בכפוף לאישור הכנסת, ישראל תיכנס היום (ראשון) לסגר השלישי מאז פרוץ המגפה. ואולם, לא מעט קולות במערכת הבריאות טוענים כי לנוכח מצב התחלואה ותחילת מבצע החיסונים בישראל, מדובר בצעד שאינו מתבקש, והנזק שייגרם ממנו גדול מהרבה מהתועלת. בין המתנגדים לסגר ניצבת מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה, הכוללת רשימה ארוכה של מומחים ברפואה וחוקרים בכירים, שטוענת: מסמך ההמלצות שהוצג לשרים ועל בסיסו התקבלה ההחלטה - מטעה ורחוק מהמציאות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"בזעזוע ובייאוש עמוק קראנו מסמך זה", כותבים חברי המועצה בנייר העמדה שיציגו היום בוועדת חוקה, חוק ומשפט. "הוא רצוף 'עובדות אלטרנטיביות' ונתונים בלתי-רלוונטיים, היוצרים מסמך שלא ניתן להגדירו אלא כחסר אחריות, חלקי ובלתי מקצועי". לדבריהם, תמונת המצב שהוצגה לשרים על מצב התחלואה וההתמודדות הרפואית עימו, אינה משקפת את המצב בשטח. המומחים מדגישים כי חלה התקדמות משמעותית בידע כיצד לטפל בחולים קשה, וטוענים כי בתוך שבועות ספורים יצמצם מבצע החיסונים את התפשטות המגפה.
הטענות שהוצגו לשרים - וממצאי הבדיקה
טענה 1: "אומנם החל שלב החיסון, אך הדבר ישפיע על היקף התחלואה רק בעוד מספר חודשים"
מסקנת המומחים: הטעיה
חיסון אוכלוסיות הסיכון, המונה כ-1.2 מיליון איש, יכול להסתיים בתוך כשבועיים בקצב החיסונים הנוכחי. לאור נתוני ה- FDA, המראים יעילות ב-82% מהמחוסנים כבר בתוך שבעה ימים מהמנה הראשונה, בתוך פחות מחודש תהיה מחוסנת לנגיף רוב האוכלוסייה בסיכון, זו הנושאת ברוב המוחלט (יותר מ-90%) מפוטנציאל התמותה והתחלואה הקשה. השלמת המנה השנייה של החיסון לקבוצות הסיכון, בתוך כ-5 שבועות, תנתק כמעט לחלוטין את הקשר בין מאומתים למתים, ותשאיר בישראל מגפה של חולים קלים בלבד, בדומה לנגיפים נשימתיים אחרים.
טענה 2: "מספר החולים הקשים הינו סביב 11,000 ועולה בכל יום בכ-90 חדשים"
מסקנת המומחים: נתון מופרך
בעת כתיבת המסמך המדובר, עמד מספר החולים הקשים על 539. אם לא התכוונו כותבי המסמך להטעות, ובתמימות ציינו את מספר החולים הקשים מתחילת המגפה, הרי שנתון זה לא רלוונטי בשום צורה להחלטה על סגר. מנתוני משרד הבריאות, מפלס החולים הקשים עלה בחודש שקדם לכתיבת המסמך בכ-250, דבר המשקף קצב ממוצע של עליית מפלס החולים הקשים בכ-9-8 חולים ביום, כלומר טעות של פי 10.
טענה 3: "מדי יום נפטרים כ-20 חולים"
מסקנת המומחים: נתון מופרך
בתחילת עליית התחלואה נספרו בישראל 2,706 מטופלים שהוכרעו בידי נגיף הקורונה. חודש לפני פרסום מסמך זה היה המספר 2,831. כ-10 ימים טרם פרסום מסמך זה, היה מספר הנפטרים 3,020. בעת פרסום המסמך נרשמו בישראל 3,171 מתים כתוצאה מהמגפה. חישוב מתמטי פשוט מלמד כי ממוצע התמותה היומי היה כ-10, והאיץ ל-15 בימים האחרונים.
