"תדע כל אם עברייה כי הפקידה גורל בנה (ובתה) בידי מפקדים ראויים לכך"? בשנים האחרונות, במקביל לאפקט של תנועת "מי טו" בישראל ובעולם, חלה עלייה במספר התלונות על פגיעות מיניות בצה"ל - במקרים רבים מצד מפקדים. האם היא משקפת גם עלייה במקרים, או נכונות גדולה יותר להתלונן ולחשוף את המקרים? וכיצד הנערות הצעירות יוכלו לחוש מוגנות ולהאמין שצדק ייעשה, גם אם התוקף הוא קצין בכיר מאוד?

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

מרכז ההתמודדות והתמיכה של צה"ל (מהו"ת), שהוקם ב-2012 עבור חיילות וחיילים שעברו פגיעה מינית, היריון לא מתוכנן או אלימות במשפחה, עוצב באופן שנועד לשוות לו מראה כמה שיותר דומה לקליניקה - וכמה שפחות לבסיס צבאי. בהיגיון רב, במרכז סבורים כי מי שהותקפה מינית בצבא, לא פעם בידי בעל סמכות במערכת, לא צריכה לראות את אותן הדרגות כשהיא מגיעה לבקש עזרה. ואולם, למרות הריהוט והלבוש האזרחי, קשה להתעלם מהאופי הצבאי של הבניין הישן עם הכניסה הצדדית.

מרכז הסיוע הצבאי שמעוצב כמו קליניקה באזרחות (צילום: דובר צה"ל)
מרכז הסיוע הצבאי שמעוצב כמו קליניקה באזרחות | צילום: דובר צה"ל

פגשנו שם את יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם), תא"ל יפעת תומר-ירושלמי, לריאיון וביקשנו לשמוע את התייחסותה לכך שמספר התלונות על הטרדה מינית בצבא מנזק וכמעט הוכפל בתוך חמש שנים - מ-561 בשנת 2013 ל-1,104 בשנת 2018. ובכן, מדובר בהישג - כך היא מסבירה. לדבריה, הנתונים לא מעידים על עלייה במספר הפגיעות המיניות בצבא - אלא דווקא על הנכונות הגוברת של הנפגעים לדווח על האירועים שעברו.

"זו התרבות הארגונית שמעודדת דיווח", מצביעה תא"ל תומר-ירושלמי על הגורם לשינוי. "החיילים פוגשים את ממונת היוהל"ם ביחידה, יש הסברה, הרצאות, הצגות וקמפיין שאנחנו מובילים. יש כמה ערוצים מקבילים שאפשר לפנות באמצעותם לעזרה - ממונת יוהל"ם ביחידה, מפקד, קב"ן, רופא וכמובן מרכז מהו"ת שמבטיח דיסקרטיות". מפקדת מרכז מהו"ת, רס"ן מעיין בר, מזכירה כי גם קו הסיוע תוגבר, והוא פעיל כעת 24 שעות ביממה לאורך כל השבוע.

בשיחתנו חושפת תא"ל תומר-ירושלמי כי נתוני התלונות הגבוהים למרכז מהו"ת נמשכו גם בשנת 2019, כ-1,100 אירועים צבאיים דווחו ועוד כ-900-800 אירועים במעורבות חיילים שאירעו באזרחות. בשעה שהדיווחים בצבא הכפילו את עצמם בתוך חמש שנים, בציבור הכללי הפניות למרכזי הסיוע עלו בקצב מתון יותר: מ-8,637 פניות חדשות בשנת 2013 ל-12,077 בשנת 2018, כ-40% בלבד.

בעיית ההיררכיה

גם אם העלייה במספר הדיווחים אכן משקפת מגמה חיובית, מספרם המועט של כתבי האישום המוגשים נגד קצינים מצייר תמונה מטרידה. ואכן, זהו האתגר המיוחד של צה"ל בהתמודדות עם תופעת ההטרדות המיניות - ההיררכיה הנוקשה, דמות המפקד שנדמה לעיתים כל יכול, והיתרון המספרי המובהק במספר הגברים המשרתים בתפקידי קצונה, הגובר ככל שעולים בדרגות.

