בתום ארבעה חודשים אינטנסיביים, הממונה על המאבק בנגיף הקורונה בישראל, פרופ' רוני גמזו, עוזב את תפקידו. בזמן ששורה של אנשי מקצוע העדיפו לוותר על המינוי כפרויקטורים ברגע האחרון, פרופ' גמזו הסכים לקחת על עצמו את התפקיד. הוא עשה זאת למרות שלא הוגדרו מראש הסמכויות שעומדות לרשותו, והצליח בכל זאת להפוך לדמות הדומיננטית בניהול המלחמה בנגיף. מה הם ההישגים שעליהם הוא יכול לסמן 'וי' ואילו אתגרים נותרו לפרופ' נחמן אש שימלא את התפקיד אחריו? סקירת N12.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
V הורדת התחלואה ומקדם ההדבקה R
כאשר פרופ' גמזו נכנס לתפקידו בסוף חודש יולי, שיעור החיוביים מסך הנדבקים עמד על יותר מ-8 אחוזים. לאחר נקיטה בצעדים ותקופה של סגר הדוק, כיום עומד שיעור החיוביים על 2 אחוזים בלבד, ונכון לכתיבת מילים אלו, לא נצפית עלייה דרמטית בתחלואה. בבתי החולים נסגרו חלק ממחלקות הקורונה מכיוון שאין בהן צורך, ומספר החולים במצב קשה שהגיע בזמנו לשיא של 800, ירד ל-300. בנאומו הראשון בתפקיד אמר: "אני רוצה שאת מקדם ההדבקה R נביא מתחת ל-1. זה מעין משיכת חבל שכולנו צריכים לעשות, לאחר שנוריד אותו, הרבה מאוד יחזרו אל הפרנסה והכלכלה". ואכן לאחר הטלת הסגר ירד מקדם ההדבקה. עם שחרור שלבים באסטרטגיית היציאה בימים האחרונים, חלה עלייה במקדם ההדבקה שהגיע ל-0.9 אך אם יעלה מעבר לכך – הדבר יהיה תחת משמרתו של פרופ' אש.
V התייחסות מותאמת למגזר החרדי והערבי
איימן סייף, ראש הדסק הערבי במטה 'מגן ישראל' אמר: "עצם הקמת דסקים ייעודים לציבור הערבי והחרדי עזר מאוד למקבלי ההחלטות להתאים את המענים לצרכי האוכלוסייה ולהבין את תמונת המצב. לנו יש היכרות אינטימית ומעמיקה עם הציבור: ראשי הרשויות, מנהיגי הדת וכלל האוכלוסייה. באמצעות השיטה הזו ניסינו להגביר את האמון. מתוך 40 רשויות מקומיות ערביות, 28 הוגדרו כאדומות. אנחנו התלבשנו על היישובים האלה, הבאנו את פיקוד העורף, המשטרה ומשרד הפנים כדי לתת מענה מותאם לרשות המקומית. ישבנו עם הצוותים של הרשות המקומית וחיברנו את הגורמים הרלוונטיים. תוך חודש ימים כל הרשויות האלו הפכו לירוקות. עבדנו על הסברה ופעלנו לצמצם את החתונות וההלוויות, זיהינו שטיסות לטורקיה הובילו להתפרצות בחברה הערבית, ודרך זה כיוונו לפתרונות".
V האצלת סמכויות לצה"ל – שיפור מערך החקירות האפידמיולוגיות ומערך הבדיקות
פרופ' ארנון אפק, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות וכיום המשנה למנכ"ל שיבא וחלק מהצוות המייעץ לפרופ' גמזו: "גמזו הצליח להוביל להורדת התחלואה, לרתום את פיקוד העורף ליצירת מערך חקירות אפידמיולוגיות יעיל ומערך בדיקות מתפקד. העוצמה של משרד הבריאות היא בידע המקצועי אך היכולת הביצועית של המשרד משמעותית נמוכה יותר מזו של הצבא. מערכת בריאות הציבור עוד עבדה בשיטות ארכאיות של נייר ועיפרון עם כוח אדם דל מאוד. מרגע שצה"ל נכנס לתמונה, נבנתה מערכת מחשוב שהותאמה לתחקירים וחסכה זמן יקר. זו הייתה החלטה נכונה שבזכותה יורשו יוצא מנקודת מוצא טובה מאוד בשני התחומים האלו".