בעוד שכל נפש היא עולם, בעוד שכל מוות הוא אסון וכאב למשפחה, רף ה-20 נחצה רק פעם אחת לאורך החודש שקדם לכתיבת המסמך והיה חשוב לציין, כי בשנה ממוצעת מתים בין 1,000 ל-1,300 אנשים ממחלות דמויות שפעת ויותר מ-5,000 נוספים מדלקות ריאה, רובם בחודשי החורף. נתון זה משקף תמותה ממוצעת ליום של 14 איש, כאשר בחודשי החורף מספר זה מגיע לכדי 20.
טענה 4: "מספר הנדבקים החדשים המאובחנים מדי יום עולה בחדות"
מסקנת המומחים: חוסר הבנה
הקשר בין מספר המאומתים לתחלואה קשה ולתמותה הינו חלקי ביותר. בפרט, עלייה חדה במספר המאומתים אין פירושה עלייה חדה בתחלואה הקשה. אחת הסיבות היא כי מספר המאומתים תלוי במידה רבה במספר הבדיקות, וכי רבים מהמאומתים אינם חשים סימפטומים כלל או סובלים מסימפטומים קלים בלבד. בעוד שההחלטה על סגר אמורה להיות פונקציה של יכולות מערך הבריאות להתמודד עם עומס תחלואה, אין להסתמך על מספר המאומתים שאינו משקף את צריכת שירותי הבריאות.
טענה 5: "חלק מבתי החולים כבר נמצאים בעומס"
מסקנת המומחים: הטעיה
העומס בחודש דצמבר 2020 לא רק שאינו גבוה, אלא הוא נמוך בצורה יוצאת דופן. בתקופה זו של השנה נרשמים עומסים ממוצעים של 120%, ואף 150% ו-200%, בעוד שכעת רוב בתי החולים נמצאים מתחת ל-14, 90% מתוך 24 בתי החולים שלגביהם זמין המידע נמצאים מתחת ל-70% תפוסה. בדוח מבקר המדינה משנת 2011 מצוין כי אחוז התפוסה במחלקות פנימיות הינו 98%, ובימים מסוימים גדל אחוז התפוסה עד ל-150% ואף 190%.
בדצמבר 2018 הוציא משרד הבריאות "מדד צפיפות" לכלל בתי החולים. בעת כתיבת המסמך, כמעט כלל בתי החולים מצויים מתחת למדד זה. בשנים קודמות, כאשר נרשמו עומסי תחלואה גבוהים משמעותית מהנתונים כיום, לא עלה בדעתו של איש לסגור את המדינה. התפוסה הממוצעת לשנים 2019-2014 נעה בין 97% ל-101%,כאשר בחצי השנה הראשונה של המגפה הייתה התפוסה הממוצעת 83% בלבד. משרד הבריאות טרם פרסם את נתוני העומס של המשך השנה.
על פי דוח המרכז למניעת מחלות של משרד הבריאות, השנה נרשם שפל של שנים בתחלואה נשימתית בקהילה ובבתי החולים גם יחד, דבר שעוד מפחית את העומס על בתי החולים. מעבר לכך, תפוסת מחלקות הקורונה בעת כתיבת שורות אלו הינה 41% בלבד. רק 3 מחלקות קורונה נמצאות מעל 80% תפוסה (אך נמוכה מ-%90) ו-18 מחלקות קורונה מתוך 29 נמצאות מתחת ל-50% תפוסה. לכל הדעות, חורף 2020 הוא מהפחות עמוסים שחוותה מערכת הבריאות בשנים האחרונות.
טענה 6: "קיים חשש שהשינויים הגנטיים יפגעו ביעילות החיסונים במדינת ישראל".
מסקנת המומחים: הטעיה
המומחים מסכימים כי האפשרות לכך היא נמוכה ביותר, ומשפט זה סותר הצהרות של מנכ"ל משרד הבריאות ("החיסון ככל הנראה פועל גם נגד המוטציה"), וכך מסכימים כמעט כל המומחים וכולל יועצי הממשלה, כגון פרופ' בליצר ("החיסון טוב ועובד ואין סיבה להניח אחרת").
