כמעט 4 מיליון ישראלים כבר התחסנו – אז אולי הגיע הזמן לפתוח? השאלה הזו ריחפה באוויר השבוע, עם תום הסגר ותחילת הסרת ההגבלות. מעבר להסרת הסגר, מדובר בשבוע השלישי לאחר תחילת החיסון במנה השנייה, והמשמעות היא שיותר מ-2.3 מיליון אנשים בישראל כבר חוסנו במנה השנייה. החיסונים, כפי שהערכנו בעבר, כבר משפיעים, בינתיים בעיקר על בני ה-60 ומעלה, ותמונת המצב הנוכחית מאפשרת לנו להבין איזה אירוע נמנע עד כה - וממה צריך להיזהר.
הנתונים החשובים ביותר, מלבד מספר המתחסנים, הם השינויים בקרב בני ה-60 ומעלה – שהיו הראשונים להתחסן. בהשוואה לשיא התחלואה באמצע ינואר, יש ירידה של 58% במספר המאומתים בקרבם ו-44% פחות מאושפזים מקבוצת הגיל הזו. צניחה ניכרת חלה גם בחולים קשה שמעל גיל 60 (38%) ובתמותה – 40%. עם זאת, ישראל עדיין לא הגיעה לרף שבו ההגנה על קבוצה זו תוכפל: נותרו כ-150 אלף מהם לחסן, וכדי להבין את החשיבות שבחיסונם – קבוצה זו מהווה 93% ממקרי התמותה ו-74% מקרב החולים הקשים. בנימה חיובית, יש ערים שבהן כ-80% לפחות מבני ה- 60 ומעלה כבר מחזיקים בתעודת מתחסן, וערים נוספות צפויות להגיע לשם בקרוב.
כפי שהערכנו בעבר, קבוצת החולים החדשים שמצבם קשה שינתה את פניה: השבוע היו יותר אשפוזים חדשים בגיל 60 ומטה לעומת הקבוצה המבוגרת יותר. אומנם חלה ירידה במאומתים חדשים גם מתחת לגיל 60 (23% פחות), אך נרשמה עלייה במקרי האשפוז החדשים – זינוק של קרוב ל-30%. המשמעות היא שבני ה-50 ומעלה "תפסו" נפח מתוך החולים (ומיטה בבית החולים) שבעבר היו רשומים על שם בני 60 ומעלה. 76% מבני ה-50 ועד 60 כבר חוסנו או החלימו, אך נותרו עוד כ-200 אלף איש. בני ה-50 עד ה-60 מהווים 13% מהמקרים הקשים ו-3% מהתמותה.
האסון שנמנע ברחבי ישראל
ההבדל החד בין הנתונים כיום לבין הרמות הגבוהות שנמדדו באמצע ינואר מעיד שאכן השיא (בשלב זה) מאחורינו, כפי שהמודלים שלנו חזו – וזאת למרות האפקט של המוטציות שמתפשטות במהירות. מספרי המתים היומיים אומנם גבוהים, דבר שמייצר תחושה שונה, אך חשוב לזכור שהתמותה עולה ב"דיליי", ולא מגיבה באותה מהירות לצעדי ההגבלה. מבט על נתוני התחלואה מעיד שאכן היינו בנקודת שיא, ומאז המגמה בהיחלשות.
רבות דיברו השבוע על מקדם ה-R, שנע סביב ה-1 - כלומר כל מאומת מדביק אדם אחד לפחות. במגזר החרדי הנתון צנח לפחות מ-0.9, וחשוב להבין למה. בתוך שלושת השבועות האחרונים יש ירידה חדה של 50% במאומתים במגזר החרדי, וירידה גם באשפוזים. צריך לזכור כי 22% מהמגזר החרדי במדינה אומת לקורונה, ומן הסתם נדבקו הרבה יותר שלא אומתו - במיוחד כי באוכלוסייה צעירה יש יותר מקרים ללא תסמינים.
