שבועיים של חיפושים אחר האדם שיסכים לשאת בתואר "ממונה הקורונה של ישראל" היו אמורים להסתיים אמש (שלישי) עם ההכרזה על מינויו של פרופ' גבי ברבש לתפקיד. הצדדים אומנם החליטו על מינויו, אבל ההכרזה הרשמית על שמו מתעכבת נוכח חוסר הסכמות באשר לשאלת הסמכויות. מנהל בית החולים איכילוב מיהר לברך על הצבת "האיש הנכון במקום הנכון", והאלוף (במיל') עמוס ידלין הצהיר כי "אין ספק שניסיונו וחוכמתו נדרשים לשיפור קבלת ההחלטות במערכה הקשה". ואולם, ערב כניסתו של הממונה החדש לתפקיד, מצב התחלואה בישראל מעורר דאגה ומכשולים רבים עומדים בדרכו. אלו האתגרים המרכזיים של פרופ' ברבש.
1. שאלת הסמכות
כאמור, יותר משבועיים עברו מאז שהכריז שר הבריאות על החלטתו למנות "מפקד קורונה". בחלוף הימים התברר כי אחת הסיבות המרכזיות לעיכוב הייתה חששם של המועמדים השונים מכך שלא יקבלו את חופש הפעולה הנדרש כדי לבצע שינוי של ממש. על בסיס זה סירב המועמד הראשון לתפקיד, האלוף במיל' רוני נומה, שלא קיבל את התנאים שדרש - זכות וטו כאשר יש מחלוקות בין גופים שונים, ואישור המינוי בידי קבינט הקורונה, במטרה לייצר הסכמה רחבה.
קשה יהיה לטעון כי החשש שהביע נומה מנותק מהמציאות. את המשבר מנהלת הממשלה הרחבה ביותר בתולדות ישראל, ובראשה עומדים שני ראשי ממשלה - הנוכחי ומחליפו העתידי - שלא אחת מציגים עמדות שונות ואף סותרות. יתרה מזאת, רשימת הגופים הפועלים במערכה ארוכה וכוללת את המל"ל, משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד הבריאות, משרד המודיעין, צה"ל, מכונים מדעיים, גופים אקדמיים ועוד ועוד. ברבש ייאלץ לתמרן בין הגופים השונים ולרכז את המידע, תוך ניהול מערך הבדיקות, החקירות האפידמיולוגיות ויתר חזיתות המאבק.
ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, האלוף (במיל) עמוס ידלין, הדגיש את שאלת הסמכות בתגובה למינויו של ברבש. "אין ספק שניסיונו, חוכמתו ויכולת הניהול של פרופ' ברבש נדרשים לשיפור התכנון, קבלת ההחלטות והביצוע של המערכה הקשה בה נמצאת מדינת ישראל", כתב בטוויטר. "אולם כישורים וניסיון לבדם לא יספיקו, ונדרשים סמכויות ומנגנון מתאים להיחלץ מהמיצר".
עוד הסביר ידלין: "אם יוגבל לתחום הבריאות בלבד - זה לא יעבוד. מדובר במשבר ביטחון לאומי משולב - בריאותי, כלכלי, חברתי וביטחוני. למערכה מורכבת ורב-ממדית נדרש מינוי רמטכ"ל קורונה. לברבש נדרש גוף מטה ושליטה לאומי משולב, על-משרדי ואינטגרטיבי. סמכויותיו צריכות להיות אחריות לגיבוש מדיניות בנושא המאבק בקורונה, ולאחר החלטת הדרג המדיני אחריות למימושה".
2. הצלת מערך החקירות האפדימיולוגיות
מספר הבדיקות לאיתור נשאי קורונה נמצא בעלייה בשבועות האחרונים, ובהתאם לכך גם מספר הנדבקים המאובחנים גבוה במיוחד. עם זאת, המרכיב המכריע בקטיעת שרשרת ההדבקה - מערך החקירות האפידמיולוגיות - עדיין רחוק מלעמוד בקצב. משרד הבריאות אמנם גייס כוח אדם נוסף למערך וקלט כ-400 סטודנטים, אולם מספר החקירות אינו מספק, ונשאים רבים עלולים להסתובב בחופשיות מבלי לדעת שנדבקו.
