פרשת העוברים: בית המשפט המחוזי בלוד קבע מוקדם יותר היום (רביעי) כי יש לחייב את האישה בהיריון - שנושאת את העובר - למסור את תוצאות הבדיקה הגנטית לזיהוי הורי העובר - בהקדם האפשרי. מומחה לדיני משפחה מסביר כי פסק הדין יכול אולי ללמד על הבאות בפרשה: "זה מראה שבית המשפט רואה בביולוגיה ובגנטיקה משהו מאוד משמעותי".

סיקור מחדל ההפריה ב-N12:

"ברמה הפורמלית, פסק הדין אינו פוסק כרגע בשאלה המקדמית של האפשרות לקחת בדיקה והוא במפורש לא עוסק כרגע בשאלה מי הוא ההורה", מסביר פרופ' שחר ליפשיץ, מומחה לדיני משפחה מאוניברסיטת בר אילן, "אבל כאחד מהנימוקים המרכזיים למה נכון לבדוק כבר כעת את הבדיקה הגנטית - בית המשפט מפנה לספרות שמדברת על החשיבות של הורות ביולוגית והזכות של אדם לדעת מהיכן הוא בא, שזה בדרך כלל ספרות שמהדהדת חשיבות של ביולוגיה".

"יש בדרך כלל איזשהו ויכוח בספרות על ההורות – בין אלה שמדגישים את ההיבט הביולוגי-גנטי של ההורות לבין אלה שמדגישים את ההיבט המשפטי, פורמלי, חברתי – שלפיהם הורה זה מי שהמשפט מגדיר כהורה", מוסיף פרופ' ליפשיץ, "ההתבטאויות בפסק הדין שמדברות על החשיבות לדעת מהיכן באת, מהדהדות לפחות רגישות לתפיסה ביולוגית. חשוב להדגיש כי זה לא אומר שבהכרח כך בית המשפט יפסוק בסוף, אבל זה בהחלט אומר שבית המשפט רואה בביולוגיה ובגנטיקה משהו מאוד משמעותי, גם עבור ההורה וגם עבור הזכויות של הילד".

מה השלבים הבאים?

פרופ' שחר ליפשיץ מסביר כי ההשלכה המיידית של פסק הדין היא שתיעשה בדיקה גנטית שתקבע האם אכן זוג ההורים האחרים הם ההורים הביולוגיים של העובר. הבדיקה הזו תתאפשר בקלות משום שהאם ההרה עשתה אותה כבר בעבר וישתמשו בה ולא ייאלצו אותה לערוך בדיקה עבור זה.

"בהנחה שתצא תוצאה שלפיה הילד הוא אכן הילד הגנטי של זוג ההורים האחרים, השאלה היא אם תוגש תביעת הורות לבית משפט למשפחה - ושאלה מעניינית נוספת היא אם בית משפט למשפחה יסכים לעסוק בתיק הזה עוד לפני שהעובר נולד". הוא הסביר כי במקרים מקבילים בתחום בעבר, בית המשפט התנגד בחריפות לעסוק בנושא עוד לפני לידת העובר.