כמעט תשעה חודשים חלפו מאז שהמחלה המסתורית החדשה בסין הייתה רק דיווח קצר בסוף מהדורות החדשות  ועד היום. תשעה חודשים שבהם הידע שלנו באשר לקורונה התפתח וגדל, ונראה שאנחנו רק בתחילת הדרך. למרות שיש עדיין לא מעט סימני שאלה, בחודשים האלה הצטברו גם לא מעט סימני קריאה, העולם למד לא מעט על הקורונה. זה מה שחשבנו על הקורונה – וזה מה שאנחנו יודעים היום.

הקורונה עוברת במשטחים?

תחילה התייחסו החוקרים לקורונה כמחלה נשימתית עונתית רגילה ולכן היה חשש שמא הנגיף עלול להתפשט באמצעות משטחים נגועים. היו רופאים שהמליצו לחטא בקפדנות והיו גם כאלה שסברו שצריך להיזהר עוד יותר ולא לגעת במזון שהגיע במשלוח אלא להמתין כמה ימים עד השימוש. רבים ברחבי העולם הצטיידו בכפפות ונזהרו לגעת במשטח מכל סוג שהוא.

החשש גבר אחרי מחקר שהראה שנגיף הקורונה יכול לחיות על משטח אפילו שלושה ימים. אלא שככל שהזמן חלף והמחקרים הצטברו, התברר כי בעולם שמחוץ למעבדה הנגיף לא שורד כמעט על משטחים. קיים סיכוי להדבקה אך הוא מזערי.

קורונה בישראל - חסימת גן שעשועים בתל אביב (צילום: Oded Balilty, AP)
קורונה בישראל | צילום: Oded Balilty, AP

עד כמה המסכות יעילות?

בתחילת הגל הראשון ההוראה החד משמעית הייתה לא לעטות מסכות. לא שהמסכה לא תועיל, היא אפילו עלולה להזיק. היה חשש מהתנפלות של הציבור על המצרך שהיה נדיר באותה תקופה כך שבקרב הצוותים הרפואיים היה מחסור. אלא שככל שהזמן חלף והידע על האופן שבו עובר הנגיף התחיל להצטבר, הבינו החוקרים שדרך ההדבקה היא טיפות נגועות שעוברות מאדם לאדם.

העדויות שהמסכות מורידות את הסיכון החלו להצטבר. אומנם המספרים המדויקים שנויים במחלוקת אך המגמה ברורה – מסכות יעילות מאוד בעיקר בחללים סגורים. בחודש אוגוסט הדביקה סועדת אחת 27 לקוחות שלא עטו מסכות בסניף סטארבקס בדרום קוריאה, עובדי הסניף שהקפידו על הכללים לא נדבקו.

מה הסיכוי להידבק בחלל פתוח?

תחילה כאמור סברו שהקורונה עוברת דרך משטחים, כיום מבינים שזה זניח ולכן שומרים על ריחוק ומסכות. חלק מהעברה מתרחשת באוויר, דרך טיפות באזורים סגורים אך על פי המחקרים האחרונים – ההדבקה באוויר הפתוח זניחה.

רק בחודש יולי, אחרי פנייה של עשרות רופאים ומדענים הסכים ארגון הבריאות העולמי לקבוע שיש אפשרות שהווירוס יעבור גם באוויר. זו הסיבה שכעת מדברים יותר ויותר על החשיבות של מטהרי אוויר ואוורור בחללים סגורים.

קורונה בישראל, שוק מחנה יהודה, ירושלים, סגר (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)
קורונה בישראל, שוק מחנה יהודה, ירושלים, סגר | צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90

כל אדם מדביק או שיש מפיצי על?

עוד לא ברור מה הופך אותם לכאלה אבל בקרבנו מסתובבים מפיצי על – חולה אחד שמפיץ את הקורונה בקרב קבוצה גדולה של אנשים. ככל שעבר הזמן התברר שיש יותר ויותר כאלה ובמקביל יש לא מעט חולים שלא מדביקים אף אחד.

דוגמה טובה למפיצי על אפשר למצוא בסיאטל. בחזרה בת שעתיים וחצי במקהלת שירה בעיר הדביק אדם אחד 52 מחבריו. הערכה היום היא שמיעוט נשאים אחראי על רוב מקרי ההדבקה בעולם.

הקורונה תיעלם בקיץ?

