השבוע הושבעה ממשלה חדשה ויחד איתה שר בריאות שקיבל את התיק מתוך הבנה ורצון אמיתי לשנות ובעיקר הכרה בכך ש"העיקר הבריאות". ברמה היומיומית יש קונצנזוס שאין משהו שחשוב לנו יותר מהבריאות שלנו, כי עם כל השאר אפשר איכשהו להסתדר, אך במשך שנים, במדינה שבה תחושת הישרדות קולקטיבית היא מעל הכול, הלכה והוזנחה המערכת החשובה ביותר בחיינו.

אולי שווה להתחיל דווקא בדברים טובים, מערכת בריאות ציבורית היא הדבר הכי נכון למדינת ישראל, מדובר במערכת המאפשרת קבלת שירותי רפואה מהטובים בעולם בצורה שוויונית, וביחס לתוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) המושקע בה, האזרח מקבל שירותים לא רעים כלל. רק לצורך ההשוואה, בארצות הברית בריאות מהווה 17 אחוז מהתל"ג לעומת 7.6% בלבד במדינת ישראל, ולמרות זאת תוחלת החיים של אזרח ישראלי גבוהה יותר. השיטה בארה"ב היא כזו שבה אם תשלם על ביטוח טוב תקבל רפואה מצוינת ואם לא, ייתכן שלא תוכל לקבל את הדברים שעבורנו הישראלים נראים כמוצר צריכה בסיסי. במהלך התואר שלי במנהל מערכות בריאות בניו יורק מעניין להיות היחיד שמגיע ממערכת בריאות ציבורית ויכול לשקף את יתרונותיה וחסרונותיה לאנשים שרגילים שבריאות עולה כסף והרבה.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

אחרי הפרגונים הגיע הזמן להבהיר שהמציאות רחוקה מלהיות מושלמת ומערכת הבריאות בארץ הוזנחה במשך שנים רבות ונשענת במקרים רבים על פילנתרופיה ועל כספים שלא מגיעים ממשרדי הממשלה. במשך שבע שנים של תורנויות מעל 26 שעות, משפטים כמו "בשביל מה אני משלם ביטוח לאומי" או "אתה עובד בשבילי" עלו לא מעט פעמים בעודי מנסה לנהל חמישה מקרים בו זמנית, וכמובן שכרופא אין משהו מתסכל מכך, בייחוד כשאתה מרגיש שהגעת לתפקיד שהוא שליחות בעוד חבריך העובדים בהייטק קופצים מאקזיט לאקזיט ותוך כדי מנסים לעודד עם משפטים כמו "כן, אבל מה שאתה עושה זה ממש ממש חשוב!".

להגדיל את התקנים ולצמצם את שעות התורנות

כמו בתחילת משבר הקורונה כך גם בחיי היום יום מערכת הבריאות לא דאגה לחיילים שלה, ובעוד בתי חולים הצטיידו בציוד חדיש ביותר, במרכזים ראוותניים (שחלקם הגדול התקבל כתרומה) שכחו שבסופו של יום צריך שיהיה רופא מרוצה ולא עייף שיתפעל אותם. הדבר הראשון שיש לעשות כדי לשנות זאת זה להגדיל את תקני הרופאים במקצועות שהפכו לפחות יוקרתיים כמו רפואה פנימית ולצמצם משמעותית את מספר שעות התורנות לשעות שיאפשרו למתמחים להרגיש שבצורה הכי פשוטה - לא יורקים בפרצופם.

הפגנת המתמחים בבימה (צילום: באדיבות ארגון מרשם)
הפגנת מתמחים בבימה | צילום: באדיבות ארגון מרשם

בדיקות מעבדה בבית המטופל

שנת 2020 הביאה עימה זינוק בכל הקשור לטכנולוגיות ברפואה והיה מדהים לראות כיצד בעת חירום סחבת בירוקרטית של שנים יכלה להיפתר ב"אנטר" אחד במחשב על ידי מישהו שסירב לעשות זאת במשך שנים כדי לא לעורר מחלוקת או כדי שלא יפריעו לשגרת יומו. כמו בארה"ב גם בישראל ראינו פתאום שיש דברים שאפשר לעשות בצורה נהדרת כמו שירותי רפואה מרוחקת שיאפשרו גם לאנשים בפריפריה לזכות לרפואה טובה לא פחות מזו של אלה הגרים במרכז הארץ. עם זאת המערכת מתעקשת לא לאפשר לאזרחים לקבל רפואה חדשנית ודוגמה טובה לכך היא ציוד במיליוני שקלים שיושב במחסני מגן דוד אדום לפרויקט שנקרא "מד"א קהילה". הפרויקט היה אמור למנוע הגעות מיותרות למיונים העמוסים באמצעות רופא מומחה שיושב בביתו ומקבל מידע מפראמדיק בשטח. המידע כולל בדיקות דם ובדיקה פיזיקלית, ולאחר שכל הנתונים בידו יכול הרופא להחליט אם המטופל דורש פינוי או לאו. הפרויקט נתקל בקשיים בירוקרטיים שעיקרם האפשרות לבצע בדיקות מעבדה בבית המטופל, בדיקות שעברו את כל בדיקות האמינות הדרושות ומבוצעות על ידי פראמדיקים מקצועיים. נושא הכנסת בדיקות מהירות שלא דורשות מעבדה מסובכת תקוע במשך שנים מסיבות שאינן רפואיות בלבד וכל בר דעת מבין שהן יכולות לשנות את כללי המשחק והן גם עתיד הרפואה.

