החברה הערבית נשכחה מאחור? 50 יישובים ערביים מוגדרים הבוקר (חמישי) "אדומים" על פי מתווה הרמזור. על אף שראש הממשלה נפתלי בנט אמר אתמול שמה שיעזור להורדת התחלואה זה "להגיע לחברה הערבית ולשכנע במוקדים ובתחנות", ברשויות הערביות מביעים ביקורת על התנהלות הממשלה ביחס לתחלואה המתפשטת בהן: "התעלמו מאיתנו, אנחנו על סף התמוטטות".
סיקור N12 על הקורונה בחברה הערבית:
- התחלואה בחברה הערבית עולה - אך שיעורי ההתחסנות נמוכים
- משרד הבריאות: יותר מחצי מיליון לא מחוסנים בחברה הערבית
בחודש ספטמבר מי שהפכו למובילות התחלואה בקורונה בישראל הן הרשויות הערביות כסייפה, רהט ויישובי הפזורה הבדואית בנגב; מג'ד אל-כרום, ירכא ובית ג'ן בצפון; וקלנסווה, טייבה וטירה באזור המשולש. זו רק רשימה חלקית של היישובים שבהם נצפית עלייה בתחלואה - במקביל לשיעורי התחסנות נמוכים בחברה הערבית.
על רקע הגל הרביעי, בנט התייחס אתמול לצעדים הנדרשים להורדת התחלואה – כולל בחברה הערבית: "סגירת קונצרט של שלמה ארצי בראשון לציון או חתונה במודיעין לא תעזור לתושבי טייבה או אום אל פחם לצמצם את התחלואה. מה שכן יעזור זה שנגיע לחברה הערבית ונשכנע במוקדים ובתחנות - ואת זה אנחנו עושים".
למרות זאת, ברשויות הערביות מתעוררת ביקורת עזה על התנהלות הממשלה ועל כך שבחודש האחרון המגזר "נשכח מאחור" בשל חגי תשרי היהודים. עאדל בדיר, ראש עיריית כפר קאסם, טען בשיחה עם N12: "אין לממשלה תוכנית מסודרת לטיפול בקורונה בחברה הערבית. בחודש האחרון בתי הספר והמסחר במגזר הערבי פעלו כרגיל, ובתקופה הזו לא היה טיפול רציני בנושא הקורונה. כל תכנית לצמצום התחלואה מצריכה תקציב ומשאבים, אך בממשלה פשוט התעלמו מאיתנו והרשויות המקומיות על סף התמוטטות".
"בשלב מסוים הפסקתי להשתתף בדיונים עם גורמי המקצוע כי הבנתי שאין תוכנית ולא מתכוונים להקצות לנו תקציבים", הוסיף ראש עיריית כפר קאסם. "פתאום בשבוע האחרון יש התעניינות ונכונות, ונקבעה לנו פגישה עם שרת הפנים. אני מקווה שהדברים ישתנו בהתאם להצהרות ולהבטחות".
מדוע שיעורי ההתחסנות במגזר הערבי נמוכים?
מתחילת מבצע החיסונים מיליון תושבים ערבים קיבלו מנת חיסון אחת לפחות, אך רק כ-40% התחסנו במנה השלישית. בשיחה עם N12 ח"כ סמי אבו שחאדה, יו"ר מפלגת בל"ד, הצביע על הפערים הכלכליים בין יהודים לערבים כגורם המרכזי לכך: "מחקרים הצביעו על קשר בין המצב הסוציו-אקונומי הנמוך לבין שיעורי התחסנות נמוכים. בנגב למשל אין נגישות לחיסונים, ואי אפשר להשוות בין תל-אביב לבין הכפרים הלא-מוכרים בפזורה. שירותי הבריאות שהמדינה מקנה לחברה הערבית מבישים, זה פשוט פשע".
לדבריו של ח"כ אבו שחאדה, משבר האמון של הערבים מול השלטון הוא שמוביל לנתוני ההתחסנות הנמוכים: "יש חוסר אמון בין האזרח הערבי למדינה: האזרחים הערבים לא רק משתתפים פחות בחיסונים, אלא בכל מה שקורה ברמה הארצית. זה חוסר אמון שנשען על עשרות שנים של אפליה ושל גזענות - ועכשיו אנחנו רואים את התוצאות".
אז מה אפשר לעשות? אבו שחאדה סבור שלאור יחסי האמון הטובים בחברה הערבית בין הרופאים למטופלים, יש להקים גוף של מומחים ערבים שיובילו קמפיין להעלאת המודעות לחיסונים: "הממשלה מנהלת את המדינה לפי החגים של היהודים וככה לא מנהלים מגפה. חברי הקבינט נעלמו להם בחגים והתעוררו כשהסתיימו. הם פשוט מכחישים את קיומה של החברה הערבית עד שיש סכנה להדבקה גם בחברה היהודית: זו מנטליות גזענית".
"שתי סיבות לעליית התחלואה: עלייה במספר הבדיקות והחזרה לבתי הספר"
בריאיון ל-N12 הגיב איימן סיף, פרויקטור הקורונה למגזר הערבי, על הטענות שעלו בכתבה: "הניסיון להציג את עיקר הבעיה בחברה הערבית הוא פשוט לא נכון. יש תחלואה שהחלה לעלות בחודש ספטמבר בעקבות שתי סיבות מרכזיות: עלייה במספר בדיקות הקורונה שנעשות בחברה הערבית, והחזרה לבתי הספר".
על פי נתוני מטה ההסברה לקורונה במגזר הערבי - בחודש אוגוסט מספר הבדיקות לכל 10,000 איש עמד על 50 בדיקות, ואילו בחודש ספטמבר המספר הזה זינק כבר ל-140 בדיקות. "כשעושים יותר בדיקות מגלים יותר מאומתים", הסביר סיף. "אני מאמין שעם החזרה לשגרה באוכלוסייה הכללית, הנתונים יתאזנו והחברה הערבית תפסיק להוביל את התחלואה. כעת אנחנו פועלים בשני מאמצים עיקריים: מביאים את תחנות החיסון לתוך היישובים הערביים ועובדים חזק על ההסברה, על המודעות ועל הקשר עם הציבור. ככל שהזמן עובר אנחנו רואים שזה עובד".
סיף מודה שקיים קושי להעלות את שיעורי ההתחסנות בחברה הערבית: "רבים חוששים מתופעות הלוואי, מהחלטת ה-FDA וגם מושפעים מפייק ניוז - במיוחד בפזורה הבדואית בדרום. ראש הממשלה שם את הנושא בסדרי העדיפויות שלו ורק השבוע קיימנו דיון עם כל השותפים על איך להגביר את קצב ההתחסנות. היום אין לנו בעיה להביא חיסונים לכל יישוב ולכל שכונה, כולל עבור האוכלוסייה הבדואית בדרום. יש לנו ניידות שאנחנו יכולים להביא ליישובים, אך האתגר הוא ההיענות של הציבור".