איריס אביטל, אחות בלשכת בריאות הציבור, סיפרה אתמול ל-N12 על ההשלכות בפועל של המחסור החמור בידיים עובדות: "אכן קיבלנו תוספת של חוקרים לתחנה, אבל אנחנו עדיין עובדים בטירוף ולא מצליחים להגיע לכל האנשים. אתמול, למשל, עבדנו עד 23:00, מילאנו 122 חקירות ונשארו 150 מקרים שלא הספקנו להגיע אליהם".
בשבתו כפרשן באולפן חדשות 12, לפני כחודש הסביר פרופ' ברבש את חשיבותן המכרעת של החקירות האפידמיולוגיות. "הבעיה מתחילה ונגמרת בכך שמשרד הבריאות לא נתן לנושא קדימות מספיק גבוהה", טען. "יש כ-27 אחיות אפידמיולוגיות שאחראיות לבצע את התחקור, בנוסף לכל מיני אחיות בריאות הציבור, שהן בסדר גמור, אבל יושבות במקומות אחרים וזה נוסף על תפקידן. בסופו של דבר, זה משליך על היכולת שלנו להכיל את ההתפרצות".
3. שיפור ההיערכות בבתי האבות
כבר בחודשים הראשונים של התפשטות הנגיף התברר במהירות כי אוכלוסיית הסיכון המרכזית היא אוכולוסיית הקשישים, וכי הצורך למנוע הדבקה במוסדות לדיור מוגן ובבתי האבות הוא דחוף ומרכזי. במוסדות הסיעודיים ביקשו כעת סיוע מהמדינה, כדי לרכוש ציוד חיטוי והגנה ולהגדיל את כוח האדם, אולם התקציב שהסכים משרד האוצר להעביר לידיהם עומד על פחות משליש מזה שדרשו.
בפגישה של נציגי המוסדות עם משרדי הבריאות והאוצר, הסכים האחרון על העברת 40 מיליון שקלים בלבד. "העברנו נתונים מסודרים, מגובים בחוות דעת של עשרות רואי חשבון, על הוצאות בפועל מטעם עשרות בתי אבות", הסביר יו"ר איגוד בתי האבות הסיעודיים, רוני עוזרי. "הם הצביעו על צורך תקציבי של 150 מיליון שקלים בחודש. הסכום שהסכימה עליו המדינה לא נותן מענה למצוקה".
4. השבת האמון במקבלי ההחלטות
במהלך הגל הראשון, מידת האמון שהעניק הציבור למקבלי ההחלטות הייתה גבוהה - מה שאיפשר להטיל גזרות קשות כדוגמת סגר כולל וחובה לעטות מסכות, מבלי להיתקל בהתנגדות חריפה. כיום המצב שונה. הציבור מתחיל לאבד את סבלנותו, התחלואה מרימה שוב את ראשה - והמחאה נגד מקבלי ההחלטות צוברת תאוצה.
נוסף על כך, המשבר הכלכלי שהולך ומעמיק מעורר תסיסה ברחוב הישראלי, והשינוי התכוף בהחלטות שמתקבלות אינו מסייע להרגיע את הרוחות. רק ביום חמישי האחרון הכריזה הממשלה על סגירת הבריכות, חופי היום והמסעדות - ובתוך זמן קצר, כשהתבררו נתוני ההדבקה במוקדים אלה והתעוררה מחאה חריפה מצד בעלי העסקים, בוטלו ההחלטות כלא היו.
פרופ' ברבש התייחס לסוגיית האמון בריאיון לרדיו בשבוע שעבר ואמר: "יש פה בעיה ביכולת שלנו לנבא ולדעת שלקחנו את הצעד הנכון. אבל כשאני רואה איך בממשלה הזאת, בורד שכולל 36 אנשים, לכל אחד יש מה להגיד, וכל אחד רוצה לתרום, ולהשפיע, והבורד הזה משדר מסרים לא של בורד שעובד בצורה אחודה, ברור שזה יוצר חוסר אמון וזה לא המצב האידיאלי לנהל משבר כל כך מורכב".