סקר סרולוגי שנערך במעבדה המרכזית לנגיפים בבית החולים שיבא-תל השומר מעלה כי פחות מאחוז מהמתחסנים פיתחו נוגדנים כשבוע אחרי קבלת החיסון, כך דווח אמש (ראשון) במהדורה המרכזית. חשוב לציין שהנתון מתאים לתוצאות הניסוי של פייזר, והנוגדנים צפויים להתחיל להופיע כשבועיים אחרי קבלת המנה הראשונה. במקביל, במשרד הבריאות מוטרדים מזליגת החיסונים לאוכלוסייה צעירה, ושוקלים בין היתר שני פתרונות להתמודדות עם האתגר.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

מהסקר של בית החולים שיבא-תל השומר, שנערך על 300 נבדקים, צפויים להגיע היום (שני) נתונים על פיתוח נוגדנים של המתחסנים כשבועיים אחרי המנה הראשונה, ואז צפויה לעלות רמת הנוגדנים אצל חלקם. פרופ' גבי ברבש שהתארח באולפן המהדורה המרכזית, הבהיר שגם הנתונים שחברות החיסונים מודרנה ופייזר העבירו ל-FDA העלו ששבוע אחרי קבלת המנה הראשונה המתחסנים לא פיתחו נוגדנים.

ברבש הוסיף כי בין כה וכה יש לזכור שהמתחסנים אינם מחוסנים אחרי קבלת מנה אחת של החיסון. "הכי חשוב שאנשים יבינו שאחרי מנה ראשונה של החיסון הם עדיין לא מחוסנים", אמר. "וכך גם אחרי שבועיים-שלושה – רק מחצית מהם יהיו מחוסנים, אז להיזהר".

דאגה במשרד הבריאות מהמספר הגבוה יחסית של המתחסנים הצעירים

בתוך כך, במשרד הבריאות מוטרדים שצעירים רבים שלא עונים על אף קריטריון באים להתחסן בסוף כל יום בגלל שהקופות לא רוצות לזרוק חיסונים. נכון להיום יותר מ-100 אלף צעירים בגילי 16 עד 40 חוסנו עד כה. לפי שעה, נבחנות שתי הצעות עיקריות להתמודדות עם האתגר שמזמנים תנאי השימור של חיסוני פייזר.

לפי הצעה אחת, במצב שבו נוצרים עודפי מנות חיסון, יזמנו הקופות מתחסנים שבקבוצות מועדפות, למשל מורים ועובדי הוראה. אפשרות שנייה, מעט מורכבת יותר, היא לחשוב מחדש על אופן שבו מחלקים את החיסון בין קופות החולים, ולחלקו לפי רמות הביקוש בכל קופה.