בשנת 2018 הגיעו ליחידה הממונה על טיפול בהטרדות מיניות בצה"ל למעלה מאלף תלונות על פגיעות מיניות. כמות תלונות שהכפילה את עצמה בחמש השנים האחרונות, ובצה"ל מסבירים את הנתון כצעד חיובי המבטא עליה במודעות. עדויות שפרסמנו אמש (שני) ב"מהדורה המרכזית" מעלות שאלה מטרידה – האם בצבא מצליחים לטפל בתופעה?

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בר סיפרה על מה שאירע בבסיס בו שירתה. לדבריה, הרס"ר, זה שכל החיילים הסתכלו עליו בהערצה היה פונה אליה בהערות מיניות ופוגעניות שלעתים מלוות בנגיעות לא רצויות. היא שתקה לאורך הרבה מאוד זמן וההצעות לא פסקו.

"עשיתי הכל כדי לצאת משם. הלכתי לשלישות והלכתי למחלקת אבטחה וביקשתי לקבול, ומשקיות ת"ש", סיפרה בר. "אמרתי בגדול. לא אמרתי מה הוא אומר ושהוא מפחיד אותי. מפקד בסיס אמר לי את רוצה לצאת מהבסיס הזה זה רק לצאת על נפשי. נכנסתי לרס"ר למשרד ביקשתי ממנו לצאת הביתה והוא אמר לי אם את רוצה אז נפגשים מחוץ לבסיס לבד".

התמודדות עם פגיעות מיניות בצה
התמודדות עם פגיעות מיניות בצה"ל‎ | צילום: החדשות 12

במשך שבועיים בר לא חזרה לבסיס, בסוף נחשבה לעריקה ונשלחה לכלא. כשהגיעה לשם סיפרה לראשונה על מה שעברה, ולאחר חודשי מאסר, הועברה לבסיס אחר. הרס"ר נשאר בתפקידו.

למפקד הזוטר אין את הכלים המקצועיים להתמודד עם הטרדות מיניות, לעיתים הוא נמצא במצב בעייתי מפני שהאדם שעליו הוא צריך להתלונן הוא בעל דרגה גבוהה ובכיר ממנו בהרבה. 

"הייתי רואה אותו כל הזמן, ופחדתי. הייתי אבודה. לא היה לי עם מי לדבר", סיפרה מתלוננת שבחרה להישאר בעילום שם. "פניתי למפקד שלי ולקצין הטייסת הם פשוט הגנו עליו, אני לא הייתי אופציה, מה שאמרתי נכנס מאוזן אחת ויצא מהאוזן השנייה. גרמו לי להרגיש ששיקרתי, עד היום אני מרגישה שכאילו אני לא הייתי בסדר, שפתחתי את הפה". 

 

התמודדות עם פגיעות מיניות בצה
התמודדות עם פגיעות מיניות בצה"ל‎ | צילום: החדשות 12

אם בחיים האזרחיים נשים חוששות להגיש תלונה במשטרה, ההיררכיה הצבאית הנוקשה והפער הגדול בין בעלי הדרגות, רק מעצימים את החשש של החיילות הצעירות. הרוב המוחלט של החיילות לא מגישות תלונות במצ"ח. בשנת 2018 רק 14% מהנשים שדיווחו למפקדים על הטרדה מינית שחוו, בחרו להגיש תלונה רשמית.

לפי נתונים שהגיעו למרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית ב-2018: 15% מהתלונות היו נגד קצינים עד דרגת סא"ל אבל רק 5% מסך כתבי האישום הוגש כנגדם. כשעולים בדרגה, לסא"ל ומעלה הם מהווים 3% מהתלונות אך אף כתב אישום לא הוגש. אצל החיילים הפשוטים הם היוו כ-51% מהחשודים בתיקי מצ"ח באותה השנה וכ-80% מכתבי האישום שהוגשו.

ברוב המקרים, בהיעדר תלונה במצ"ח הפתרון שמוצא לבנות הוא להעביר אותן יחידה או בסיס. והפוגע נשאר בתפקידו. אין ספק, שגם הפוגע לכאורה, זכאי להליך משפטי הוגן, אלא שבמקביל להשארתו לא נעשית בדיקה או בירור ביחידה כדי למנוע הטרדות חוזרות.

תגובת דובר צה"ל: צה"ל נוקט במדיניות של "אפס סובלנות" כלפי כל פגיעה על רקע מיני ומשקיע מאמצים רבים במניעה וטיפול בנושא. מרכז התמודדות ותמיכה (מהו״ת) הוקם לפני כשבע שנים, מפעיל מוקד אשר זמין לפניות 24/7 ומעניק טיפול רגשי ע״י פסיכולוגיים וקב"נים, לצד ייעוץ משפטי ודרכי טיפול נוספים. שינוי שיבוץ של נפגע מתבצע אך ורק לבקשתו ומותנה בהסכמתו. כלל הפניות למרכז נענות באופן מהיר ומיידי.

המענה הטיפולי ניתן בפרקי זמן סבירים ורלוונטיים, ובהתאם לשיקול הדעת הקליני באשר לדחיפות ההתערבות הנדרשת. הטיפול יכול להתרחש במהו״ת או על ידי קציני בריאות הנפש ביחידות על פי הנחייה מקצועית של מהו״ת. פקודות הצבא כוללות חובות דיווח ביחס לכל תלונה על פגיעה מינית. כל הפרה של פקודות אלה מטופלת בחומרה. צה"ל ימשיך במאבק מתמיד למיגור כל פגיעה על רקע מיני ולתמיכה בכל נפגע.