דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שני) מתאר התנהלות כושלת של משרד הבריאות בכל הנוגע להתמודדות עם משבר הקורונה. על פי הדו"ח - משרד הבריאות, ובהתאם מערכת הבריאות כולה, לא נערכו כראוי למאבק בהתפשטות הנגיף: החקירות האפידמיולוגיות, שהיו עשויות להיות הלב של קטיעת שרשראות ההדבקה, נותרו מיושנות ולא יעילות; מבצע חיסוני השפעת, שהיה אמור לפעול כבר בספטמבר וחשיבותו השנה גבוהה מהרגיל, עדיין לא מוכן ליישום; חולים חוששים להגיע לטיפול בבתי החולים, ומצבם של רבים מחמיר באופן בלתי הפיך.
סיקור נרחב - דו"ח מבקר המדינה:
- "השב"כ פגע בזכות לפרטיות באופן לא מידתי"
- לעשרות ילדים אין איך ללמוד מרחוק
- הטיפול במשק לקוי: מענקים חולקו גם לעסקים שאין זכאות
- יותר קשישים מתו: פערים במענה של המדינה לאוכלוסייה בסיכון
רוצים לקטוע את שרשראות ההדבקה? זו לא הדרך
הפרק הראשון על מערכת הבריאות מתמקד במערך החקירות האפידמיולוגיות, שהיה אמור להיות הבסיס לקטיעת שרשראות ההדבקה. כנראה שאף ישראלי לא יופתע לגלות את מה שמספר המבקר: מדובר במערך איטי, לא יעיל, מבולגן ומיושן. משרד המבקר בדק נתונים של 76 חיוביים לנגיף ומהם עלה כי כ-64% מהחקירות האפידמיולוגיות החלו ארבעה ימים ויותר מרגע גילוי המחלה. כלומר המערך לא עמד בקצב הנדבקים ויעילות קטיעת שרשרות ההדבקה נפגמה. 4% בלבד נבדקו בתוך יום אחד ממועד קבלת התשובה החיובית, ו-5% אחוזים תוך 48 שעות.
עוד נמתחה ביקורת על כך שעד לחודש אוגוסט 2020, מערך החקירות התנהל באופן ידני ומיושן: "תיעוד החקירות בחודשים יולי-אוגוסט נעשה בחלק גדול מהמחוזות באמצעות טפסים ידניים. רק לאחר שתוגבר מערך החוקרים עברו חלקם להזנת הפרטים ישירות למחשב. חלק מהפרטים הוזנו בטופס החקירה בשיטה של הזנת מלל חופשי ולא כטופס ממוחשב "חכם" ובחירה מתוך רשימה. שיטה כזו היא איטית, אינה יעילה, אינה מבוקרת, דורשת לכפל של משאבי כוח אדם ובעלת פוטנציאל רב לטעויות".
בדו"ח גם צוין כי בשל חוסר השיטתיות בתהליך החקירה, לעיתים התבצעו במקביל חקירות לכמה בני משפחה, על ידי חוקרים שונים, בלי שהם יודעים שמדובר בעצם בבני משפחה אחת. נוסף על כך, מערכת ניהול החקירות לא קושרה בשום שלב, ועדיין אינה מקושרת, למערכת ניהול נתוני התלמידים של משרד החינוך. הדבר יצר כשל במעקב אחר תלמידים שעלולים היו להיחשף לתלמיד חולה בכיתתם או בבית ספרם.
"למשרד הבריאות לא הייתה מערכת יעילה לניהול איכותי של מערך החקירות האפידמיולוגיות", נכתב בדו"ח, "מצופה שמערכת כזו תתבסס על מתודולוגיה סדורה לביצוע החקירות, תסייע לחוקר בביצוע חקירה שיטתית, יוזנו בה בצורה יעילה נתונים על הנחקר ועל תוצאות החקירה ושהמערכת תבצע טיוב נתונים ותאפשר ליצור דוחות מנהלים למעקב ובקרה".
בסיכום הפרק המליץ המבקר למשרד הבריאות לקבוע מי אמור לבדוק כל חולה, דבר שככל הנראה לא נקבע עדיין: האם יהיה זה המחוז שבו אירעה ההדבקה או מחוז מגורי החולה? עוד הומלץ להרחיב את מערך החקירות, כך שיפעל בשיתוף עם הרשויות המקומיות בהתאם למיקום ההדבקה כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם.
החורף הולך להיות קשה במיוחד, ואיש לא נערך לכך
הפרק השני של הדו"ח סוקר את היערכות מערכת הבריאות לחורף, וקובע כי משרד הבריאות לא נערך כראוי למבצע חיסוני השפעת לחורף הקרוב. "לקראת כל חורף יש להיערך להתפרצותה של שפעת עונתית, אולם בחורף תשפ"א צפויה התפרצות של שפעת עונתית בד בבד עם המשך התחלואה ממגפת הקורונה", נכתב בדו"ח. "בכל שנה המועד הרצוי להתחלת מתן חיסון נגד שפעת עונתית הוא חודש ספטמבר. בעת סיכום ממצאי הביקורת הראשוניים - עדיין לא הושלמה ההיערכות למתן 3.4 מיליון החיסונים שהוזמנו".