בתוספת החיסונים, ייתכן שבמגזר החרדי כבר הגיעו לחסינות של רבים מהאוכלוסייה - אבל בדרך קשה ומייסרת. מקדם ההדבקה נמצא כעת בירידה, אך הוא משקף התפתחות לאורך טווח – ועד כה, במשך קרוב לשנה של התפרצות, לכל רמות התחלואה שם היה מחיר מאוד גדול. החרדים שילמו מחיר גדול מאוד בנפש עד כה, ומסתמן שהגיעו לחסינות חלקית גבוהה.
מתחילת המגפה, מת מקורונה אחוז אחד מכל בני ה-60 ומעלה במגזר החרדי, לעומת 1 מכל 140 במגזר הערבי ו-1 מכל 350 בכלל האוכלוסייה. כלומר, שני המגזרים שבהם ראינו התפרצויות משמעותיות של התחלואה גם שילמו על כך מחיר כבד בנפש. רבות דובר על תחזיות אימה שלא מתממשות, אבל כאן אנחנו רואים תמונת מצב עגומה שהתממשה: אחוז מכלל גילאי 60 ומעלה במגזר החרדי נפטר. אם המגמה הזו הייתה מועתקת לכלל החברה, שבה יש יותר מבוגרים מאשר אצל החרדים, היינו יכולים להיות היום עם יותר מ-13,000 מתים. במגזר הערבי עדיין עלול להתפתח תרחיש מדאיג: עד כה 1 מכל 140 מבני ה-60 ומעלה הערבים מת מקורונה, ומקדם ההדבקה עדיין מעל 1. הזן הבריטי של הנגיף רק באמצע תהליך ההתפשטות שלו במגזר הערבי, ולכן יש דאגה מהחרפה נוספת.
החישוב שמראה את פוטנציאל התמותה
לאור מצב התחלואה כיום, קיימים כמה חששות מוצדקים מהפתיחה ומההקלות במסחר ובחינוך: מקדם ההדבקה צפוי לעלות כי כשיפתחו יהיו יותר מגעים. מהצד השני ישנם החיסונים שמפחיתים את ההדבקות. במבט על האיזון בין ההשפעות, יש הרבה אי-ודאות ולכן היציאה מהסגר חייבת להתבצע במשנה זהירות, כלומר פתיחה מאד מדורגת והמתנה של שבועיים בין שלב לשלב. אנחנו עדיין צריכים לשלוט בתחלואה, במיוחד כשאנחנו מחסנים, כדי להוריד את הסיכוי שהנגיף יעבור מוטציות במהלך ההתפשטות שלו וניסיונותיו להתחמק מהחיסון ולשרוד.
הנתונים לא מותירים מקום לספק: פוטנציאל התחלואה עדיין מרוכז ברובו בגילי 60 ומעלה. הסיכוי של מאומת לחלות קשה מוכפל פי 4 במעבר מקבוצת הגיל הנמוכה יותר (59-55) לבני ה-60 ומעלה. בתרחיש קיצון שבו מאבדים לחלוטין שליטה על המגפה ומרבית האוכלוסייה (נניח כ-70%) נדבקת, אז גם במצב החיסונים של היום, וגם בהנחת יעילות לחיסון של 95%, מדובר על פוטנציאל של כ-17 אלף חולים קשה מקרב 150,000 שטרם חוסנו בגיל 60 ומעלה. פוטנציאל התמותה – קרוב ל-8,000. בקבוצת גיל אחת למטה (59-55) ההערכה צונחת ל-351 מקרי מוות, ובקרב ילדים עד גיל 19 צפויים כ-60 מקרי מוות בתרחיש הקיצון של הדבקה בלתי נשלטת.
לצורך קנה מידה, ה"תרומה" של בני ה-19 ומטה לתחלואה היא 0.7% ולתמותה - 0.2%. זוהי קבוצת הגיל שחלקה חוזרת לבתי הספר ולגנים בהדרגה – וחשוב לציין שחלקם (בני ה-16 ומעלה) כבר החלו להתחסן. השבוע, בישיבת הממשלה שעסקה בהחזרת החינוך ולקראתה, הוזהרו השרים מ"הלוויות רבות" של צעירים. אומנם המצב שברירי וקיימת הרבה אי-ודאות סביב היקף יעילות החיסונים ומה באמת יקרה לתחלואה כשנפתח, אך החשש מפתיחת החינוך לא נוגע לאפשרות של זינוק חד בתמותת הילדים.
