מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (רביעי) דוח ביקורת על ההתפרעויות בערים המעורבות המהלך מבצע "שומר חומות", לפני יותר משנה. המבקר מצביע על כשלים רבים, בין היתר ביחס למודיעין, מערך המילואים וממשק בין המשטרה והשב"כ.
"ההתפרעויות האלימות באירועי 'שומר החומות' חשפו ליקויים משמעותיים בפעילות המשטרה", כתב אנגלמן. "אלה גרמו לפגיעה חמורה בביטחון האישי הבסיסי ביותר להם זכאים אזרחי המדינה. על גורמי אכיפת החוק לתקן הליקויים המשמעותיים על מנת למנוע הישנותם. חייבים להחזיר את תחושת הביטחון הבסיסית לאזרחי ישראל".
"ממצאי הביקורת ומכלול הנסיבות שבהן פועלת המשטרה, יחייבו את ראש הממשלה והשר לביטחון הפנים ובאמצעותם את ממשלת ישראל, את המשטרה, את שב"כ ואת מערכת הביטחון כולה - לתת את הדעת על שורה של סוגיות מרכזיות שעלו בדוח, בהן יכולת המשטרה להתמודד עם מערכה רב-זירתית מורכבת, חיזוק המודיעין והעברת המידע, חיזוק מערך המילואים של משמר הגבול, הסדרת ממשקי משטרה - שב"כ וההתבססות על מודל הפעלה המבוסס על תגבורים", ממשיך המבקר. "על הפרקליטות לפעול למיצוי הליכי העמדה לדין של המעורבים באירועי הפרה של הסדר הציבורי על רקע גזעני או לאומני".
ההיערכות הכושלת
לדברי מבקר המדינה, נפלו ליקויים בפעילות המשטרה לקראת האירועים ובמהלכם, בהיערכות ובמוכנות לאירועי הפרות סדר רב-זירתיים בכלל ובערים המעורבות בפרט. כמו כן, אנגלמן מציין כי התגלו פערים בחלוקת האחריות בין המשטרה לשב"כ בנוגע למודיעין בתחום הסדר הציבורי ובממשקים שבין הארגונים בתחום זה. מהדוח עולה כי הפערים הללו תרמו לפערים המודיעיניים המשמעותיים שבאו לידי ביטוי בהתמודדות עם אירועי שומר החומות. עוד צוין כי עלו פערים גם בהיערכות המשטרה ובעמידתה בפועל באתגרי השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות בשגרה.
לגבי ההיערכות לפני הפרעות, משרד מבקר המדינה מציין כי שני הגופים לא התריעו על כך כלל. הדבר נוצר מהיעדר משאבים, היעדר הכשרה של הכוחות ומחסור בכוח אדם ובפרט דוברי ערבית.
בנוסף, למשטרה לא הייתה מערכת לניטור דברי הסתה ברשתות החברתיות. מערכת כזאת הייתה קיימת בעבר, אבל בגלל קשיים טכניים הקשורים למכרז, העניין לא הוסדר. לכן, כל המעקב נעשה בצורה ידנית תוך כדי האירוע. עוד עולה כי המשטרה לא הפעילה מערך איסוף מודיעיני בנושא הפרות סדר ציבורי.
יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה
אנגלמן מציין בהרחבה שיש קצר תקשורת משמעותי בין המשטרה והשב"כ. בין היתר עולה מהדוח כי חלוקת האחריות ביניהם מאוד בעייתית. בנוסף צוין כי אין נוהל מסודר לעבודה בין המשטרה לשב"כ, וכי השב"כ לא השתלב בהיבטים המודיעיניים לפני האירועים.
אוזלת היד באירועים רב-זירתיים
בדוח נכתב כי הפערים מקשים על המאבק בפשיעה גם בימי שגרה, לא כל שכן באירועי קיצון. "אירועי 'שומר החומות' הציפו את שאלת יכולתה של המשטרה לתת מענה לאירועים רב-זירתיים מורכבים", נכתב. כמו כן צוין כי האירועים שיקפו חולשה ניכרת של מערך המילואים של משמר הגבול. "אם יש כוונה להסתמך על מערך זה בהתמודדות עם אתגרי ביטחון הפנים, נדרשת עבודה משמעותית בבניין הכוח שלו במכלול תחומים", הובהר בדוח.
