מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את התיקון להצעת חוק "פקודת בריאות העם" - שיאפשר למסור לרשויות המקומיות מידע אישי על מתחסנים וגם על כאלו שלא התחסנו. הח"כים אישרו את הצעת החוק חרף האזהרות של איגוד רופאי בריאות הציבור ששיגר מכתב התנגדות חריף למהלך. הצעת החוק אושרה במליאה בקריאה שלישית עם 30 תומכים ו-13 מתנגדים.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

התיקון לחוק מוצע כהוראת שעה, והוא יהיה תקף ל-3 חודשים או עד תום תקופת ההכרזה על מצב חירום בעקבות המגפה. השינוי מאפשר למשרד הבריאות להעביר לרשויות מקומיות, וגם למשרד החינוך, מידע מזהה וכן פרטי קשר אודות אדם שהתחסן, אדם שלא קיבל אף מנת חיסון אחת ואדם שקיבל מנת חיסון ראשונה אך טרם קיבל את המנה השנייה למרות שחלפו שלושה שבועות. במשרד הבריאות מקווים שכך ניתן יהיה לפנות באופן אישי לאלו שבחרו לא להתחסן, להרחיב את ההסברה ולסייע בהנגשת החיסון במקרה הצורך. בכנסת ציינו, כי משרד הבריאות יורשה להעביר מידע על מי שלא התחסן לרשויות מקומיות, למנכ"ל משרד החינוך ולגורמים במשרד הרווחה המפעילים מוסדות טיפוליים, וזאת "במטרה לאפשר לגופים אלה לעודד אנשים להתחסן, במסגרת פנייה אישית לאותו אדם ופעולות נוספות שיוגדרו על ידי מנכ"ל משרד הבריאות".

אך למרות המטרה הטובה, רופאים רבים חוששים מההשלכות האפשריות של העברת המידע האישי והרגיש. "כדי להשיג את המטרה הראויה של התחסנות הציבור צריך לפעול במקצועיות תוך הבחנה בין התפקידים של הגורמים השונים על פי ייעודם ומומחיותם", כתבו רופאי איגוד רופאי בריאות הציבור במכתב משותף שפרסמו אתמול.

חיים כץ (צילום: יונתן זינדל פלאש 90, פלאש/90 )
"האם ערך הפרטיות חשוב יותר מערך החיים?". ח"כ חיים כ"ץ | צילום: יונתן זינדל פלאש 90, פלאש/90

"פעולה לא מקצועית - עלולה לגרום לנזק משמעותי", הזהירו המומחים. "המידע הרפואי המרוכז בידי קופות החולים הוא משאב חשוב לשם קידום מבצע החיסונים, בין היתר בשל היותו כלי המשמש את הקופות לתעדוף החיסונים על פי גיל ומחלות רקע. עם זאת - המידע המצוי בידי הקופות - הוא מידע שנקבע כי יש לשמרו בסוד".

הכנסת: מי שייחשף למידע יחויב לחתום על התחייבות לשמירה על סודיות

מדוברות הכנסת נמסר כי "המידע יועבר לרשויות בכפוף לבקשה אקטיבית ולהצגת תוכנית לעידוד התחסנות בקרב האוכלוסייה הנכללת במאגר המידע. לגורם שיקבל אישור ממנכ"ל משרד הבריאות יועברו שמות, מספרי תעודת זהות, כתובות ומספרי טלפון של אזרחים שרשאים להתחסן ולא עשו זאת. לגבי מי שקיבל רק מנת חיסון אחת ולא הגיע בזמן לקבל את המנה השנייה, יועבר גם מועד קבלת מנת החיסון הראשונה".

בכנסת גם הסבירו מה ניתן לעשות באותו מידע: "למען צמצום הפגיעה בפרטיות ומניעת ניצול לרעה של המידע, קובע החוק כי המידע המועבר ישמש אך ורק לעידוד התחסנות ויש איסור לעשות בו כל שימוש אחר. מוגדר איסור לעשות שימוש במידע כלפי אדם מוכר וכן איסור לכרוך בין עידוד להתחסנות לבין מתן שירותים, או להציב התניות כלשהן בכפוף להתחסנותו של אדם. הגישה למידע תוגבל לבעלי תפקידים מוגדרים והנחשפים אליו יחויבו לחתום על התחייבות לשמירה על סודיות. המידע ימחק בתום השימוש ולא יאוחר מ-60 יום לאחר קבלתו. אדם שפנו אליו לצורך עידוד התחסנות יהיה רשאי לדרוש שפרטיו יימחקו ושלא יפנו אליו שוב בנידון".

