העיקר הבריאות: מבין יותר מ-30 אלף הגולשים שהצביעו בשבועיים הראשונים של פרויקט הבחירות המיוחד של N12, עמותת 121 וקרן רש"י - כעשירית בחרו בבריאות כנושא החשוב ביותר לטיפול הממשלה הבאה. מהנתונים ניתן להבין כי הנושא מדאיג אנשים בכל אזורי הארץ, וישנם יישובים שבהם הנושא מטריד אנשים במיוחד. ביבנה, יהוד-מונוסון וקריית מוצקין, למשל, אחד מכל שבעה גולשים סימן את הנושא כחשוב ביותר, כמעט פי שניים מהממוצע הארצי.

ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה וחבר בפורום "5 מיליארד לבריאות", בירך על תוצאות הסקר ואמר: "הבריאות נמצאת בראש דאגתם של אזרחי ישראל ולא בכדי. תוצאות ההרעבה הממושכת של מערכת הבריאות גורמות לגירעונות ענק של בתי החולים וקופות החולים, ולצמצום השירותים לאזרח המביאים לזמני המתנה ארוכים של חודשים לרופאים מומחים, ומחייב אזרחים לנסוע למרחקים ארוכים כדי לקבל שירותים בסיסיים".

בשנה האחרונה הבריאות תופסת מקום מרכזי בתודעת הציבור, אבל האתגרים בתחום לא החלו רק עם פרוץ משבר הקורונה. מה מצפים הישראלים שהממשלה תעשה בנושא? הנה הנקודות המרכזיות שהעליתם למפת הדרכים שאנו יוצרים יחד איתכם בפרויקט "#לי_זה_משנה", אשר יוצג לממשלה הבאה.

>> על מה אתם מצביעים בבחירות האלה? היכנסו והשפיעו

חיזוק הרפואה הציבורית

הקורונה המחישה את חשיבותה של מערכת בריאות ציבורית חזקה. רבים מכם קראו להזרים לה תקציבים נוספים, כמו יואב מיקנעם עילית שהצביע על "צורך דחוף להשקיע במערכת הבריאות ולהקל את העומס על בתי החולים".

כיום, ההשקעה הממשלתית בישראל בתחום הבריאות אינה גבוהה בהשוואה למדינות ברחבי העולם. לעומת זאת, ההוצאות הפרטיות בתחום הן מהגבוהות במדינות המפותחות. ככל שהמערכת הציבורית חסרה משאבים, כך יותר אנשים נאלצים לצרוך שירותי בריאות בתשלום.

אז מה מערכת הבריאות צריכה? קודם כול, יש צורך בשינוי נוסחאות התקצוב לקופות החולים ובתי החולים, כדי שהם יוכלו לתת שירותים ברמה טובה. כיום, כמעט כל המוסדות הללו נמצאים בגירעון כרוני, שמכוסה על ידי "תוכניות הבראה" בלתי פוסקות, שאינן מאפשרות להם להתמקד במשימתם העיקרית.

בנוסף, יש להגדיל באופן ניכר את ההקצאה לסל הבריאות, הכולל תרופות ושירותים רפואיים נוספים. זאת, כדי לעמוד בקצב השינויים הטכנולוגיים ולהבטיח כיסוי מלא של כל השירותים הרפואיים, ללא צורך בכיסוי ביטוחי פרטי.

קיצור זמני המתנה ומרחק

אפרת מבאר טוביה כועסת על כך ש"מחכים חודשים לתור לרופא מומחה". יצחק מנשר קורא ל"קיצור תורים לבדיקות וניתוחים". הם לא היחידים.

כאשר לא ניתן להשיג תורים בתוך זמן סביר, השירות הופך לבלתי נגיש. אלה שיש להם ישלמו מכיסם עבור תור פרטי, ואלה שאין להם יצטרכו לחכות. זה המצב בכמה תחומים שהצבעתם עליהם, כמו קלינאות תקשורת או התפתחות הילד.

בעיה דומה קיימת מבחינת המרחק, במיוחד בפריפריה. אם טיפול איכותי ניתן רק או בעיקר באזור המרכז, חלק ניכר מתושבי המדינה נותר ללא פתרון. כפי שציינה מורלי מהיישוב אניעם: "גם בפריפריה נדרשים רופאים מומחים מעולים בכל התחומים".

חוק ביטוח בריאות ממלכתי מחייב את המדינה לספק את כל השירותים הנכללים בסל הבריאות בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממגורי המבוטחים. מכיוון שאין הגדרה ברורה למה נחשב זמן ומרחק סבירים, חווים אזרחי ישראל המתנה בלתי סבירה לחלוטין לשירותים רפואיים. שינוי המצב מחייב השקעת משאבים בכוח אדם, בציוד ובתשתיות, כולל הקמת בתי חולים נוספים בדרום ובצפון, כפי שהזכירו כמה גולשים, ותמריצים לרופאים מיומנים שיעבדו באותם אזורים.

מעבר לכך, משרד הבריאות צריך לעשות סדר ביחסים שבין קופות החולים, בתי החולים וספקים פרטיים שונים. בשביל להבטיח שהאזרחים אינם נופלים בין הכיסאות ומקבלים את השירות הטוב ביותר בלי קשר לגוף שמפעיל אותו, יש להרחיב את אפשרויות הבחירה ולצמצם את ההשפעות השליליות של שיקולים כלכליים של המוסדות השונים.