מכל מה שידוע עד כה על המחלה שמשתקת את העולם, הפחד העיקרי הוא שהילדים יהיו חלק ממעגל ההדבקה וההפצה של המחלה. הסיכון לתחלואה קשה עבור ילדים ונערים נמוך מאוד (1 ל-1,000 בערך) ולכן גם באירוע קיצוני, לא צפויים להיות אלפי ילדים חולים קשה. גם בתרחיש של הדבקה מסיבית מאוד, מדובר על כמה עשרות מקרי מוות בקבוצה זו. זו אכן סיבה לדאגה, אך ההפחדות שהושמעו היו קיצוניות בהשוואה לתרחישים ההגיוניים.
בין שלבי הפתיחה – לאן אנחנו הולכים?
בתחילת השבוע נפתחה פעילות עסקית של "אחד על אחד" (קוסמטיקה, עיצוב שיער ועוד), אך התחום הזה למעשה היה פתוח עוד קודם במידה לא קטנה בגלל אי הקפדה על ההנחיות. מה תהיה השפעת הפתיחה הרשמית? אף אחד לא באמת יודע. באופן כללי הפתיחה תייצר יותר מגעים בין אנשים ולכן מקדם ההדבקה R צפוי לעלות ליותר מ-1 ולהוביל לעלייה במאומתים. אבל את גודל העלייה במאומתים אי אפשר לדעת ולצפות במדויק, כי המגמה תלויה בהיקף הפתיחה – כמה עסקים ושירותים ייפתחו - ואיך אנשים יתנהלו אחרי שהם חוסנו ואולי מרגישים תחושת בטחון.
השאלה הגדולה היא מה יקרה לחולים קשה. מצד אחד, החיסונים עובדים ויורידו את מספר החולים קשה החדשים. מצד שני, העלייה במאומתים תעלה בסוף גם את החולים קשה – ויידרש זמן לראות את התוצאות הללו. מערכת החינוך היא מקומית ולכן אפשר להביא בחשבון את אחוז המתחסנים בעיר בעת פתיחת החינוך – כפי שאכן החליטה הממשלה, במהלך לשקלול שיעור המתחסנים בערים כתומות כדי לאפשר פתיחה חלקית של חינוך.
המצב אכן מבלבל: לצד התקווה לשיפור, וההערכה כי השיא מאחורינו, יש חובה לשמור את מקדם ההדבקה סביב 1 - זאת מכיוון שבהתפרצות לא נשלטת קיים עדיין פוטנציאל למספר גדול של חולים קשה. על כן, חייבים לפתוח בהדרגה ולחכות בין צעד לצעד, כי גם אם החיסונים יורידו בטווח הזמן הקצר את החולים קשה, נותרו כ-350,000 אנשים מעל גיל 50 שלא חוסנו. בגלל שלמאומת בגיל הזה יש 10% סיכוי להפוך לחולה קשה, בהתפרצות תחלואה בלתי נשלטת עדיין יש סיכון רב.
שורת הצעדים שצריכים להוביל את המשך היציאה מהסגר כוללת:
- המשך חיסון קבוצת הסיכון – יש לקבוע יעד חיסון של 95% מקבוצת הסיכון, בדגש על כ-150,000 בני 60+ שעדיין מהווים את רוב הפוטנציאל לתחלואה קשה.
- יציאה מדורגת לפי שלבים.
- המתנה בין שלב לשלב.
פעולות אלו נדרשות כדי לאזן את העלייה הצפויה: מקדם ההדבקה צפוי להעלות, הזן הבריטי יאיץ את העלייה וקיימת סכנה למוטציות חדשות לאחר היציאה מהסגר. השאיפה היא שהצעדים יאזנו זה את זה, אך יש מידה רבה של אי-ודאות לגבי מידת היעילות המדויקת של החיסונים. עם זאת, ההשפעה של החיסונים ניכרת בוודאות בנתוני התחלואה - והמגמה רק ממשיכה להשתפר ככל שמבצע החיסונים מתרחב ומביא ישראלים רבים לחסינות.
פרופסור ערן סגל, המחלקה למדעי המחשב, מכון ויצמן