דו"ח המבקר מתח ביקורת על שיעור ההתחסנות הנמוך בקרב עובדי מערכת הבריאות, והזכיר שהדברים צוינו כבר בדו"ח של שנת 2014. המבקר פרסם מספר המלצות בנושא, שיש ליישם באופן מידי: גיבוש תוכנית סדורה למתן החיסונים, כולל זמינות כוח אדם רפואי בהיקף המותאם למספר המתחסנים, לקבוע את השיקולים שקובעים את קבוצות האוכלוסייה שמומלץ לחסן, לאתר מקומות מתאימים לביצוע החיסונים, להסדיר תנאים פיזיים לשמירת בטיחות המטפלים והמטופלים, ולשקול לחסן בביתן אוכלוסיות בסיכון עם מחלות מורכבות.
זרקור נוסף שמטיל דו"ח המבקר הוא על חולים רבים שנמנעו מקבלת טיפול רפואי בעקבות החשש מקורונה. "חלקם היו במצב חמור, הם היו זקוקים לטיפול דחוף והימנעותם מקבלתו עלולה הייתה לסכן אותם", כותב המבקר. "משרד הבריאות לא פעל לגיבוש אופן הפעולה המיטבי שיפחית את רתיעתו של הציבור מלבקר בעת הצורך במרפאות הקופות בבתי חולים ובחדרי המיון, ויפיג את חששותיהם של הצוותים המטפלים מלתת שירות לחולים".
שירותי הרפואה מרחוק התקדמו - אך השאירו מאחור אוכלוסייה מוחלשת: עוד צויין בדו"ח כי אומנם חלה התקדמות במתן שירותי רפואה דיגיטלית, אלא שזו יצרה פערים בין אלו שיש להם לאלו שאין להם נגישות לאמצעים המדוברים.
זמני המתנה ארוכים מדי לתוצאות בדיקות, מיליונים נשפכו לשווא על בדיקות סרולוגיות
מדו"ח מבקר המדינה עולה כי 74% מהנבדקים מקבלים מהמעבדה את תוצאות הבדיקה לאחר יותר מ-36 שעות מאז ההפניה לבדיקה. שליש מהנבדקים מקבלים תוצאה יותר משלושה ימים מאז שפנו לתגובה. "זאת בניגוד לכוונת משרד הבריאות ששואף להגיע ליעד של 36 שעות לתהליך כולו, כולל משך החקירה האפידמיולוגית", נכתב.
בנוסף, מיליוני שקלים הושקעו בבדיקות הסרולוגיות אך אין בהם שימוש: 112 מיליון שקלים הושקעו על ידי משרד הבריאות ברכישת 2.4 מיליון ערכות לבדיקות סרולוגיות. לעומת זאת, בכוונת המשרד לבצע 300,000 בדיקות סרולוגיות בלבד, ולגבי 2.1 מיליון הבדיקות הנוספות - אין כרגע תכנון. בפועל, הובאו לארץ 250,000 ערכות סרולוגיות ועד ספטמבר בוצעו בפועל רק כ-60,000 בדיקות. "משרד הבריאות הזמין עשרות אלפי בדיקות סרולוגיות, בשל חוסר תכנון פג תוקפן לפני השימוש. המשרד לא הסביר מהו הגורם לפער בין מספר הבדיקות שהזמין למספר הבדיקות שתכנן לבצע עד ספטמבר 2020".
עוד עולה מהדו"ח כי קיים פער בין תכנון משרד הבריאות ליכולת שתהיה למעבדות קופות החולים, לבין היערכות קופות החולים בפועל לביצוע הבדיקות במעבדות שלהן בחורף. מעבדות קופות החולים מתכננות להגדיל את יכולת ביצוע בדיקות ב-24,000 בדיקות ליום יותר מאשר משרד הבריאות מתכנן.
באשר לתעדוף בדיקות הקורונה על ידי קופות החולים, משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לקבוע תסמינים שמי שעומד בהם יקבל הפניה אוטומטית לדיגום - למשל אובדן חוש טעם וריח או צירוף של לפחות שני תסמינים מחשידים. בכך ניתן לייתר את הצורך בפנייה למרפאה ולרופא כדי לאשר את ההפניה לדיגום ולהימנע מחשיפה מיותרת של השוהים במרפאה למי שעשוי להיות נשא של הנגיף. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות להנחות את הגורמים העוסקים בלקיחת דגימות ובטיפול בהן - לקבוע שיטה סדורה לבדיקות איכות בשלב הדגימה, שאינה מתבססת על בדיקות אקראיות, לנתח את הגורמים לתוצאות השגויות של הבדיקות ולהביא לצמצום מספרן.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדו"ח מבקר המדינה: "משרד הבריאות ומדינת ישראל מתמודדים עם מגפה פנדמית עולמית שמתרחשת אחת ל-100 שנה. בתוך קצב האירועים האינטנסיבי מאוד המשרד ילמד את מסקנות המבקר ויתקן את הדרוש תיקון. יש לציין שדברים רבים כבר עברו שינוי ושיפור בזמן שחלף מהביקורת ועד עתה, והדברים נכתבו גם למבקר המדינה".