בריאות הנפש

"תחום בריאות הנפש המוזנח אמור להיות אחד התחומים החשובים והמטופלים ביותר במדינה", כתבה יוכי מגבעתיים. גולשים אחרים ציינו כי חשיבות התחום רק התחדדה עקב המצוקה הנפשית הנובעת מתחושות הבידוד והניתוק שמאפיינות את תקופת הקורונה.

למרבה הצער, תחום בריאות הנפש הוא החצר האחורית של מערכת הבריאות זה שנים. רבים מאלה שזקוקים לטיפול אינם זכאים לו על פי התנאים הנוקשים הקיימים. אחרים מתקשים להשיג גם את מה שמגיע להם, או מקבלים מענה לטווח קצר בלבד, שאינו עונה על צרכיהם. הרפורמה בבריאות הנפש, שהעבירה את האחריות לנושא לקופות החולים, הביאה לשיפור חלקי ולא מספק במצב.

ב"אגודה לזכויות החולה בישראל" מדגישים כי "כיום התורים לפסיכותרפיה אורכים כחצי שנה עד שנה, יש מחסור במומחים בפסיכיאטריה למבוגרים, ובעיקר לילדים, ומצב בתי החולים הפסיכיאטריים בכי רע. בהיעדר שירותים מספיקים בקהילה, מתמודדי נפש רבים מגיעים לאשפוזים חוזרים ונשנים".

כדי לחולל את השינוי הנדרש, הממשלה חייבת להקצות תקציבים נוספים לתחום, להרחיב משמעותית את השירותים הניתנים בקהילה (טיפול ושיקום) ולהרחיב את הזכאות במגוון רחב של מצבי קושי ומצוקה. חשוב גם להבין שבריאות הנפש באה לידי ביטוי במגוון תחומי חיים. לכן יש להשקיע גם בפסיכולוגיה תעסוקתית, התפתחותית, חינוכית, רפואית ושיקומית.  

רפואה מונעת ובריאות הציבור

אפרת מבית שמש מצביעה על הצורך ב"הסברה וחינוך לחיים בריאים יותר, ואחרי המשבר הנוכחי בניית תוכנית מגירה למצב חירום". הקורונה הבהירה לכולנו שבריאות איננה רק עניינו הפרטי של כל אחד מאיתנו, אלא נושא משותף שמחבר בין כולנו. הבעיה היא שבימי שגרה המשאבים המושקעים במניעת מחלות ובאורח חיים בריא הם שבריר ממה שמושקע בטיפול במחלות לאחר שהן פורצות.

עידוד פעילות גופנית ותזונה בריאה הוא לא רק עניין של חינוך והסברה. הממשלה הבאה תצטרך למשל להכשיר מרחבים ציבוריים המתאימים לספורט ולהליכה בכלל היישובים. נדרש גם שימוש ברגולציה ובתמריצים כדי להבטיח נגישות לאוכל מזין ובריא במחיר סביר עבור כלל שכבות האוכלוסייה.

מבחינת התנהגויות מסוכנות, יש כר נרחב לפעולה. עישון עדיין הינו הרגל נפוץ, שמתחיל לעיתים קרובות בגיל צעיר וגורם לנזקים כבדים. התוכנית הלאומית בנושא זה הציבה יעדים עד שנת 2020, ועל הממשלה יהיה לקדם תוכנית חדשה לעשור הבא. לצד זאת, יידרש טיפול יסודי גם במגוון התמכרויות אחרות, כולל נגישות מלאה לתהליכי גמילה.

הבסת מגפת הקורונה

בלתי אפשרי בימים אלה לכתוב על בריאות מבלי להתייחס לקורונה, שלימדה אותנו כי איום על בריאות הציבור יכול לשתק את התנהלות המדינה כולה. חגית מנהריה ביטאה את רצונם של רבים כשקראה "לסיים עם המשבר הנורא הזה".

איך עושים זאת? ראשית, יש להקפיד על הצעדים למניעת הדבקה. כפי שכתב שחר מגיתית: "יש לאכוף את הנחיות הקורונה". גולשים רבים הדגישו כי על האכיפה להיות שיטתית, אחידה ושוויונית. שנית, יש להמשיך במבצע החיסונים עד לכיסוי שיוביל לעצירת המגפה. כפי שכתב אליעד מאור יהודה: "צריך לעודד כמה שיותר אנשים להתחסן, כי רק כך נוכל לחזור לחיות כרגיל".

״הקורונה הוכיחה את החשיבות העליונה של צמצום פערים חברתיים, כי היא פגעה קשה יותר בפריפריה החברתית של ישראל״ אומרת מיכל כהן, חברה בוועדה המייעצת לפרויקטור הקורונה ומנכ"לית קרן רש"י לצמצום פערים חברתיים. "משרד הבריאות פירסם כי 62% מחולי הקורונה מגיעים ממעמד סוציואקונומי נמוך ביישובים אשר משתייכים לשלושת האשכולות הנמוכים של המדד הכלכלי חברתי, הנמצאים הרחק משירותים רפואיים זמינים, וחלקם מאופיינים בצפיפות גדולה. יותר מתמיד, ברור שהממשלה הבאה חייבת לתעדף את ההשקעה בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, גם כדי להציל חיים".

בבית שמש, קריית אתא, אילת ובני ברק מוטרדים בעיקר מנושא התעסוקה. אלה הנושאים שעלו שם.

גם אתם רוצים להגיד מה הנושאים שבוערים בכם? קחו חלק בפרויקט #לי_זה_משנה וביצירת מפת הדרכים החברתית. היכנסו והשפיעו