הקושי להתמודד עם מערכה רב-זירתית בא לידי ביטוי בין היתר בכך שחלק גדול מהכוחות המשטרתיים עלו בירושלים, בעוד שלכוחות שנשארו בשאר הערים המעורבות האחרות לא היו כלים להתמודד. כך למשל, בחלק מהמקומות נגמרו תוך יום אחד האמצעים לפיזור הפגנות.
המשטרה לא הצליחה להתמודד עם ההצפה. היה כשל במוקד 100, מתוך כ-30 אלף פניות - 3,000 כלל לא נענו, שזה כ-10%. גם ב-4,000 הפניות שנענו - לא היה מענה רציני ולא נשלחה ניידת. לצד הפגיעה המיידית, הדבר הוביל לאובדן אמון במשטרה.
כמו כן, עלה ליקוי משמעותי בגיוס כוחות נוספים. לדוגמה, מרגע ההוראה לגייס מיידית כוחות מילואים ללוד - הם הגיעו בפועל רק אחרי כשבוע. כמו כן, הכוחות שהגיעו לא הכירו את השטח והיו צריכים לקחת מצה"ל אמצעים.
האכיפה וההרתעה
מנתוני הדוח עולה כי נעצרו 3,000 מתפרעים, אבל מתוכם הוגשו כתבי אישום נגד פחות מ-600, כלומר פחות מ-20%. בחלק מהמקרים זה נובע מכך שלמשטרה לא היו קציני חקירות דוברי ערבית. כמו כן, היו חוקרים חסרי ניסיון, ולא אספו מספיק ראיות צילומיות. בנוסף, מתוך כתבי האישום שהוגשו, העבירות החמורות מהוות חלק נמוך.
גם בהיבט של אכיפה אזרחית - עולה כי היא לא מספקת. נגרמו נזקים של למעלה מעל 40 מיליון שקל במהלך ההתפרעויות. לעומת זאת, הפרקליטות ציינה שפוטנציאל התביעות נגד אלה שנתפסו עומד על 4.5 מיליון שקל. עוד מציין המבקר כי עד היום לא הוגשה בפועל שום תביעה אזרחית.
השירותים בערים המעורבות
פרק נוסף בדוח מתייחס לשירותים הניתנים לאזרחים בערים המעורבות. בפרק הזה נאמר כי בכל הערים המעורבות שנבדקו שיעור העובדים הבכירים הערבים קטן לעומת חלקם באוכלוסיית העיר. ברמלה למשל נמצא כי אין כלל עובדים ערבים בכירים.
כמו כן, מסקירת החלטות הממשלה המרכזיות בנושא שיפור מצב החברה הערבית בשנים 2010 עד 2020, עלה כי למעט החלטות נקודתיות לגבי האוכלוסייה הערבית בירושלים, הן אינן חלות על התושבים הערבים בערים המעורבות. בשל כך האוכלוסייה הערבית ביישובים אלו לא קיבלה תקציבים ייעודיים, לא זכתה להתייחסות ייעודית ולא גובשה מדיניות סדורה בנוגע אליה. יחד עם זאת, החלטות הממשלה משנת 2021 כללו תקציב לערים המעורבות בהיקף של כ-300 מיליון ש"ח לשנים 2022 עד 2026.
משב"כ נמסר בתגובה לדוח: "ממצאיו ומסקנותיו של דוח מבקר המדינה נלמדים, ומשתלבים בפעילות השירות, שהתקיימה כבר בעת האירועים וביתר שאת לאחריהם, וכן לתחקור והפקת לקחים מהאירועים.
"מתחילת 2022 החליט השב"כ במסגרת יעודו, להרחיב את פעילותו במגזר הערבי ככלל ובערים המעורבות בפרט. נקבעו תחומים שבהם תורחב ותועמק פעילות השירות, בדגש על סוגיות בתחום הסדר הציבורי הלאומני והממשק שבין הפעילות הפלילית לביטחונית. מהלכים אלו נעשים בהתאם לסמכותו של השירות על פי דין ותוך שיח שוטף עם גורמי היעוץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל.
