מה עושים עם החיסונים שנשארים - והנהירה לקבלת חיסונים ביישובים הערביים: בעוד שבמשרד הבריאות מתכוונים להאט את מבצע החיסונים עד להגעתם של מנות חיסון נוספות, בסוף השבוע רבים הצליחו לקבל את החיסון, גם מקרב מי שאינו בקבוצת סיכון. סיטואציה זו נוצרה בעקבות עודפי חיסונים שחולקו - כדי שלא ייזרקו לפח. מרגע הוצאתם של חיסוני הקורונה מתוצרת פייזר מהקפאה עמוקה של מינוס 70 מעלות, יש לסיים את השימוש בהם תוך חמישה ימים לכל היותר. התוצאה - בלגן במתן החיסונים בסוף כל יום.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות 

מדוע לא משתמשים בעודפים הללו עבור האוכלוסיות שזקוקות לכך ביותר? בדקנו מול קופות החולים מה המדיניות שלהן בנושא, וכמעט כולן טענו כי הן פועלות על פי מסמך תעדוף החיסונים של משרד הבריאות.

מכללית נמסר כי "ההיענות למבצע החיסונים גבוהה, ובכללית לבדה התחסנו עד כה כ-500,000 מטופלים. החיסונים מבוצעים בהתאם להנחיות משרד הבריאות וחיסונים שנותרו - ניתנים בתעדוף אוכלוסיות בסיכון בהתאם להנחיות".

במאוחדת אומרים כי "עודפי החיסונים ינותבו לחולים כרוניים מתחת לגיל 60 ורק לאחר מכן יורדים בסדר הגילים לבני 50 ומעלה, או בני 40 ומעלה. המטרה היא בכל אופן לא להגיע למצב של זריקת חיסונים".

ישראל מתחסנת (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
ישראל מתחסנת | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

כך גם נמסר לנו מלאומית שם מסרו כי "כאשר נשארים חיסונים עודפים, מזמנים אנשים לפי קבוצות התעדוף שהמשרד קבע, כאשר לאומית הרחיבה את גיל ההתחסנות בקרב החולים הכרוניים לבני חמישים ומעלה".

ממכבי שירותי בריאות נמסר כי "מכבי מנהלת את מלאי חיסוני הקורונה בצורה יעילה ומדוקדקת כך שרק במקרים חריגים נותרים עודפי חיסון מעטים במתחמים מסוימים. במידה והצוות במתחם מזהה שצפויים להיוותר חיסונים בודדים לשימוש לקראת סוף יום הפעילות, הם יוצרים קשר עם חברי מכבי בקבוצות היעד שטרם התחסנו ומתגוררים באזור, ומזמינים אותם להגיע ולהתחסן בהתראה קצרה".

קורונה, חיסון, חיסונים, מזרק (צילום: רויטרס, רויטרס_)
צילום: רויטרס, רויטרס_

במשרד הבריאות אומרים באופן ברור כי הנוהל הוא מתן חיסונים על פי מסמך תעדוף חיסוני הקורונה שגובש על ידי ועדת מומחים ושם בראש סדר העדיפויות בני 60 ומעלה, סגלים רפואיים, דיירים בבתי אבות, מדוכאי חיסון קשה (מושתלי איברים), חולי סרטן וכו'. לטענת המשרד, מי שיפר את ההנחיות של המסמך - עלול למצוא עצמו מנותק מהמבצע ולא יזכה לקחת בו חלק.

אולם הבעיה טמונה בהבדלים בין מה הנהלים שקופות החולים היו רוצות לנהוג על פיהן - לבין המצב בפועל. בסוף כל יום, מגיעים מאות ואלפים למרכזי ההתחסנות ועומדים בתור מאולתר שמורכב מאזרחים בכל הגילים, ללא שום קשר למצבם הבריאותי. כל זאת בשל מנות חיסון שעומדות בפני סכנת זריקה מאחר ושהו מחוץ לקירור. כך יוצא שצעירים ואנשים בריאים לחלוטין, שעל פי מסמך התעדוף צריכים להתחסן אחרונים - מקבלים חיסון כבר עכשיו.

פרופ' יהודה אדלר, יועץ לענייני קורונה עבור עיריות ראשון לציון והרצליה, התייחס לדברים: "משרד הבריאות קבע הנחיות מדויקות כיצד לנהוג בחיסונים ובעודפים. כך למשל צוותי ההוראה נמצאים בתעדוף השני לחיסון אחרי הקשישים, צוותי הרפואה ומדוכאי החיסון. אתמול הודיעו ברעננה ובהרצליה לציבור: תגיעו להתחסן. המורים הצעירים התחננו לקבל חיסון כדי לשמור על עצמם ועל התלמידים, אבל לא חיסנו אותם. במקום זה, נתנו חיסון באופן שרירותי לכל מי שמעל גיל חמישים וגם לצעירים שהסתננו פנימה. המצב בשטח הוא פשוט טעות: עדיף היה להזמין את צוותי מערכת החינוך בראש סדר העדיפויות, ברגע שישנה הזדמנות כזו, ובינתיים הילדים משלמים את המחיר. כך לא מנהלים מגפה".