בשנת 2019, מבין הסג"מים והסגנים בצה"ל רק כ-40% היו נשים. מבין סגני האלופים רק 20% היו נשים, ורק אחת מכל 10 אלופי משנה בצה"ל הייתה אישה. המשמעות היא שמדובר בארגון המובל על ידי גברים, והנשים המשרתות בצה"ל לרוב כפופות אליהם ולא להיפך. ההיררכיה בשילוב עם הדומיננטיות הגברית מייצרות סיטואציה שבה החיילות והחיילים הם מעין קבוצת סיכון של ממש, והופכות את הטיפול בהטרדות למורכב במיוחד.

נתונים שהתקבלו באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בתחילת השנה מעידים כי כאשר מדובר בקצינים בכירים, הצבא מתקשה יותר לטפל בתופעת ההטרדות המיניות. מהנתונים שחשפה השנה כתבת חדשות 12 מיכל פעילן עולה כי שיעור כתבי האישום שמוגשים ביחס לתלונות נמוך משמעותית בקרב קצינים מאשר בקרב חיילים. 

כך, בעוד שמספר התלונות על פגיעות מיניות בשנת 2018 התחלק כמעט שווה בשווה בין חיילים לקצינים, רק 20% מכתבי האישום הוגשו נגד בעלי הדרגות. יתרה מזאת, רק 5% מכתבי האישום היו נגד קצינים בדרגת סא"ל, על אף ש-15% מהתלונות עסקו בהם. על פי אותם נתונים, אף כתב אישום לא הוגש בגין פגיעה מינית כלפי קצין בדרגת סא"ל ומעלה בשנת 2018, למרות שהתלונות נגדם היוו 3% מכלל התלונות.

http:/img.mako.co.il//2020/10/01/htradot2.jpg

האם הפרקליטות הצבאית מקלה עם בעלי דרגות גבוהות?   

"אין עניין של דרגה. בתיק משפטי הדרגה לחלוטין לא רלוונטית. אתה בוחן תיק לפי הראיות וחומרת המקרה. כל החלטה מתקבלת בהכרח לפי חומרת המקרה, הראיות והנכונות של הנפגע לקחת חלק בהליך משפטי. כשיש ראיות ומתלוננת לא מהססת ומגישה תלונה, ברור שזה לא משנה אם מדובר בטוראי או בקצין בכיר".

אז מה הסיבה לפער במספר כתבי האישום?

היוהל"ם מסבירה כי נגד קצינים ישנה נטייה גדולה יותר להתלונן על עבירות קלות, ולהימנע מתלונה על עבירות חמורות: "לצערי, לפעמים חייל לא מוכן להגיש תלונה על מקרה חמור כי זה יצריך ממנו להיחשף יותר. אי אפשר להסתכל רק מספרית, מרבית הדיווחים על הטרדה מילולית לא הולכים לכתבי אישום. חיילים נוטים לדווח פחות על הערה מילולית של חייל אחר, אבל לא יבליגו כשמדובר בנגד, קצין בכיר או מפקד, ובמקרים כאלה לא תצפה לראות כתב אישום".

"לפעמים עדיף להראות לקצין את הדרך החוצה"

לדברי תא"ל תומר-ירושלמי, הפער במספר כתבי האישום אינו מעיד על כך שתלונות נגד קצינים ונגדים אינן מטופלות, וסבורה כי לעיתים ערוץ הטיפול המשמעתי אפקטיבי לא פחות מהפלילי. "הדרך היא לא בהכרח להגיש כתב אישום", היא מבהירה. "לשיחה פיקודית וטיפול משמעתי יש משמעות. לקחת נתונים ולהניח הנחות זו פשוט אמירה לא נכונה וזה מרדד את השיח. אנחנו בוחנים כל מקרה לגופו".

תא"ל יפעת תומר- ירושלמי, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (צילום: דובר צה"ל)
תא"ל יפעת תומר- ירושלמי, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר | צילום: דובר צה"ל

עוד טוענת היוהל"ם: "ההחלטה לנקוט דין משמעתי כלפי קצין, ולהראות לו את הדרך החוצה, שקולה פעמים רבות להליך פלילי שבו התוצאה עלולה להיות עונש פחות חמור. להעמדת קצין בפני ועדה להתרת התחייבויות יש משמעות - כשאתה מסתכל היום על העובדה שקצין לא ממשיך בצבא אחרי אירוע מיני כזה, יש לזה אפקט הסברתי".