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר אי שם בתחילת הגל הראשון שמדובר על נגיף עונתי שייעלם עם בוא הקיץ. כמוהו, גם רבים אחרים קיוו שכמו מחלה עונתית אחרת הקורונה תיעלם עם בוא השמש. גם השפעת עוברת כמעט לגמרי בקיץ וגם נגיף הסארס נעלם כלעומת שבא.

אלא שהאביב חלף ואיתו הגל הראשון וכבר ברור שגם בקיץ הווירוס לא הולך לשום מקום. עדיין לא ברור אם הוא מתפשט פחות או אולי המחלה פחות קשה, אבל אין ספק שהוא עדיין כאן ושום מזג אוויר לא יעצור אותו.

טראמפ מחוץ לבית החולים (צילום: reuters)
צילום: reuters

חום, שיעול וקושי נשימה – אלה כל התסמינים?

לפני תשעה חודשים היינו בטוחים שלקורונה יש שלושה תסמינים בלבד: חום, שיעול, קושי בנשימה. אלא שזה רק קצה הקרחון. ככל שחלף הזמן החלו להצטבר עוד עדויות, אובדן חוש טעם וריח, עייפות, בעיות בזיכרון, כאבי שרירים. פריחה בעור. קרישי דם, התקפי לב. חלק נמצאים בחולים מעטים, חלקם נפוצים יותר.

הקורונה היא לא רק מחלה נשימתית אלא פוגעת בעוד אזורים בגוף. והחום שעוד מודדים בכניסה לחנויות? לא רק שהוא לא הכרחי אלא אפילו משמעותי פחות מתסמינים אחרים. עם הזמן הצטבר גם סוג חדש של תסמינים כרוניים, אנשים שחודשים אחרי שלכאורה הבריאו עדיין סוחבים איתם תופעות של המחלה.

עד כמה נגיף הקורונה הורג?

רמת הקטלניות של הקורונה הייתה שנויה במחלוקת עוד בימיה הראשונים. ארגון הבריאות העולמי הפחיד עם מספרים גבוהים, ובמהרה היה ברור שהמספר האמיתי נמוך הרבה יותר. זה קורה בגלל נשאים ללא תסמינים. תופעה שככל שעבר הזמן התבררה כמשמעותית ושנויה במחלוקת. את המספרים האמיתיים אולי לא נדע לעולם, אבל ברור שביננו מסתובבים יותר נשאים מאשר אובחנו. הם יכולים להדביק אבל חווים מחלה קלה אם בכלל.

המומחים ברחבי העולם מתחילים להבין ששיעור התמותה הוא כחצי אחוז. נמוך ממה שחששו בהתחלה אך גבוה בערך פי חמישה משפעת. ההבנה היא שהקטלניות של הנגיף תלויה בעיקר בגיל החולה ובמגדר שלו – גברים מתים יותר – אך ברור כבר שהקורונה הורגת יותר משפעת.

טיפול בחולה קורונה בבית החולים מעייני הישועה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
טיפול בחולה קורונה בבית החולים מעייני הישועה | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

הקורונה וילדים – מאיזה גיל צריך להיזהר?

הקורונה בילדים היא אחד הנושאים המדוברים והשנויים יותר במחלוקת, בעיקר בכל הקשור לוויכוח על מוסדות החינוך. הרבה מחקרים והערכות סותרות נזרקו לאוויר בחודשים האחרונים. המחלה פוגעת יותר במבוגרים, זה ברור. אבל אין שכבת גיל שאין בה סיכון כלל. התפיסה היום היא שילדים יכולים לחלות, רובם יחוו מחלה קלה אם בכלל. יש אפשרות להסתבך עם תופעה דמוית קוואסקי אבל אלו עדיין מקרים נדירים.

ילדים מעל גיל 10 נדבקים באותה מידה כמו מבוגרים והם גם מדבקים כמוהם. ייתכן שאצל צעירים יותר אחוז ההדבקה נמוך יותר. אחרי מחלוקות רבות, היום סבורים המומחים שילדים בהחלט יכולים להדביק אחרים ומניעים גם הם את המגפה.

ספק אם בעוד תשעה חודשים המסקנות האלה יישארו ללא שינוי, הידע מצטבר ודברים חדשים נלמדים על הקורונה בכל יום. אבל זו כבר לא מחלה מסתורית חדשה, ברור שהיא מבחינות רבות לא נוראית כמו שחששו בתחילה אבל מהצד השני בהחלט מתוחכמת ובעלת נזקים יותר ממחלות עונתיות אחרות.