יכולת תמרון גבוהה ומופעל על ידי טייס יחיד. המטוס מצויד במערכות נשק שונות, בין היתר, טילי אוויר-אוויר לטווח קצר ובינוני, טילי אוויר-קרקע, טילים נגד קרינה, טילים נגד ספינות, מגוון פצצות מונחות לייזר ומערכות הגנה לשיבוש מכ"ם. למרות הנתונים הללו, הנתונים שעשויים לעניין את גורמי הביטחון בישראל הם מהירות המטוס, שעומדת על כ-2,390 קמ"ש, וטווח הטיסה המרבי - שעומד על כ-3,600 קילומטרים.
ארה"ב התערבה - העסקה בוטלה
24 המטוסים שצפויים לעבור לרפובליקה האיסלאמית, שלפי הדיווחים טייסי הקרב שלה כבר החלו להתאמן עליהם, היו אמורים להירכש על ידי מצרים - אך הדבר לא יצא אל הפועל בשל התערבותה של ארה"ב. בעקבות העסקה שטורפדה, הרוסים חיפשו רוכשים חדשים לעודפים שלא נמכרו - ומצאו, ככל הנראה, את איראן. מצרים אמנם לא קיבלה את המטוסים הרוסיים, אך כן צפויה לקבל פיצוי מממשל ביידן בדמות מטוסי קרב מתוצרת אמריקנית.
ובכל זאת עולה השאלה - מה רוסיה מקבלת בתמורה? לפי מקורות בממשל ביידן, הכשרת הטייסים האיראנים ברוסיה תוארה כ"תמיכה צבאית וטכנולוגית חסרת תקדים הנשפכת ממוסקווה לטהראן", עדות לברית המתהדקת בין המדינות. האמריקנים טוענים כי רוסיה תבקש מאיראן מערכות הגנה אווירית, מאות טילים בליסטיים קצרי טווח - ואף תדרוש לשתף פעולה בפרויקטים לייצור נשק.
התגובה (האפשרית) של ישראל
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמנם בירך את ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לקראת כניסתו לתפקיד, אך כפי שזה נראה כעת, בירושלים יכולים לכל היותר להעלות את הנושא בשיחות עם מוסקווה - שלא בהכרח צפויה להתחשב בטענות הישראליות.
מה שבאמת מטריד את ישראל, ולא רק אותה, היא "ברית המצורעות". מאז החלה הפלישה לאוקראינה, רוב מדינות המערב עשו מאמץ על מנת לבודד את פוטין במערכת הבין-לאומית, גם בשל הסנקציות הרבות שהטילה ארה"ב. איראן, שבמשך שנים נמצאת תחת סנקציות נוקשות, מצאה לפתע שותפה שנמצאת במצב זהה לשלה - מה שהוביל את שתי המדינות לעשות עסקים אחת עם השנייה. "שותפות זו מהווה איום לא רק על אוקראינה - אלא על שכנותיה של איראן באזור. חלקנו את המידע הזה עם שותפים במזרח התיכון וברחבי העולם", סיפר החודש בכיר בממשל ביידן.
האזהרה של ראש המוסד
בשבוע שעבר באירוע הוקרה למצטייני המוסד בבית הנשיא, הזהיר ראש המוסד דוד (דדי) ברנע כי "איראן מקצינה ומגבירה את ניסיונותיה לבצע פיגועי טרור, שאותם אנחנו בולמים מידי יום, בכל רחבי העולם. אנחנו לא מופתעים מעזות המצח של המשטר האיראני, שבזמן שזרוע אחת שלו שולחת דיפלומטים איראנים לווינה למו"מ על הסכם עם המעצמות, זרוע שנייה שלו שולחת טרוריסטים איראנים להרוג חפים מפשע ברחבי העולם, רק בשל היותם ישראלים או יהודים".
"התרענו שאיראן תבחר צד ותסייע לרוסיה, ואכן, נשק מתוצרתה הגיע לאחר תחילת המלחמה לידי הרוסים", המשיך ראש המוסד. "העמדנו באור המציאות את מועד אספקת האמל"ח לרוסיה למרות השקרים שנשמעו מכיוונה של איראן. לנו השקרים האיראנים אינם חדשים".