"צמד המילים בני ברק הפך להיות מפחיד, מתייחסים אלינו כאל מצורעים"

משבר הקורונה הביא איתו אתגרים רבים למערכת הבריאות – אחד מהם הוא הניסיון להמשיך להפעיל מחלקות רפואה דחופות תוך צמצום הסיכוי להתפשטות הנגיף בקרב מטופלות אחרות והצוות. אלא שנראה שבמיוחד במקרים של האוכלוסייה החרדית, הקו בין יחס משפיל ומפלה לבין ניסיון לשמור על הצוות והמטופלים מיטשטש. עוד ועוד נשים, בעיקר מהחברה החרדית, מעידות על מצוקות ועיכובים בכל הנוגע למענה רפואי לנשים בהריון ולידה, באופן שעלול אף לסכן את הנשים ואת העוברים.

במקרה אחד סרב מרדים לתת אפידורל ליולדת שהגיעה מאלעד. במקרה אחר יולדת מבני ברק שהגיעה לבית החולים לניאדו סומנה במדבקה צהובה על דש הבגד. צעירה חרדית אחרת שהגיעה ללדת בבית חולים בירושלים נשלחה לבידוד למרות שאינה חשודה בקורונה, ולא הורשתה להיכנס עם בעלה ועם תומכת הלידה שהגיעה איתה. במקרה אחר אמרה רופאת נשים למטופלת חרדית שנמצאת בשבוע ה-17 להריונה ואשר נאלצה לפספס את הסקירה הראשונה (המבוצעת בדרך כלל סביב שבוע 14 – ל.ב.ס) – לאחר שכל הבדיקות המתבצעות בבני ברק בוטלו - "מקסימום אפשר לעשות גם הפלה יותר מאוחר". יולדת אחרת נתבקשה לקחת בעצמה את בדיקות הדם של היילוד שלה כי הצוות לא הסכים להיכנס לחדר שלה.

לפני כשבועיים, ג', אם לארבעה ילדים ממודיעין עלית שהייתה בשבוע ה-39 להריונה החמישי הפסיקה להרגיש את תנועות העוברית שברחמה והבינה שהיא חייבת להגיע להיבדק כי משהו עלול להיות לא תקין. היא הזמינה אמבולנס וביקשה ממנו שייקח אותה בדחיפות לאחד מבתי החולים הגדולים באזור המרכז. "הייתי בדיוק בסיומו של בידוד בגלל שכמעט שבועיים לפני פגשתי את אחותי שנמצאה חיובית לקורונה, היו לי ביד 2 תשובות שליליות של בדיקות קורונה שעשיתי וזה היה היום האחרון לבידוד. כבר באמבולנס ביקשתי מהנהג שנתקשר לבית החולים לוודא שיש להם תנאים לקבל יולדת שנמצאת בבידוד – הם אמרו שכן ואין בעיה, אבל ברגע שהגעתי וראו חרדית פתאום היחס השתנה".

לדבריה של ג', למרות שהייתה בשבוע מתקדם ומצב שמחייב בדיקה מיידית, בבית החולים לא איפשרו לה להיבדק או אפילו להיכנס למיון היולדות. "הם אמרו לי לשבת על ספסל מחוץ לבית החולים, בגשם, עם כפפות ומסיכת N95, כשאני לא מרגישה תנועות עובר. ביקשתי מהשומר שיתנו לי לפחות להיות מתחת לגגון בכניסה אבל אפילו את זה לא אפשרו לי".

כשלוש שעות ישבה ג' מחוץ למיון היולדות כשהיא ממתינה ליחס כלשהו מהצוות. "רק אחרי שכמה וכמה פעמים צעקתי לשומר שאני לא מרגישה את העוברית שלי הכניסו אותי סוף סוף לבדיקה. בהתחלה הם אמרו לי לשבת בחוץ כי יש חרדית אחרת בחדר הבדיקה. מאד התפלאתי באותו רגע. מה הקשר חרדית? אני אישה בבידוד. רק בהמשך הבנתי".

תוצאות המוניטור לא היו מעודדות והרופאה החליטה לשלוח את ג' לזירוז לידה. למרות שהיו בידיה מסמכים עדכניים עם 2 בדיקות קורונה שליליות הוכנסה ג' למסלול נפרד המיועד ליולדות חולות או חשודות כחולות קורונה ואת התינוקת לקחו לה מיד אחרי הלידה. היא תזכה להתאחד איתה רק בבוקר למחרת, אחרי שבדיקת קורונה נוספת, שלישית במספר, תחזור שלילית.