היהודים נוהרים ליישובים הערביים

ההיענות הגבוהה לקבלת חיסוני הקורונה הולידה בימים האחרונים תופעה נוספת ובה יהודים מגיעים ליישובים ערביים ברחבי הארץ כדי לקבל את החיסון. הסיבה לכך היא שיעור התחסנות נמוך יחסית במגזר הערבי, שהוביל לכך שקל יותר להשיג תור פנוי באום אל-פחם או באקה אל-גרבייה, מאשר בערים עם אוכלוסייה יהודית.

תור לחיסונים מחוץ לארנה בירושלים
תורים ארוכים לקבלת החיסונים בירושלים

ד"ר שוכרי עואודה, רופא מנהל אזורי בקופת החולים מאוחדת שמפעיל את מתחמי החיסון בכפר כנא ובמגדלי נצרת, אמר ל-N12: "לדעתי זו תופעה מבורכת. הווירוס לא יודע דמוגרפיה ולא גיאוגרפיה. בתחילת מבצע החיסונים, ההיענות של החברה הערבית הייתה ירודה, היו הרבה חיסונים שהופשרו ולכן כל מי שהגיע קיבל חיסון. אני עובד עם ארבע קופות החולים, קראנו לכל אוכלוסיית היעד מעל גיל 60 שיגיעו ובאמת הרבה מהחברה היהודית הגיעה למגזר הערבי. בעיניי זה מבורך ובו-זמנית עשינו מאמצים, ועכשיו אנחנו רואים עלייה גם במגזר הערבי שמגיע לקבל את החיסונים". בתוך כך, שר הבריאות יולי אדלשטיין צפוי לבקר היום במתחם החיסונים ביישובים הללו. 

איימן סיף, מנהל הדסק הערבי במגן ישראל, חושב אחרת והתייחס למצב בריאיון ל-N12: "אני חושב שהתחנות שהקמנו בתוך היישובים הערבים לחיסונים מיועדים בעיקר לחברה הערבית. המטרה שלנו לעודד את המגזר להתחסן, אבל מכיוון שיש מיעוט בחלק מהתחנות, כנראה מפנים את האוכלוסייה היהודית גם ליישובים האלו".

שוכרי עואודה, האחראי על מתחם החיסון בכפר כנא מתחסן
שוכרי עואודה, האחראי על מתחם החיסון בכפר כנא, מקבל חיסון

סיף הוסיף: "מצד אחד אני שמח לראות יהודים נוהרים ליישובים הערבים, אבל מצד שני זה בא על חשבון החברה הערבית. לכן אנחנו עושים את כל המאמצים, הסברה ופניות ישירות לאנשים כדי להביא אותם לתחנות וישנה מגמת שיפור. בהתחלה הייתה השתלטות של החברה היהודית על התחנות בחברה הערבית. בעיה נוספת היא שבימים הראשונים לא היו לנו מספיק תחנות ביישובים הערביים - ועכשיו הגדלנו משמעותית את מספר התחנות. השאיפה שלנו להגדיל את אחוז הערבים שמתחסנים בתחנות האלו".

סמיר מחאמיד, ראש עיריית אום אל-פחם אמר: "לנו כרשות מקומית זה עושה טוב שאנשים באים לעיר, על אף שהייתי רוצה שיותר תושבים מאום אל-פחם יתחסנו בעצמם. אני חושב שזה עושה טוב לעיר ובעזרת השם שהעסקים יחזרו וייפתחו. עד לרגע זה, למעלה מ-7000 בני אדם התחסנו לנגיף במתחם החיסונים שלנו, כאשר 60 אחוז הם תושבי היישוב ו-40 אחוז יהודים תושבי הסביבה כמו למשל: קיבוץ מענית וקיבוץ ברקאי, שכל תושביהם הגיעו אלינו".

לדבריו של סמיר, בחברה הערבית מופץ מידע כוזב על החיסונים, שמרתיע את הציבור: "לצערי הרב יש דיסאינפורמציה במגזר הערבי שמשפיעה על האזרחים. אנשים חושבים שזה לא יעיל, שהתהליך היה קצר ושהחיסון חדש ולכן מעדיפים לחכות. אני הוצאתי הודעה מוקלטת ל-25 אלף תושבים כדי לשכנע אותם להגיע ולהתחסן. בימים האחרונים אני מרגיש שזה השפיע ויש עלייה יפה בהיענות של האנשים".