"כפי שצוין בדוח, שב"כ הצביע על תופעות בסיס בחברה הערבית, כמו גם על הסלמה לאורך זמן, אשר זכתה למענה שוטף בהיערכויות של המשטרה לאירועי מחאה, גם אלימים. בניגוד לנאמר בדוח, שב"כ זיהה מרגע תחילת האירועים, כי מדובר בהסלמה על רקע לאומני ובהתאם נערך בחמ"לים ובשטח למתן מודיעין בזמן אמת ולסיכול בהתאם להתרעות שהעביר.
השב"כ הוביל להגשת כתבי אישום למול 133 מפגעים המעורבים באירועים ולפענוח של 28 פיגועים. חשוב לציין כי בתקופה זו עסק השב"כ במקביל בפעילות תקיפה נרחבת בעזה שסייעה לסיומה המהיר של המערכה וכן בפעילות למניעת התפרצות באיו"ש. מערכת היחסים בין שב"כ למשטרת ישראל הינה חזקה, שוטפת ועוצמתה מעבר לתהליך כזה או אחר".
תגובת המשרד לביטחון הפנים: "המשרד לביטחון פנים, בהובלת השר עמר בר-לב, ביצע במהלך השנה האחרונה פעולות תשתיתיות בהיקף נרחב, הנוגעות באופן ישיר לממצאי הביקורת שהוצגו בדו"ח מבקר המדינה. כפי שצויין לעיל, ביצוע שינוי עמוק ומקיף ביכולות ההתמודדות עם אירועים עתידיים הדומים במאפייניהם לאירועי "שומר חומות" – הינו יעד מרכזי אותו הציב המשרד ופעל לאורו במהלך השנה האחרונה. בכוונת המשרד להמשיך ולהתמיד בתהליכי היישום של הלקחים השונים, להטמיע אותם באופן שוטף ולהבטיח שינוי מהותי במוכנות הלאומית לאירועים דומים בעתיד".
תגובת המשטרה: "דוח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכת לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה. עם תחילת התרחשות האירועים והתגבשות תמונת המצב שכללה מספר זירות רב וחריג של אירועי הפרות סדר וירי מרצועת עזה, תוגברו הכוחות ובוצעו כל הפעולות הנדרשות על מנת לטפל באירועים במקומות בהם התרחשו אירועי הפרות סדר אלימות. בין היתר בוצעו הסטות של הכוחות בהתאם להערכות מצב ולזמינותם, הוקמו מפקדות משימתיות, תוגברו הכוחות וגויסו 20 פלוגות מילואים מג"ב שמנו כ-2,000 לוחמים.
בשל ריבוי האירועים והיקפם, הליך דיוק תמונת המצב נמשך באופן רציף. פריסת הכוחות בתחילת האירועים התבססה על הערכת מצב והמודיעין שהיה קיים. ככל שגובשה תמונת המצב ונצברו כוחות מבצעיים נוספים, אלה הופנו למוקדים רבים בערים השונות. חטיבת המודיעין הציגה הערכת מצב מודיעינית אמינה, עדכנית ומקיפה אשר הדגישה את תמונת המודיעין בהתבסס על מידע שהיה באותו זמן נתון. ככל שתמונת המודיעין השתנתה, הרי שהמשטרה פעלה בהתאם לכך.
במהלך ימיו הראשונים של המבצע התקבלו במוקד 100 קריאות אזרחים רבות בהיקף חריג ביחס לשגרה המבצעית של משטרת ישראל ולכוחות הפרוסים בשטח. כמו כן התקבלו מספר חריג של קריאות המתייחסות לאותו אירוע. הכוחות בשטח פעלו במקביל לפעילות בזירות של נפילות טילים בכל אירוע או פניה שהתקבלה במוקד 100 כאשר התעדוף שניתן הוא ראשית לאירועים מסכני חיים ופגיעה בסמלי שלטון.
באשר לשירותי משטרה בקרב החברה הערבית נציין כי בשנים האחרונות אנו פועלים להעמקת שירותי משטרה בחברה הערבית. במסגרת פעילות זו המנהלת לשיפור שירותי משטרה לחברה הערבית נסגרה והוקם אגף סי'ף
לתאום פעילות מבצעית בערים ערביות ומעורבות וכן להגברת השותפות עם החברה הערבית, וזאת על מנת לתת מענה לצרכים ייחודיים של התושבים לצמצום פשיעה וחיזוק נורמות הציות לחוק והגברת תחושת הביטחון בקרב הציבור הנורמטיבי".