"בהליך פלילי התוצאה עלולה להיות עונש פחות חמור"


ניתן לטעון כי אמירות אלו מגוננות במידה רבה על קציני צה"ל מפני הליך פלילי, אך היועצת לרמטכ"ל מדגישה כי גם כאשר תלונות לא מסתיימות בכתב אישום - היא סבורה כי לא מדובר בתלונות שווא כלל. "מבחינה ארצית ועולמית, שיעור תלונות השווא אפסי שבאפסי", הדגישה בשיחה, "גם ככה יש חששות, אז לחשוב שמישהו יכניס עצמו באופן שקרי להליך משפטי שכולל לדבר על אירועים אינטימיים ולעבור חקירה נגדית? שים לב לפסיקה בעניין, גם כשיש זיכוי לא קובעים שמתלוננות שקרניות. זה אפס קציהם של המקרים".

כשהיוהל"ם נשאלת אם היא מוטרדת מהמחשבה שבצה"ל מסתובבים קצינים שפגעו מינית ולא מוצה עמם הדין, היא עונה שהיא לא מרגישה כך: לדבריה, היא טרודה במחשבה על כך שצריך לעשות הכול על מנת למנוע ולטפל בחיילות וחיילים שנפגעים מינית. 

"ארצית ועולמית - שיעור תלונות השווא אפסי שבאפסי"

לפני שמונתה ליוהל"ם, שירתה תומר-ירושלמי בשורת תפקידים משפטיים בצה"ל - ביניהם ראש מחלקת ייעוץ וחקיקה בפרקליטות הצבאית וכן סגנית נשיא בית הדין הצבאי המחוזי מטכ"ל ועורף. כעת דיווחים שונים מהחודשים האחרונים מסמנים אותה כמועמדת לקידום לדרגת אלוף ולהחלפת האלוף שרון אפק בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי.

הקשרים המקצועיים שלה כקצינה ותיקה, וכן של יחידת היוהל"ם ומרכז מהו"ת עם מצ"ח ועם התביעה הצבאית, מאפשרים לסגור מעגלים מהר יותר. כשמתלוננת מחליטה להגיש תלונה למשל, גובר הסיכוי שתגיע בדיוק למקום הנכון ולחוקרת הנכונה במועד שמתואם מראש.

ההבטחה: המפקד לא יידע

אז כיצד באמת מוגש דיווח על הטרדה מינית בצה"ל, כיצד הוא מטופל ולאן חיילת או חייל שחשים שנפגעו מינית יכולים לפנות? היוהל"ם ומפקדת מרכז מהו"ת שהצטרפה אליה הסבירו לנו. יש שורה של ערוצים שדרכם יכולים חיילות וחיילים לפנות: אם יבחרו לדווח על הפגיעה המינית לאחת המפקדות או המפקדים ביחידה, או לקצינה המוגדרת ממונת יוהל"ם ביחידה, יש להם חובת דיווח למרכז מהו"ת.

עם זאת, הן מדגישות, לא מדובר בערוץ דו-כיווני - והיחידות לא מעודכנות אם הפנייה הגיעה ישירות למרכז ההתמודדות והתמיכה. "הדיסקרטיות היא אבן יסוד", מסבירה תא"ל תומר-ירושלמי בשיחתנו, "היחידה בחיים לא תדע על פנייה שהגיעה ישירות למהו"ת. אם הפונה לא רוצה טיפול של מהו"ת, אנחנו לא נעשה דבר עם הפנייה. בחיים לא אפגע באוטונומיה או בתחושת השליטה של הפונה בתהליך. אם לא תרצה, המפקד לעולם לא יידע".

חיילת (צילום: N12)
הטרדה מינית בצה"ל. אילוסטרציה | צילום: N12

גם ההרצאות התקופתיות שממונות היוהל"ם ביחידות והמפקדים מעבירים בעניין פגיעה מינית, כבוד האדם ונושאים אחרים מהוות לא פעם פתח עבור חיילות וחיילים שמתמודדים עם פגיעה. "לפעמים אחרי הרצאה כזו ניגש חייל ומספר למפקד על פגיעה", היא מתארת, "חשוב לומר שהפניה אלינו למרכז הסיוע היא לא מותנית. גם אם חייל או חיילת לא רוצה לגשת למפקד ולא רוצה להגיש תלונה במצ"ח ואפילו לא מעוניין או מעוניינת בטיפול רגשי - הם מוזמנים לפנות. אין התניות".