V התייעצות עם פורום מקצועי רחב של מומחים
הביקורת הבולטת שנשמעה על התנהלות משרד הבריאות בגל הראשון של המגפה הייתה שהחלטות מתקבלות בקרב פורום מצומצם של בכירי המשרד בראשות המנכ"ל לשעבר משה בר סימן טוב, ללא שיתוף או ניצול ידע של מומחים רלוונטיים. פרופ' גמזו לעומת זאת הקיף עצמו בצוותים רבים לייעוץ מקרב אנשי רפואה, מדע ומחקר. פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן אמר: "בקרב אנשי המקצוע הרפואיים והמדעיים יש מגוון רחב של דעות על האופן בו כדאי לנהוג עם המגפה. כל עוד מנהלים דיון תרבותי וענייני, תמיד טוב לשמוע ריבוי דעות ולקבל החלטה מתוך ראייה של מכלול המחשבות שהוצגו בפניך, וכך עשה פרופ' גמזו".
X "לא ניתן יותר יד להגבלות שאין בהן היגיון".
עם כניסתו לתפקיד הצהיר הפרויקטור שמעתה לא יתקבלו החלטות שאין בהן היגיון. בפועל, בין היתר בשל מאבקי כוחות פוליטיים, התקבלו החלטות שגרמו לבלבול בקרב הציבור כמו למשל ההיתר לבצע פעילות ספורט או התקהלות של עד 20 איש בשטח פתוח – אך איסור לקיים אימוני כושר או חוגים. בדיון שנערך באוקטובר בוועדת הבריאות של הכנסת אמר על כך פרופ' גמזו בעצמו: "אנשים לא יכולים להתאמן עם מאמן כי אסור לו לעבוד. זה בדיוק כמו שאדם מבקש להסתפר והספר אומר לו: 'אסור לי לפתוח את המספרה אבל אתה יכול להגיע אליי הביתה'. המסחר שהוא כולו סגור יוצר התנגשויות כאלו, עם רמות גבוהות מאוד של אי היגיון. אני רוצה לפתור את הבעיות האלה אבל זה מאוד מורכב וקשה".
X חוזה חדש עם הציבור
האופן בו מנוהל משבר הקורונה בחודשים האחרונים הוביל למשבר אמון קשה מול הציבור, שבעקבותיו יש גם הפרות נרחבות של ההנחיות. הסיבה לכך נעוצה בין היתר גם בפוליטיקאים ובכירים שאמורים לשמש דוגמה, אך התגלה כי בעצמם לא עמדו בהנחיות שנועדו לצמצם את התחלואה. פרופ' אפק התייחס למצב: "אנחנו רחוקים מהמקום אליו רצינו להגיע ויש בעיה מאוד קשה באמון הציבור. כל עוד אנשים ממשיכים לקיים אירועים המוניים ומזמינים אליהם קרובי משפחה שהאירועים האלו עלולים להסתיים במוות – מעיד על כך שמשהו בהסברה שלנו לקוי. זו תהיה כעת המשימה מספר אחת של הפרויקטור החדש".
X הוצאה לפועל של מתווה הרמזור
מיד עם כניסתו לתפקיד בחודש יולי, הציע פרופ' גמזו להכניס לתוקף את תוכנית הרמזור. אלא שעיכובים באישור התוכנית ובהחלטה כיצד תיקבע מי היא עיר אדומה ומי ירוקה, הובילה לכך שהתוכנית הייתה מוכנה רק לאחר שהיה 'מאוחר מדי', ומרבית היישובים במדינה סבלו מנתוני תחלואה גבוהים מאוד. בעקבות כך הוחלט על סגר הדוק והתוכנית הפכה ללא רלוונטית. פרופ' יהודה אדלר, משמש כיועץ לעיריות הרצליה וראשון-לציון בנושא הקורונה, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן אמר: "לצערי הרב רוקנו את תפקיד הפרויקטור מכל תוכן. הצעות רבות וטובות שפרופ' גמזו וצוותו הביאו לביצוע, נחסמו לא פעם על ידי פוליטיקאים שהסקטור האישי שלהם יותר חשוב מטובת המדינה. מתווה הרמזור הוא שיטה מצוינת להילחם במגפה, תוך צמצום למינימום את הפגיעה בכלכלה. עדיף היה לבצע את המתווה מתחילת הדרך וחבל שהיה מי שחיבל מהמאמצים הללו". בקרוב צפויה לחזור תוכנית הרמזור ועל כתפיו של הפרויקטור החדש תוטל המשימה להוציאו לפועל.