האלטרנטיבות למתווה הרמזור: לפני שלושה חודשים אישר קבינט הקורונה את "תוכנית הרמזור", שנועדה לאפשר לשחרר את המשק בערים שבהן התחלואה נמוכה, למול החרפת הצעדים ברשויות עם תחלואה גבוהה. לאחר לחצים והתנגדות של רשויות הופסקה התוכנית, ובעקבות העלייה בתחלואה בכלל הארץ, הוחלט על הטלת סגר והגבלות כלל ארציות. כעת התוכנית שוב על הפרק, אולם במשרד הבריאות שוקלים לבצע בה שינויים בטרם יחזרו לפעול על פיה.  

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

תוכנית הרמזור שהציג פרופ' גמזו עם כניסתו לתפקיד הפרויקטור, אושרה בקבינט הקורונה ב-30 באוגוסט. היא מאפשרת פעילויות מורחבות בערים ירוקות ובהן התקהלויות של 250 בני אדם בשטח פתוח, ועד 100 במקום סגור. ערים בהגדרות הביניים "צהוב" ו"כתום" יוכלו לקיים התקהלויות בטווח של 50-25 בתוך מבנה, ו-100-50 בחלל הפתוח. בערים אדומות ינהגו באופן מחמיר והתקהלויות יתאפשרו רק במתכונת של 20 איש במקום פתוח ו-10 במקום סגור.

מחסום משטרתי בסגר החגים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שוטרים אוכפים סגר. ארכיון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עם עליית התחלואה בישראל הושהתה התוכנית, אולם כעת הרמזור שוב על הפרק - ובמשרד הבריאות הציעו לפעול על פיו החל מהשלב השלישי בתוכנית היציאה מהסגר, בעוד כשבוע וחצי. בימים הקרובים יקיים המשרד דיונים על כך, תוך בחינת התאמות למציאות הנוכחית. איימן סייף, ראש מטה הקורונה של המגזר הערבי בתוכנית "מגן ישראל", התייחס לדברים: "במשך תקופה ארוכה תוכנית הרמזור לא הייתה רלוונטית, וכעת נערכים על כיצד להתאים אותה למצב שבו אנו נמצאים היום. בימים הקרובים תתקבל החלטה מתי תוחזר התוכנית ובאיזה אופן".

"יש שאיפה להחזיר את המתווה מכיוון שמדובר בשיטה נכונה", הסביר סייף. "זה כלי עבודה שמסייע לנו להבין את מצב התחלואה ברמה המדויקת ליישוב, ולשלוט בהתפשטות כל עוד היא ברמה המקומית. זו שיטת המקל והגזר: אם היישוב אדום - נטיל מגבלות לטיפול בתחלואה, אם היישוב ירוק - הוא יוכל לתפקד כמו שצריך ללא מגבלות. הוכחנו ששיטת הערים האדומות יעילה בתקופת הסגר: לפניו היו לי 28 רשויות ערביות אדומות מתוך 40 ואחריו הצלחנו להוריד כמעט לאפס. כיום במגזר הערבי יש שישה יישובים כתומים מהבהבים ואדומים, שעל חלקם הוחלט להטיל מגבלות".

הצעה 1: במקום חלוקה לערים - דירוג אזורי

במסגרת ההתאמות הנדרשות לתוכנית הרמזור, נודע ל-N12 כי במשרד הבריאות דנים באפשרות לשנות את שיטת הדירוג של הרשויות. במקום לקבוע "צבע" לכל יישוב, ההצעה שהונחה על השולחן מדברת על חלוקת ישראל ל-10 עד 20 "אזורי יוממות". הכוונה היא לאזורים שבהם התושבים מתנהלים ברמה היום-יומית הכוללים: תעסוקה, מוסדות לימוד, אזורי קניות ומסחר. 

ההצעה מדברת על כך שקצב ההתקדמות בין השלבים באסטרטגיית היציאה יהיה שונה מאזור אחד לאחר, בהתאם לנתוני התחלואה. גורם המעורה בפרטים הסביר: "'אזורי היוממות' יגדירו את המרחב שבו מתנהלים התושבים במהלך היום, למשל: מטרופולין מאוחד לחיפה והקריות, מטרופולין דן, מטרופולין ירושלים וכן הלאה. המטרה תהיה לבחון את ההתקדמות בין תשעת השלבים שנקבעו באסטרטגיית היציאה של משרד הבריאות באופן דיפרנציאלי בין 'אזורי היוממות', בהתאם למצב התחלואה ולמקדם ההדבקה בהם".

פרופ' רוני גמזו, פרויקטור הקורונה (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
פרופ' רוני גמזו. תוכנית הרמזור אושרה, ונזנחה | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הצעה 2: "המודל הישראלי" 

ח"כ ניר ברקת הגיש הבוקר הצעה נוספת כחלופה לרמזור. הוא מציע מעבר לתוכנית "המודל הישראלי", שפיתח בסיוע פרופ' אמנון שעשוע וראשי רשויות. המודל מציע להתמקד בשמירה על אוכלוסיות בסיכון ובהעברת סמכויות לשלטון המקומי, לצד הקפדה על הוראות "התו הסגול". לאחר דיון עם שר הבריאות יולי אדלשטיין וראש המל"ל מאיר בן שבת, ניתנה הסכמה עקרונית לפיילוט של המודל על 15 רשויות מקומיות.

יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, התייחס לדברים בשיחה עם N12: "מודל הרמזור חייב להיכנס לתוקף בשבועיים הקרובים, כל עוד התחלואה נמוכה. בפעמים הקודמות היינו עדים לכך שכניסת המודל נדחתה משיקולים לא עניינים, צעד שהוביל את המדינה לסגר שני. רק מודל דיפרנציאלי שמאפשר את קיום הלימודים והעסקים בערים עם התחלואה הנמוכה, יאפשר קיום חיים לצד המגפה לאורך זמן, וייצור תמריץ אמיתי לקיום ההנחיות במלואן. הרמזור חייב להיות מנותק משיקולים פוליטיים ולהתחשב בשטח. צעדים אלו לצד אכיפה מוגברת הם הפתרון האמיתי לניהול משבר הקורונה".