"הרבה פעמים אנחנו מקבלים טלפון משותף של מפקדת וחיילת", מתארת מפקדת מהו"ת רס"ן בר, "חשוב שמפקד שמקבל פנייה ידע שהוא מחוייב לדווח בטופס בנוי ומסודר שהכנו ועומד לרשותו וכן שיש לנו תיבת פניות שמקבלים בה מענה מיידי. בעניינים האלו כל זמן הוא זמן אמת, יש לנו גם מענה מיידי בווטסאפ ממש תוך דקות".

ליווי וסיוע במהו"ת, מרכז התמודדות ותמיכה לנפגעים מינית בצה"ל (צילום: דובר צה"ל)
קצינות ליווי וסיוע במהו"ת, מרכז ההתמודדות והתמיכה לנפגעים מינית בצה"ל | צילום: דובר צה"ל

"זה קריטי שהמענה הראשוני מהיר", היא ממשיכה, "הנפגעת מקבלת את המענה הזה מקצינת סיוע וליווי, מדובר בקצינות שהן חוד החנית של המאמץ שלנו. הן מלוות את הנפגעות והנפגעים יד ביד מרגע הפנייה, והמתלוננים  מקבלים את המספר האישי של הקצינה והיא נמצאת שם עבורם ועבורן. זה מענה אישי, ומי שמתקשרת יודעת את השם של הקצינה שהיא משוחחת איתה. כל שיחה נראית אחרת, יש אנשים שפתוחים יותר ופחות ויש כאלו שלא יגידו כלום אלא רק יאמרו שרוצים לבוא".

"לא משכנעים להגיש תלונה, זה לא כמו בחקירת מצ"ח"

לאחר שמתקבלת הפנייה הראשונית, מתאמים עם הפונה פגישה במהו"ת. "זה עניין של ימים בודדים או אפילו שעות", מתחייבת רס"ן בר לגבי משך הזמן שחולף בין הפנייה לפגישה עם המתלונן או המתלוננת. הפגישה הראשונה היא עם ראש תחום סיוע וליווי, קצינה בדרגת סגן-סרן. "לא מדובר בקצינת בריאות נפש אלא בקצינה שהוכשרה במיוחד למשימה זו", היא מדגישה.

הפגישה מתחילה בכך שאותה קצינה מבקשת מהפונה לדעת מה הסיבה שהגיעה למרכז. "זה לא כמו בחקירת מצ"ח", מרגיעה רס"ן בר, "אנחנו לא מעוניינים בפרטי הפרטים ה'פלסטיים', אלא רוצים להבין מה האירוע. אחרי שהפרטים עולים, 'תופרים חליפה 'בדיוק למידותיה של הפונה".

"כולנו היינו רוצים שפשעים לא ייעשו ומי שפשע יישב מאחורי סורג ובריח", אומרת תא"ל תומר-ירושלמי - אך כשנשאלת על כך היא מדגישה כי לא מנסים לשכנע את הפונה להתלונן במצ"ח (המשטרה הצבאית החוקרית). "הבחירה בידיהם, אין ניסיון לשכנע, לא על חשבון בריאותה הנפשית. יכול להיות שהיא שבר כלי ולא מוכנה להתלונן, אחרי כמה חודשים שתקבל את הכוחות ובתפיסה של מה יחזיר לה את השליטה, היא תחליט בין היתר להתלונן".

רס"ן מעיין בר, מפקדת מהו"ת (צילום: דובר צה"ל)
רס"ן מעיין בר, מפקדת מהו"ת | צילום: דובר צה"ל

"הרוב הגדול לא יגיע ויגיד שהוא רוצה להגיש תלונה", משתפת רס"ן בר מנסיונה, "חלק הולכות ישר למצ"ח, או מתמודדות עם תגובות ותחושות קשות ולא רוצות לגשת. אם הן מעוניינות, יש קשר ישיר עם מצ"ח והפרקליטות תחת חסיון ואפשר להעביר להם את הדיווח. לא הייתי אומרת שאנחנו מעודדים אבל מי שתבחר להתלונן תקבל תמיכה וגב מלא. קצינת סיוע תלך איתה יד ביד להגיד את התלונה ותלווה אותה בכל שלב. אחת לשבוע מגיעים אלינו מומחים לתת ייעוץ משפטי".