"את האשפוז שאחרי גם העברתי במחלקה שמיועדת לחולות קורונה. וזה כבר אחרי שהבדיקה חזרה שלילית" היא מספרת, "כל מי שהיו במחלקה היו חרדיות וככל שידוע לי אף אחד לא הייתה חולה או נמצאה חיובית לקורונה. הייתה אשת צוות שממש שאלה אותי 'אה, את לא פה כי את מבני ברק?'. נוצרה תחושה שפשוט לא רוצים שהיולדות האחרות יראו חרדיות בעיניים. במחלקה אין תינוקייה, את לבד שם כי גם אי אפשר לקבל מבקרים והתינוקת איתך בלי הפסקה. אפילו לא מאפשרים לקלח את התינוקת ואסור לצאת מהחדר שלא מאוורר ומחניק. בלילה הגיעו יתושים ועקצו את התינוקת שלי בכל הגוף".

"השאלה הראשונה היא 'מאיפה את?'"

ד' היא צעירה בני ברקית בשבוע ה-30 להריון שאמנם לא מוגדר כהריון בסיכון, אך נדרש, מסיבות רפואיות, להיות תחת מעקב צמוד. "היו לי תורים מסודרים כל חודש ומאז שהתחיל משבר הקורונה כל התורים שהיו לי בוטלו" היא מספרת ל-mako, "כבר 3 תורים בוטלו לי. 12 שבועות לא ראיתי רופא. הגעתי למצב שהיו לי תופעות וסימפטומים שמחייבים בדיקה ובקופה הפנו אותי לשירות לקוחות ומוקדנים ואחות שאמרה לי שאני צריכה לראות רופא שיעשה לי אולטרסאונד. אני יודעת שאני צריכה לראות רופא אבל אף רופא לא מוכן להיכנס לבני ברק ומחוץ לעיר רופאים אחרים לא היו מוכנים לקבל אותי כי אני בשבוע מתקדם מדי וזה לא זמן להחליף רופא מעקב".

גם אצל נעמה עידן, מו"ל לשעבר של העיתון החרדי "יום ליום" הנמצאת בימים אלו בחודש התשיעי להריונה, בוטלו הבדיקות. "אין לי שום בעיה עם זה שרופאים לא באים וגם לא עם הסגר, אבל הציבור בבני ברק מגיב יפה למצב ואני חושבת שהפחד המוגזם מהיולדות החרדיות הוא בעוכרינו" היא אומרת, "הסיפורים הם על לידות אימה ואנחנו עלולים להגיע למצב של כאוס. בדיקות קורונה לוקחות בין 4-5 שעות ל-24 שעות ובזמן הזה אישה יכולה כבר ללדת. כששאלתי את הרופאה מה יהיה בלידה היא אמרה לי שייקחו מטוש ואם התוצאה תצא שלילית יכניסו אותי למסלול הרגיל. אבל בפועל אני מבינה שהעובדה שאני גרה בבני ברק תגרום לזה שאני לא אכנס למסלול הרגיל ואאלץ ללדת במתחם שאינו נקי מקורונה למרות אני בבית וכל משפחתי בבידוד וולונטרי בבית מאז פורים. יש יותר סיכוי שאני אדבק בבית החולים שם מאשר פה".

"במהלך השנה בתי החולים יוצאים בקמפיין ובפרסומים הקוראים לציבור היולדות החרדי להשתמש בשירותיהם, מבטיחים הבטחות, בונים עולמות כל אחד בדרכו שלו ונותנים תחושה שרק את בראש מעייניו" אומרת ציפי ולס, מנהלת 'הרמוניה' המרכז החרדי לחינוך ללידה, "אך מה לעשות שדווקא בתקופה קשה זו שבא בתי החולים היו אמורים להוכיח את נאמנותם לציבור לקוחות זה אנו נתקלות בהיפך הגמור".

"נוצרה תחושה שפשוט לא רוצים שהיולדות האחרות יראו חרדיות בעיניים"

ג', ביתר עילית

ולס, שמנהלת את המרכז מזה כ-25 שנים, מספרת שבשבועות האחרונים החלה לקבל עוד ועוד פניות של נשים במצוקה לאחר שאלו נתקלו ביחס לא הולם בבתי החולים או שבדיקות מעקב שגרתיות שלהן בוטלו, כי הרופאים מסרבים להיכנס לבני ברק וקופות החולים לא מציעות לנשים אלטרנטיבה.