תמר זנדברג (צילום: Yonatan SindelFlash90)
"היד קלה מידי, מדרון חלקלק". ח"כ תמר זנדברג | צילום: Yonatan SindelFlash90

יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ח"כ חיים כץ, הציג את הצעת החוק והשיב לביקורת: "שואלים אותי איפה הפרטיות. האם ערך הפרטיות חשוב יותר מערך החיים? בוועדה הורדנו מהצעת החוק העברת נתונים על ילדים ועל אנשים שקיבלו שתי מנות חיסון. המידע יעסוק רק באנשים שרשאים להתחסן ולא עשו זאת. לא מדובר בכל המידע הרפואי, רק התחסן או לא התחסן, שום דבר מעבר לזה. חודשיים לאחר ההעברה יושמדו כל הנתונים. אף אחד לא רשאי לסכן את החיים של מישהו אחר כי הוא רוצה ללכת למסיבה או להפגין. קדושת החיים היא מעל הכול".

ביקורת חריפה: המידע עלול להגיע לגורמים אינטרסנטים רבים

בין 13 המתנגדים, הייתה ח"כ תמר זנדברג ממרצ, שאומנם קראה לציבור להתחסן ואמרה שמבצע החיסונים הוא "החשוב ביותר כרגע במדינת ישראל", אך הוסיפה כי "עם זאת, היד קלה מדי על ההדק בהעברת חוקים שכוללים פגיעה בפרטיות של אזרחים, במקרה הזה העברת מידע רפואי אישי ורגיש, מבלי שמוצו כל האפשרויות האחרות. לא ראיתי קמפיינים של הסברה ועידוד להתחסנות, העברת מידע מעצימה ומחזקת לציבור. העברת נתונים כאלה זה מדרון חלקלק והוא עלול להגיע לגורמים אינטרסנטים רבים. יש פה סכנה לפגיעה באמון הציבור".

מרב מיכאלי על אמירותיה של אבתיסאם מראענה (צילום: מתוך "אופירה וברקוביץ", קשת12)
ח"כ מרב מיכאלי: "יחסי ציבור והסתרה של מידע ששייך לאזרחים" | צילום: מתוך "אופירה וברקוביץ", קשת12

גם יו"ר העבודה, ח"כ מרב מיכאלי, התנגדה. היא פנתה לראש הממשלה נתניהו ואמרה: "הכישלון בטיפול במגפה הוא שלך ועל הידיים שלך. מספר אדיר ונוראי של אבידות, חולים, תלמידים שלא למדו ולא פגשו חברים שנה, מאות אלפים שאיבדו את פרנסתם ללא אופק לשיקום כלכלי. אתה מנסה להסתיר הכול ביחסי ציבור והסתרה של מידע ששייך לאזרחים, והיום אתה לוקח לאזרחים את הזכות לפרטיות על המידע הרפואי שלהם".

הדס זיו, סמנכ"לית אתיקה בעמותת רופאים לזכויות אדם, מסרה לאחר האישור כי "אנו רואים חשיבות רבה בהגדלת שיעור המתחסנים, אך מתנגדים בתוקף לתזכיר החוק החדש. העובדה כי ניתן לציבור זמן כה קצר להגיב מעידה כי מדובר במחטף העושה שימוש בעת החירום, מחטף המשדר היסטריה של השלטון, ועלול לפעול כבומרנג ולפגוע באמון הרב שיש לאזרחים בקופות החולים עד כדי הימנעות ממסירת מידע חיוני לטיפול. תחת לפעול להטמעת ערכים של סולידריות ובריאות הציבור כעידוד להתחסן, ותחת לנקוט בתמריצים חיוביים, רומסת הממשלה חוקי יסוד וכללי אתיקה רפואית ללא תכלית ראויה. קופות החולים הן הגוף שיכול לעודד אנשים להתחסן וכל רשות מקומית רשאית לנקוט במסע הסברה ושכנוע ציבוריים ללא קשר לפרט זה או אחר ולמידע רפואי פרטני".