על פי מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת אוקספורד, בדיקה חיובית לקורונה עשויה להסתמך על שרידים מתים של הנגיף - על אף שהאדם בפועל כבר אינו יכול להדביק. אותם חוקרים טוענים כי בדיקות הקורונה הן רגישות מאוד, ולכן עשויות להציג תמונה מוטעית באשר להיקף התחלואה האמיתי באוכלוסייה. פרופ' קובי מורן גלעד, מומחה למיקרוביולוגיה ובריאות הציבור במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון, וחבר בצוות הטיפול במגפות של משרד הבריאות, משיב לטענות נגד רמת הדיוק של הבחינות.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות  

פרופ' גלעד אומר כי השימוש במטושים ובדיקת ה-PCR הרגישה לא באמת משנים את תמונת המצב של התחלואה. "יכול להיות שבשוליים יש אחוז מסוים של בדיקות שהן שגויות, אבל זה בוודאי לא הכול. מי שמנסה להסביר את המצב דרך בעיות בבדיקות המעבדה, זה כיוון לא נכון", מסביר פרופ' גלעד. "לבדיקות יש את המגבלות שלהן ולפעמים הן מפספסות וטועות באבחון, ולפעמים יוצאות חיוביות גבוליות, אבל הן תופעות שקורות בשוליים באחוזים בודדים. הרוב המכריע הוא חיובי". 

"בדיקת ה-PCR שמאפשרת לאתר חומר גנטי של חולים זו בדיקה שהיא סטנדרט ברפואה", ממשיך גלעד. "לא המציאו אותה עכשיו לכבוד נגיף הקורונה - זו טכנולוגיה שקיימת כבר שלושה עשורים והשתמשו בה בכדי לאבחן  גם וירוסים וחיידקים אחרים -  מאז ומתמיד היו לה גם את היתרונות וגם את המגבלות". 

קורונה (צילום: רויטרס)
קורונה | צילום: רויטרס

הוא מדגיש כי "כשעושים את הבדיקה בכמויות עצומות אז אין ספק שיהיו 5 אחוזים של בדיקות חיוביות כוזבות, אך אני לא מקבל את הטענה שהתמונה האפידמיולוגית הנוכחית עם כמות הנדבקים הרבה, היא תולדה של בדיקות מעבדה לא תקינות. זו טענה שמכחישה קורונה ואנחנו לא מקבלים את זה לחלוטין".  

האם זה נכון לקבוע תשובה חיובית לקורונה גם אם נמצאו כמויות קטנות של הנגיף?

"פה יש כבר שאלה מדעית", משיב פרופ' גלעד. "מה המשמעויות של גילוי הנגיף בכמויות קטנות? באופן תיאורטי אנחנו מגלים אנשים עם כמויות קטנות בגלל שהבדיקה רגישה ואז אנחנו מניחים שהם לא מדבקים כי כמות קטנה של נגיף שנמצאת בדרכי הנשימה זה אומר שהסיכוי שהוא ידביק הוא קטן. אך יש כאן לא מעט הסתייגויות - כי נכון לרגע הבדיקה - התוצאה היא נכונה, אך אנחנו לא יודעים אם תפסנו אותו בזנב של ההדבקה ולמוחרת הוא יהיה שלילי לגמרי או תפסנו מישהו שהוא בתחילת ההדבקה ומחר הוא יהיה יותר מדבק". 

פרופ' גלעד אומר שקשה לנבא מה תהיה הדינמיקה כשעושים בדיקה אחת בנקודת זמן אחת. הוא מסביר שמעבר למגבלה עצמה של בדיקת ה-PCR, יכול להיות שכמות הנגיף נמוכה - כי לא עשו את הבדיקה כמו שצריך, לא הכניסו מספיק עמוק, ולא סובבו מספיק פעמים. יכול להיות גם שלמטוש לקח יותר מדי זמן להגיע למעבדה או שהוא היה פגום. לדבריו, "מאחר ויש פה סוגים טכניים שמשפיעים על התוצאה מעבר למכשיר ה-PCR זה מאוד קשה כשמודבר במחלה חדשה. יש מחלוקת גדולה בתחום הזה בעולם". 

בדיקת קורונה במתחם "היבדק וסע" (צילום: רויטרס)
בדיקת קורונה במתחם "היבדק וסע" | צילום: רויטרס

"בסופו של דבר צריך להיות פה גם מרחב החלטה של רופא מטפל עם מעבדה", מציין פרופ' גלעד. "הרופא יכול להגיד שעל פניו לא נראה שהאדם חולה בקורונה, וביחד עם המידע האפידמיולוגי והתשובה הגבולית מהמעבדה, הם יכולים להחליט ביחד שהוא לא חולה. הליך כזה מתנהל בבתי החולים. ברמת האוכלוסייה, אנשים חייבים להבין שמדובר בביולוגיה, לא מתמטיקה. תמיד יקרו מקרים שנוטים ימינה או שמאלה - בדיקות קורונה זה לא מדע מדויק".  

פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג באוניברסיטה העברית ובבית החולים הדסה ויו"ר איגוד רופאי הבריאות, מסביר כי צריך להסתכל על בדיקות המטושים כחלק מסוגיה גדולה יותר. "צריך קודם כל להסתכל על החולה בביקורתיות, להסתכל תמיד גם על החומרה ולא רק על התוצאה. לכל בדיקת מעבדה יש רגישות אך צריך לתקף אותה ולבדוק אותה מול תסמינים אחרים וגם מול השאלה אם בן אדם מדבק או לא. צריך לזכור שזה לא רק המטושים, יש מעבדות שונות שעושות את הבדיקה, ולכל אחת סטנדרטים שונים".

 פרופסור חגי לוין (צילום: N12)
פרופ' חגי לוין | צילום: N12

"צריך לבצע תהליך של בקרת איכות בכל השלבים ובמיוחד בנגיף הקורונה, צריכה להיות בקרת איכות ושקיפות של נתונים כדי שנשתפר כל הזמן", מציין פרופ' לוין, "אני לא מאמין שתהליך כזה קורה בישראל, אנחנו לא בודקים את עצמנו. גם המטושים חשובים, אבל זו שאלה נקודתית, צריך לבדוק דברים לעומק והסוגיה הזו מייצגת את העובדה שאנחנו לא מספיק בודקים לעומק ולא מספיק מקיימים בקרת איכות".