מחקר: הבדידות הפכה את הדיכאון הישראלי למסוכן יותר בשנתיים של מלחמה

מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת Psychiatry Research מצא כי בדידות החריפה באופן מובהק את הקשר בין דיכאון למחשבות אובדניות בשנה שלאחר מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה. מהמחקר עולה כי אזרחים שדיווחו על תסמיני דיכאון בולטים כחודש לאחר המתקפה היו בסיכון גבוה ומתמשך למחשבות אובדניות לאורך השנה שלאחר מכן, וכי רמות בדידות גבוהות העצימו את הסיכון הזה.

"מצאנו כי בדידות אינה רק גורם סיכון נוסף אלא משתנה שמעצים את ההשפעה של דיכאון על הסיכון האובדני לאורך זמן. אצל משתתפים שדיווחו על רמות בדידות גבוהות, הקשר בין תסמיני דיכאון שנמדדו לאחר המתקפה ובין מחשבות אובדניות שנה לאחר מכן היה חזק יותר באופן מובהק", מסביר פרופ' יוסי לוי בלז מאוניברסיטת חיפה, עורך המחקר.

>> דוח בריאות הישראלים ל-2025 מציג תמונה מטרידה

המחקר מתבסס על נתונים שנאספו באוגוסט 2023, זמן קצר לפני מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, וזאת כחלק ממחקר לאומי מתמשך שבחן את מצב בריאות הנפש בחברה הישראלית בתקופה של מתיחות חברתית ופוליטית. המלחמה שפרצה בעקבות מתקפת הטרור לוּותה באיומים ביטחוניים מתמשכים, בפינוי קהילות ובחשיפה נרחבת לתכנים קשים, מציאות שעלולה להעצים מצוקה נפשית באוכלוסייה. על רקע זה ביקש פרופ' לוי בלז, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי בבית הספר לטיפול, ייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה, יחד עם חוקרים מהמרכז האקדמי רופין ומאוניברסיטת קולומביה, לבחון כיצד תסמיני דיכאון שהתפתחו לאחר הטראומה הקולקטיבית מתורגמים לסיכון אובדני מתמשך, והאם בדידות נתפסת כמחזקת את הקשר בין דיכאון ובין מחשבות אובדניות לאורך זמן.

במחקר השתתפו 600 אזרחים ישראלים בני 85-18, כמדגם מייצג של האוכלוסייה. המשתתפים מילאו סדרת שאלונים מאוגוסט 2023 עד נובמבר 2024 ובהם נשאלו על תסמיני דיכאון שחוו בשבועיים שקדמו לכל מועד מדידה, על הרגשת בדידות בחיי היום-יום ועל מחשבות אובדניות. הדיכאון נמדד לפני מתקפת 7 באוקטובר וחודש אחריה, הרגשת הבדידות נבחנה לאחר המתקפה, ומחשבות אובדניות נבדקו בארבע נקודות זמן במהלך השנה לאחר 7 באוקטובר.

היקף התופעה נחשף

מתוצאות המחקר עולה כי תסמיני דיכאון שנמדדו כחודש לאחר מתקפת 7 באוקטובר ניבאו מחשבות אובדניות בהמשך השנה בקרב המשתתפים. רמות הדיכאון והמחשבות האובדניות שנמדדו לאחר המתקפה היו גבוהות בהשוואה למדידה שבוצעה לפני האירועים, וגם שנה לאחר מכן לא חלה חזרה מלאה לרמות הבסיס. עוד נמצא במחקר כי הרגשת בדידות הוסיפה להסבר הסיכון האובדני מעבר להשפעת הדיכאון עצמו וחיזקה באופן מובהק את הקשר בין דיכאון ובין מחשבות אובדניות לאורך זמן.

>> תחקיר: בריאות הישראלים אחרי שנתיים של מלחמה

הנתונים הכמותיים ממחישים את היקף התופעה: כחודש לאחר המתקפה הראו כ-30 אחוזים מהמשתתפים רמות גבוהות של תסמיני דיכאון, וכ-41 אחוזים מהם דיווחו על מחשבות אובדניות. גם שנה לאחר מכן נותרו שיעורים ניכרים של מצוקה, וכ-27 אחוז מהמשתתפים המשיכו לדווח על מחשבות אובדניות. הקשר בין דיכאון למחשבות אובדניות היה חזק במיוחד בקרב משתתפים שדיווחו על רמות בדידות גבוהות, ואילו בקרב משתתפים עם רמות בדידות נמוכות הקשר היה חלש יותר.

"הנתונים שנאספו במשך שנה לאחר מתקפת 7 באוקטובר מראים שהמצוקה לא מוגבלת לתקופה המיידית שלאחר האירוע", סיכמו החוקרים, "כאשר תסמיני דיכאון מופיעים בשבועות הראשונים שלאחר טראומה לאומית, הם עלולים להמשיך ולהיקשר למחשבות אובדניות גם חודשים רבים לאחר מכן. הממצאים שלנו מצביעים על כך שהרגשת בדידות עשויה להעמיק את הסיכון הזה, ולכן התערבות לאחר משבר לאומי צריכה להיות מתמשכת ולשלב חיזוק של קשרים חברתיים לצד טיפול במצוקה הנפשית".