"התחלתי לקבל ממטופלות שלי הודעות על כך שהן נתקלות בבעיות מאוד מאוד קשות ומבקשות את עזרתי" מספרת ולס, "הן מגיעות לבתי החולים והשאלה הראשונה היא 'מאיפה את' ואם הן משיבות בני ברק זה כאילו מוצמדת להן אות קלון. הן ממש מפחדות להגיד את זה. צמד המילים בני ברק הפך להיות היום מפחיד, לאיפה שאנחנו לא הולכים מתייחסים אלינו כאל מצורעים, אז תארי לעצמך מה עובר על אישה שנמצאת בלידה, ואומרים לה 'סליחה, תעמדי פה בצד' ובאים ולוקחים אותה לאיזה חדר צדדי מבודד ושם היא צריכה לשבת ולחכות זמן ארוך. לידה זה הליך נפשי שמצריך רוגע ואמון. כשהאמון הזה יורד והסביבה הופכת לעוינת, מתחילות חרדות וזה עלול לגרום לסיבוכים, לעצירה של הלידה ואכן אני רואה שתקופה קשה זו משפיעה רבות על הליך הלידה והתמשכותו והרבה לידות מסתיימות בלידות מכשירניות ובניתוחים קיסריים".

בכדי לנסות ולספק מענה הקימה עידן קבוצת ווצאפ בה, לצד ההריוניות והיולדות, נמצאות נציגויות של בתי החולים שמנסות לספק מענה לסיפורים שצפים מהשטח בזמן אמת. "כל היום מגיעים עוד ועוד סיפורים של נשים שמספרות על יחס לא ראוי ואפליה סביב נושא הקורונה רק בגלל שהן חרדיות או מגיעות מריכוזים חרדים", היא מספרת, "המטרה שלנו היא שנשים תדענה לאיפה להגיע – אם חשוב להן שבעלן או אמא שלהן יהיו צמודים אליהן הן צריכות לדעת איזה בית חולים מאפשר את זה ומבין את הצרכים הייחודיים של הנשים החרדיות. מטרה נוספת היא לגרום לבתי החולים להבין שהסיפורים צפים ושהם חייבים לתת מענה".

הקבוצה היא חלק מכח פעולה שהקימו פעילות חרדיות שחברו יחד ופנו למשרד הבריאות, בתי החולים וקופות החולים ואשר מספק מענה ראשוני לנשים הפונות אליהן. עכשיו, בשיתוף המטה הפמיניסטי לשעת חירום, הן פונות למשרד הבריאות עם סדרה של הצעות אופרטיביות, בבקשה להתוות נהלים מסודרים בכל הנוגע ליחס ליולדות ונשים בהריון - במיוחד מהחברה החרדית.

"אני נמצאת בקשר עם נשים 24/7 ועם בתי החולים ומעדכנת את הנשים לגבי בתי החולים שהוכיחו יחס הוגן ליולדות החרדיות וגם עם קופות החולים כדי להציף את הבעיות שעולות בזמן אמת" אומרת ולס, "לא פשוט להחזיר אמון ציבורי במקום שהייתה טלטלה, אבל אני מאמינה שבתי החולים הפנימו להבין ולמדו את החומר וראו שהשד לא כל כך נורא וגם הם עצמם מוציאים נהלים אחרים".

"נכנסנו לכאוס לא מזלזול, אלא מתוך פחד ודיסאינפורמציה כלפי החרדים. אין דבר כזה לסמן מישהי רק כי היא חרדית"

נעמה עידן

"הדבר הראשון שצריך לקרות זה נהלים מסודרים ברורים ואחידים", אומרת עידן, "נכנסנו לכאוס לא מזלזול, אלא מתוך פחד ודיסאינפורמציה כלפי החרדים, כלפי הבני ברקים. ההנחיה צריכה להיות שעושים בדיקות קורונה לכולן – אין דבר כזה לסמן מישהי רק כי היא חרדית. אלו דברים שבמצב מתוקן לא יקרו לעולם. אנשי הצוות מגנים על עצמם אבל לא חושבים על ההשלכות".

"צריך להבין שאין פה נשים רובוטיות בלי נפש ונשמה", אומרת ולס, "אין דבר כזה לקחת ולעשות בידול של קבוצת נשים חרדיות על לא עוול בכפן. אני יכולה לסלוח על הכל ואני מבינה שבתי החולים צריכים לשמור על הצוות והיולדות, אבל אי אפשר לסלוח על זה שעושים את ההפרדה הזו ברייש גלי. רוב הנשים שאנחנו בקשר איתן כבר יודעות היום לעדכן מראש את בית החולים בסטטוס הקורונה שלהן אבל צריך שהיחס של בית החולים יהיה ראוי – שרופאים יזהרו בלשונם כשעומדת מולם אישה במצב נפשי קשה".

ליצירת קשר עם הכתבת: liat.barstav@mako.co.il