מגפת הקורונה סיגלה לנו הרגלים חדשים. אם מישהו היה אומר לנו פעם שאנחנו צפויים להסתובב ברחובות מצוידים באלכוג'ל ובמסכות פנים וללחוץ ידיים עם המרפק, סביר שהיינו צוחקים. אבל אז כידוע, הגיעה המציאות ונתנה לנו חתיכת כאפה. אך האם להרגלי ההיגיינה הקשוחים שאימצנו בעל כורחנו ייתכנו השפעות שליליות על מערכת החיסון שלנו בעתיד? בדקנו

 >> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

"מחקרים אפידמיולוגיים שונים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על קשר אפשרי בין הרגלי חיים היגייניים, בעיקר לאורך הילדות, ובין הסיכוי לפתח אלרגיות שונות בחיים הבוגרים", מסביר ד"ר ארנון אליצור, מנהל מכון אלרגיה אימונולוגיה וריאות ילדים במרכז רפואי "שמיר – אסף הרופא". "נראה כי חלק מהסיבות לעלייה בשכיחותן של מחלות אלרגיות שנרשמה בשנים האחרונות נובע משינויים שחלו באוכלוסייה בעקבות אורח החיים המודרני המתועש. ואכן לפי 'תאוריית ההיגיינה', ילדים שגדלו בסביבה היגיינית יותר - למשל ילדים עירוניים, ילדים שגדלו במשפחות קטנות יותר, או כאלה נכנסו למעון בגיל מאוחר יותר - נוטים לפתח מחלות אלרגיות באופן משמעותי יותר בהשוואה לילדים שנחשפו למעונות יום בגיל מוקדם או לכאלה שגדלו בחוות בקרבת רפתות".

שני תינוקות משחקים בגן ילדים (אילוסטרציה: santypan, shutterstock)
הגיל שבו פעוטות ילכו למסגרת לראשונה | אילוסטרציה: santypan, shutterstock

ד"ר אליצור מסביר שההנחה שעומדת מאחורי התאוריה היא שהיעדר חשיפה לאנטיגנים חיידקיים שונים תורמת להסטת מערכת החיסון ממצב של מלחמה בזיהומים למצב של אלרגיה.

"יש בהחלט סיכוי שבעוד עשור או שניים נראה עלייה בשיעור המחלות האלרגיות"

אז איך כל האמור לעיל עשוי, אם בכלל, להשפיע על עתיד האנושות? "אמנם קצת קשה להעריך, אך בהנחה שהדרישה לשמירה על הרגלי ההיגיינה המחמירים תימשך, וילדים פחות יחשפו ל'טריגרים' שכאמור חשובים להתפתחות מערכת החיסון, יש בהחלט סיכוי שבעוד עשור או שניים נראה עלייה בשיעור המחלות האלרגיות, לרבות אסתמה, נזלת אלרגית ואטופיק דרמטיטיס", טוען ד"ר אליצור.

>> מומחים: הדרך הטובה ביותר לפתח מערכת חיסונית חזקה היא חשיפה לסביבה טבעית ו"מלוכלכת"

לדבריו, הסיכוי לכך ילך ויגדל ככל שהאוכלוסייה תשמור יותר על הרגלי היגיינה מחמירים לאורך זמן: "זה תלוי בגורמים שונים ורבים - החל מרמת החשיפה של ילדים ותינוקות לסביבה של ילדים אחרים, דרך הגיל שבו פעוטות ילכו למסגרת לראשונה ועד לשינוי ברמת ההיגיינה הכללית של ההורים. מעבר להשפעה אפשרית על העתיד, השימוש התכוף בסבון ובתכשירי חיטוי שנעשה כיום עשוי לגרום לתגובות מקומיות ולפריחות עוריות".

מנקה (צילום: LightField Studios, Shutterstock)
תגובות מקומיות ולפריחות עוריות | צילום: LightField Studios, Shutterstock

>> הצד האפל של ניקיונות פסח

למרות האמור, ד"ר אליצור מבקש להבהיר: "חשוב להמשיך לנקוט את כללי הזהירות המתחייבים, שנחוצים להגנה מפני וירוס הקורונה ולמניעת התפשטותו. גם אם הרגלים אלה כרוכים בהשלכות עתידיות מסוימות, הם נחוצים מאוד בימים אלה ובמקרים מסוימים אף מצילים חיים".

עוד על נגיף הקורונה:
>> בהולנד מצאו סימן אזהרה מקדים נוסף לקורונה
>> כנראה זו הסיבה שגברים מתים יותר מקורונה
>> מחקר חדש: נגיף הקורונה מסוגל להישאר באוויר

מנגד, פרופ סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונתרפיה וסגן דיקן הפקולטה למדעי החיים באונ' בבר אילן, לא בטוח שהרגלי ההיגיינה ישפיעו על העתיד שלנו, ואף מבקש להדגיש את הצד הטוב של ההיגיינה: "היום יודעים לומר שמנהג נטילת ידיים למשל, הוא שהגן על אוכלוסיות יהודים באירופה ממגפת דבר השחור במאה ה-14. אין ספק שהיגיינה טובה מסייעת להגן על הגוף מפני גורמים מזהמים שונים. אני לא בטוח שהרגלים אלה ישפיעו באופן משמעותי על הסיכוי לאלרגיות, אבל גם אם כן – אני חושב שהעולם המודרני יודע ומוכן להתמודד יפה עם תופעות אלרגיות, והסכנה הכרוכה בחשיפה לזיהומים גדולה פי כמה".