בין השירותים שמציע מרכז מהו"ת ישנו בין היתר ייעוץ משפטי לנפגעי עבירה על ידי מספר עורכי דין מומחים בדין צבאי, כולם משרתי מילואים של הפרקליטות הצבאית ואשר עברו הכשרה מיוחדת בעניין. מדובר בשירות ייחודי שלא ניתן במרכזי סיוע דומים באזרחות.

במקרה שיש צורך בבדיקה רפואית באופן מיידי, גם באירועים אלו מרכז מהו"ת מסייע. צוות המרכז נמצא בקשר עם הממונה על החדרים האקוטיים במשרד הבריאות ויודע לתאם תור תוך זמן קצר. יש לכך חשיבות, שכן זה מונע את אי הנעימות של הנפגעת בחיפוש אחר החדר האקוטי, הגעה והמתנה במקום. כמו כן, המרכז מספק ליווי לבדיקה ככל שהנפגעת חפצה בכך.

המרכז גם מעניק טיפול נפשי בידי צוות קליני שמונה עובדות סוציאליות, פסיכולוגים ופסיכיאטרים במילואים, מומחי תוכן בנושאי טראומה מורכבת ופגיעה מינית. מדובר בצוות מנוסה שצבר ידע מטיפול במאות מקרים, לומד ומשתמש בשיטות מהחדישות ביותר בתחום. בביקור במרכז, הצוות הציג בפנינו חדר שבו מתקיימים אימונים באומנויות לחימה בקבוצות של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית - שיטה חדשנית שפותחה במקום ונחקרת בימים אלו.

אימונים באומנויות לחימה לנפגעות תקיפה מינית (צילום: דובר צה"ל)
אימונים באומנויות לחימה לנפגעות תקיפה מינית | צילום: דובר צה"ל

אפקט הקורונה - גם בתלונות?

דלת המרכז תמיד פתוחה ואפשר להגיע, אבל בימי הקורונה הצוות מעדיף שהפונים יתקשרו ויתאמו פגישה מראש. "במשבר הקורונה עברנו לטפל גם בזום", מתארת רס"ן בר, "קיבלנו מטופלות חדשות גם אם חלקן בבידוד או בקפסולות מסוימות. רוב הזמן המשכנו גם את הביקורים הפיזיים וכן המשכנו את ההכשרות שלנו. האתגר בטיפול בפגיעה מיני מרחוק נראה אולי בלתי אפשרי אבל צלחנו אותו ומצאנו פתרונות. לאנשים ניתנה הבחירה אם להגיע או לא ובכך גם בעצם נתנו להם את השליטה בחזרה".

תקופת הקורונה מתאפיינת גם בפחות מסיבות - ובפחות דיווחים על מקרים שהתרחשו במהלך חגיגות "אזרחיות" בסוף השבוע. "מצד אחד התלונות ביום ראשון שעוקבות את המסיבות בסוף השבוע רודדו", מציינת רס"ן בר, "אבל מצד שני המצב הבריאותי והסגר החמירו את המצב של חלק מהמטופלים וגרמו לרגרסיה. אנחנו הקפדנו כמו תמיד לא לוותר על אף אחת ולהגיע לכולן".

חיילות בשיחה, אילוסטרציה (צילום: דובר צה"ל )
אילוסטרציה | צילום: דובר צה"ל

במסגרת ביקורנו במקום גם שוחחנו עם נפגעת תקיפה מינית שנעזרה במהו"ת. לאחר שסיפרה לנו את סיפורה, תא"ל תומר-ירושלמי אמרה: "אנחנו חיים במציאות שתרבות ההשתקה עדיין קיימת, זה עדיין קשה למצוא את הכוחות לספר ולהיחשף. זה צעד חשוב ומעורר השראה".

אם את או אתה בשירות צבאי ועברת פגיעה מינית, אלימות במשפחה או היריון לא מתוכנן, לרשותכם מוקד הסיוע של מרכז מהו"ת הפעיל בכל שעות היממה במספר הטלפון האזרחי 039482600 ובמספר הטלפון הצבאי 03332600. הציבור הכללי יכול לפנות לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, נשים במוקד שמספרו 1202 וגברים במוקד שמספרו 1203