התחסנתם? חכו עם החגיגות: "מעריך שהנוגדנים יופיעו כ-12 יום אחרי"

בסוף השבוע הקרוב יתחילו חלק ממיליון ורבע הישראלים שקיבלו את מנת החיסון הראשונה של פייזר, ובראשם רה"מ נתניהו ושר הבריאות אדלשטיין, לקבל את המנה השנייה. N12 פנתה לד"ר אלי רוזנברג, מומחה ברפואה פנימית ובאימונולוגיה קלינית מהמרכז הרפואי סורוקה, במטרה לענות על השאלות שמעסיקות מיליוני ישראלים כמו למה המנה השנייה של החיסון כה חשובה, ומדוע הסקר הסרולוגי שנערך בשיבא הראה רק אחוז אחד של מתחסנים שפיתחו נוגדנים לנגיף.

 לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

• חיסוני הקורונה: המדריך המלא למבצע החיסונים הגדול

אז תחילה שאלנו את ד"ר רוזנברג האם המנה הראשונה והמנה השנייה שונות זו מזו והאם יש הבדל בין החיסון של פייזר לחיסון של מודרנה. "גם בחיסון של פייזר וגם בחיסון של מודרנה המנה השנייה זהה לחלוטין למנה הראשונה", אומר רוזנברג. "מדובר באותו חומר, באותו הרכב, באותו מינון - הכול אותו דבר".

"אולם צריך להדגיש שהחיסון של פייזר והחיסון של מודרנה אינם זהים מבחינת ההרכבים שלהם. אומנם הטכנולוגיה אותה טכנולוגיה, ומנגנון השילוח הוא אותו מנגנון, אבל התכנון של ה-mRNA מעט שונה לכל אחת מהחברות. המולקולה היא מעט שונה, היא בגדול מבוססת על אותו חלבון ספייק של הקורונה, אנחנו רוצים ליצור לו נוגדנים וזה מה ששני החיסונים נועדו להשיג".

ד"ר רוזנברג ממשיך ומסביר שמבצעים שינויים במולקולות כדי לייצב אותה וכדי שהחלבון והנוגדנים שייווצרו יהיו יציבים ואפקטיביים יותר. "במחקרים ששתי החברות ביצעו במהלך הפיתוח הן הראו שהאפקטיביות של הנוגדן שנוצר באנשים שנחשפו לנגיף לאחר קבלת החיסון, גבוהה מזו של אנשים שהחלימו מהמחלה וייצרו נוגדנים באופן טבעי".

למה צריך שתי מנות והאם זה מיוחד לנגיף קורונה?

"יש כמה וכמה תרכיבים אחרים של חיסון, נגד אורגניזמים אחרים, שצריך בהם את המנה השנייה המכונה Booster (בעברית מגבר או מאיץ). כך למשל בחיסון להפטיטיס בי, לטטנוס ואין-ספור דוגמאות נוספות שבהן אנחנו צריכים את התזכורת הזאת למערכת החיסון".

"בעצם אומרים לה - 'זוכרת מה קיבלת פעם שעברה, הנה תזכורת, אנחנו רוצים שתיצרי שוב נוגדנים ותאים ספציפיים שיזהו את המרכיבים הייחודיים של אותו פתוגן (מחולל מחלה) ויתקפו אותו'. אנחנו גם רוצים זיכרון שיהיה ארוך טווח נגד הפתוגן נוגדנים שיהיו נוכחים לאורך זמן, לא מספיק שתייצר חיסון לחודש חודשיים או חצי שנה".

"במחקרים של פייזר ומודרנה הם ראו שכאשר נתנו את מנת החיסון השנייה הייתה קפיצה הן ברמת הנוגדנים והן ברמה של תגובה תאית כנגד מרכיבים של הפתוגן. המנה השנייה מגבירה באופן משמעותי את רמת הנוגדנים. עדיין אי אפשר לומר חד-משמעית לכמה זמן יישארו הנוגדנים, אין לנו את הפרספקטיבה הזו עדיין. אבל ההנחה היא שהמנה השנייה גם מאריכה את משך נוכחות הנוגדנים".

סקר סרולוגי בקרב המתחסנים: פחות מאחוז פיתחו נוגדנים

סקר סרולוגי שנערך בשיבא למאות ישראלים שכבר התחסנו הראה ששבוע אחרי המנה פחות מאחוז מהנבדקים פיתחו נוגדנים. איך אפשר להסביר את זה? "זה מתאים לנתונים של פייזר, הם בדקו במהלך הניסוי הקליני את רמות הנוגדנים בזמן אפס, שבוע אחרי קבלת החיסון ושוב ביום קבלת המנה השנייה (היום ה-21). ביום השביעי עוד לא ממש רואים עלייה בכמות הנוגדנים".

"מה שכן, רואים בפייזר יעילות של כ-50% אחרי המנה הראשונה. קשה להגיד בדיוק באיזה יום זה קורה, אבל ההערכה שלי שבין יום 10 ליום 12, ועם המשך מבצע החיסונים בעולם, אני מקווה שנקבל יותר נתונים מדויקים ממש לפי יום. שבוע זה מוקדם מדי לבדוק, אני מקווה שזה מחקר דינמי ויבדקו גם בימים הבאים".

"אחרי המנה השנייה כבר יש זינוק ברמת הנוגדנים ובימים שאחרי הם ממשיכים לטפס. את היעילות הגבוהה שהחברות הצהירו עליה אנחנו מצפים לראות בערך שבוע אחרי קבלת המנה השנייה. את המנה השנייה מקבלים אחרי 21 ימים במקרה של פייזר ו-28 במקרה של מודרנה".

"צריך לזכור שגם בתגובה הטבעית מרגע שהגוף נדבק ועד שהוא מייצר נוגדנים צריכים לעבור כמה ימים טובים, אפילו עשרה ימים עד שהגוף מכניס לפס הייצור את הנוגדנים האפקטיביים כלפי אותו פתוגן. זה לא מאורע של רגע אחד מיד אחרי החיסון".