אמבולנס אילוסטרציה (צילום: Lerner Vadim, Shutterstock)
למנוע הגעות מיותרות למיונים העמוסים | צילום: Lerner Vadim, Shutterstock

די לחולה במסדרון

הנושא הנוסף שיש להעלים מהמערכת הוא תופעת "החולה במסדרון" הפסול מיסודו ולמעשה מהווה פגיעה בסיסית בכבוד האדם ברגעיו הכי קשים אל מול המערכת. הדבר הזה אפשרי, מהסיבה הפשוטה שזה כבר קורה בבתי חולים מסוימים בארץ כמו בית החולים בילינסון, שבמשך שנים נותן כבוד לרפואה הפנימית בכלל וכתוצאה מכך מגדל דור עתיד של מובילי רפואה פנימית מתוכו. כרופא צעיר אחת הסיבות העיקריות שהחלטתי להתמחות ברפואה פנימית שם היתה הסיבה הזו בדיוק. הרגשתי שלא מדובר רק בכבוד המטופל אלא בכבוד הניתן לי כרופא שמקבל כלים בסיסיים לטיפול טוב יותר.

רפואה מונגשת לקהלים שונים עם צרכים שונים בדגש על קהילת הלהט"ב

קהילת הלהט"ב דורשת במקצועות מסוימים רפואה מותאמת אישית העונה לצרכים המיוחדים שלה. מדובר בקהילה עם הנגשה פחותה בהרבה למערכות בריאות ואף ייתכן בהחלט שמי מהקהילה שכבר יפנה לקבלת עזרה לא יקבל מענה הולם מהרופא המטפל. בסקר שעשינו בחברה לרפואת להט"ב רק 4%(!) מהמטפלים נחשפו לתכנים של רפואת להט"ב ברמה טובה לעומת 87% שהביעו רצון לדעת יותר.

ד"ר רועי צוקר (צילום: ד"ר רועי צוקר)
"מעניין להיות היחיד שמגיע ממערכת בריאות ציבורית ויכול לשקף את יתרונותיה וחסרונותיה". ד"ר רועי צוקר | צילום: ד"ר רועי צוקר

חשוב לציין כי רפואת להט"ב אינה רק עניין של אפליה אלא הבנה כי עולם הרפואה של שנת 2021 הוא כזה המתאים את עצמו לתרבויות ולצרכים שונים כדי לאפשר את הרפואה הכי מדויקת וטובה שיש. בשנים האחרונות החלו קופות החולים בצעדים משמעותיים בכיוון הנכון, וכעת השלב הבא הוא חיזוק הרפואה במקצועות השונים הרלוונטיים כמונגשים יותר ללהט"בים בכל מקום בארץ.

עוד ב-mako בריאות:
>> בבריטניה התגלו מקרים חדשים של מחלה נדירה
>> יש דבר אחד שמומלץ לא לאכול לפני השינה
>> 5 דרכים שבהן אתם הורסים לעצמכם את הכבד

התמורה שהאזרח מקבל עבור הכסף שהוא משלם סבירה מאוד אך כדי לקבל רפואה טובה באמת יש הרבה מה לעשות. אנו יכולים להתגאות בטכנולוגיה והציוד הטובים ביותר ולהמשיך להקים מבנים חדשים ומפוארים אבל אל למערכת לשכוח שיש לדאוג שמי שעובד במבנים אלה ירגיש שהוא מוערך ודעתו נשמעת, ולא, לא בעיתות חירום אלא סתם ככה בחיי היום יום.בהצלחה  לשר החדש , הצלחתך הצלחתנו. 

* ד"ר רועי צוקר הוא מומחה לרפואה פנימית ומחלות זיהומיות המתמחה ברפואת להט'ב בבית החולים הר-סיני בניו יורק. שימש בעבר כמנהל הרפואי של מוקדי הקורונה במגן דוד אדום