טענה 7: "נתונים כלכליים וההשפעה על משק המדינה והתקציב - לא רלוונטיים"
מסקנת המומחים: הטעיה
לפי הכלכלנית הראשית, עלות הסגר למשק לשבוע אחד הוא 3 מיליארד שקלים. לפי הערכה אחרת (מכון "מאקרו"), סגר קצר של 3-2 שבועות בלבד, כולל זמן היציאה ממנוף, יעלה למשק כ-26 מיליארד שקלים. עלות זו שווה למחירם של יותר מ-40 סלי תרופות שנתיים, או הקמה של יותר מ-10 בתי חולים גדולים.
"הסגר הרסני ומיותר - אין לאשר אותו"
לסיכום כותבים המומחים: "המחלה שגורם נגיף הקורונה יכולה להיות קשה וקטלנית. עם זאת, קיים פער משמעותי בין תמונת המצב בשטח לבין התמונה שעולה מהמסמך, וגם אם היו הנתונים שרשומים נכונים, לא עולה מהם הצדקה לסגר. יש לזכור כי סגר הוא הקשה והחמור מכל אמצעי ההתמודדות עם המגפה, ויש להשתמש בו במקרי הקיצון בלבד, שבהם יש חשש כי מערכת הבריאות תעמוד לפני קריסה. הדבר נכון על אחת כמה וכמה כאשר נתוני האמת מהשטח (אלו שמשרד הבריאות עצמו מפרסם, אך עוותו במסמך שהוגש לידיכם) מציירים תמונה טובה בהרבה של עומס התחלואה בישראל".
"מערכת הבריאות במתכונתה הרגילה נמצאת מתחת לקו העומס הרגיל שלה, מרחק גדול מנקודת אי- הספיקה", מוסיפים המומחים. "יש לחזור ולהדגיש - לסגר מחירים כבדים ביותר. בניסיון להציל אזרחים ממחלת הקורונה, שימוש בסגר מוביל לפגיעה קשה ותמותה של אזרחים אחרים. אנו, חברי מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה, קוראים לכם שלא לאשר הטלת סגר הרסני ומיותר זה".
"בניסיון להציל אזרחים ממחלת הקורונה, שימוש בסגר מוביל לפגיעה קשה ותמותה של אזרחים אחרים. לסגר מחירים כבדים, ובמצב הנוכחי הוא הרסני ומיותר"
במקום הטלת סגר, ממליצה המועצה על הצעדים הבאים: יישום יעיל של תהליך חיסון האוכלוסייה, כולל בשבת, ללא כפייה ישירה או עקיפה; הפניית משאבים למערכת האשפוז ותגבור ההגנה והסיוע הרווחתי לאוכלוסייה שבסיכון עד שיסתיים תהליך חיסונם. "כל אלה יאפשרו ניהול נכון ומאוזן יותר של המשבר", טוענים המומחים. "ויחסכו חיים רבים וסבל רב מכלל אזרחי מדינת ישראל".
בין החתומים: פרופ' אהרון צ'חנובר, חתן פרס נובל לכימיה ופרס ישראל; פרופ' עמוס אדלר, מומחה ברפואת ילדים ומיקרוביולוגיה קלינית, אפידמיולוגיה ורפואה מונעת; פרופ' צבי בנטואיץ', מומחה למחלות זיהומיות ואימונולוגיה, מחלוצי הטיפול באיידס בישראל; פרופ' מרדכי שני, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל בית החולים שיבא, חתן פרס ישראל; פרופ' רבקה כרמי, לשעבר דיקן ביה"ס לרפואה, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות; ופרופ' זהבה סולומון, מומחית באפידמיולוגיה פסיכיאטרית ופוסט טראומה, כלת פרס אמ"ת ישראל.