עם פרוץ מגפת הקורונה שאילצה את העולם להתמודד עם נגיף מסתורי שמתפשט במהירות, שאלות רבות עלו. מאין הגיע נגיף הקורונה? כיצד עבר לבני אדם? איך ניתן להידבק בו? מה אפשר לעשות כדי להגן על עצמנו מפניו? לחלקן קיבלנו תשובות, אך שאלות רבות ואחרות נותרו ללא מענה. אחת השאלות שמעסיקות מדענים היא שאלת "מפיצי העל". האם באמת ישנם אנשים מסוימים שמידבקים יותר מאחרים? האם יש משהו שיכול לגרום לאדם לפזר את הווירוס ברמה משמעותית יותר מאנשים אחרים?
הדיון לגבי מפיצי העל אמנם מורכב, אך ככל הנראה התשובה היא כן, ייתכן מאוד שישנם אנשים שמדביקים יותר. אז למה זה קורה ומה יכולות להיות הסיבות לכך? והאם בכלל שאלת מפיצי העל רלוונטית להתמודדות עם המחלה? ובכן, תלוי את מי שואלים. כאמור, מומחים שונים חושבים אחרת על נושא מפיצי העל. אך ישנן כמה טענות מעניינות שכדאי להכיר.
ראשית, כדאי לדעת שישנם מקרי עבר שקרו במגפות קודמות שמצביעים על כך שבהחלט אפשרי שאכן קיימים "מפיצי על". גם במגפת הסארס וגם במגפת ה-MERS (שניהם נגיפים ממשפחת הקורונה) היו מקרים של מפיצי על. "מגפת ה-MERS בדרום קוריאה התפשטה בעיקר משלושה אנשים. כ-75 אחוזים מהמקרים ניתן היה לקשר לשלושה מפיצי-על, שכל אחד מהם הדביק כמות גדולה ולא פרופורציונלית של אנשים שהיו איתם במגע", כתב לאחרונה ד"ר ג'ורג' .פ. גאו, אימונולוג ווירולוג במרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בבייג'ינג.
מפיצי-העל של נגיף הקורונה
גם בנגיף הקורונה העכשווי היו מקרים של מפיצי על. בכנס שהתקיים במלון בבוסטון (לפני ההנחיות שאוסרות על התקהלויות) היה לפחות אדם אחד שנשא את נגיף הקורונה. שבועיים לאחר מכן, ניתן היה לקשר 75 אחוז מהדיירים במלון שנדבקו בנגיף לאותו כנס.
אך במקרה של נגיף הקורונה עוד קשה לדעת למה ישנם מפיצי על, אם בכלל. ד"ר תומס פרידן, המנהל לשעבר של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן, מסביר כי אירועים של הפצת-על עלולים לכלול אנשים עם תסמינים, אך שלא היו חולים מספיק כדי להישאר בבית. או שהסיבה לכך יכולה להיות אנשים שנדבקו בנגיף ולא סבלו מתסמינים כלל. סיבה נוספת לכך יכולה להיות שישנם אנשים שמשילים כמות גדולה יותר של הווירוס, אך יש לבחון זאת לעומק במחקרים. עם זאת, הוא מוסיף, לא משנה מה הסיבה – נקיטת אמצעים כמו שמירה על היגיינה ושמירה על מרחק חיונית למניעת אירועים נוספים של הפצת-על.
עוד על נגיף הקורונה:
>> בהולנד מצאו סימן אזהרה מקדים נוסף לקורונה
>> כנראה זו הסיבה שגברים מתים יותר מקורונה
>> מחקר חדש: נגיף הקורונה מסוגל להישאר באוויר
ויש גם את האנשים שלא מידבקים כלל
אבל יש גם את הצד השני של הספקטרום – האנשים שנראה כי לא מידבקים כלל. במגפות קודמות נצפו אחוזים גבוהים של נדבקים שלא הדביקו אחרים ונראה שזה גם יכול לקרות לאנשים שנדבקים בנגיף הקורונה העכשווי. לפי דיווחים מארה"ב, בעל ואישה שחזרו מווהאן בינואר למקום מגוריהם באילינוי והתגלה כי נדבקו בנגיף היו במגע עם יותר מ-300 אנשים. הם לא הדביקו אף אחד מהם.
וכאן נשאלת השאלה למה הם לא הדביקו אף אחד? האם זה קשור אליהם, או שאולי זה בכלל קשור למידת ההגנה של האנשים שטיפלו בהם? אולי פשוט ציוד המיגון של הצוותים הרפואיים עשה עבודה טובה? אולי הזוג שמר על מרחק של שני מטרים מכל האנשים שהם לכאורה באו איתם במגע? יש המון גורמים שיכולים להשפיע על תהליך ההדבקה, כך שקשה באמת להצביע על אנשים מסוימים ולהגדיר אותם כ"מפיצי על" או כאנשים שלא מידבקים כלל.
ייתכן שאנשים שהוגדרו כמפיצי על פשוט היו במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון וזה לאו דווקא אומר שהם אכן מסוגלים להפיץ את הווירוס ברמה גבוהה יותר מאחרים. "אם אתה האדם הראשון בחדר מלא אנשים שנדבק ואם המחלה מתפשטת בקלות, אתה תיראה כמו מפיץ-על", מסבירה מרטינה מוריס, פרופ' אמריטוס לסטטיסטיקה וסוציולוגיה באוניברסיטת וושינגטון לניו יורק טיימס. "כל אחד בחדר הזה היה יכול להשפיע באותה מידה. אתה פשוט היית הראשון בתור". במובן הזה, תיוג אדם כ"מפיץ-על" עשוי להיות שגוי ועלול להוביל להשלכות קשות, בראשן חשיפת האדם לביקורת ציבורית.
הבעיה היא, על פי מומחים, שאם אכן קיימים מפיצי על, חשוב לזהות אותם כדי לבלום את המשך התפשטות המגפה. יש הטוענים כי ייתכן שמפיצי העל עשויים להיות המפתח לעצירת המגפה. מנגד, אחרים סבורים כי חיפושים אחר מפיצי על והנדבק הראשון לא יועילו הרבה. "הטבע של החברה כרגע הוא שאנחנו מאוד מעוניינים בקטסטרופה", מסביר סמואל .קיי. רוברטס, היסטוריון רפואי באוניברסיטת קולומביה. לטענתו אנחנו מחפשים אחר סיפור זומבים, כי זה נרטיב חזק. "אבל מה שחשוב יותר זה איך נגן על עצמנו. למצוא את מטופל אפס לא יעזור. זה רק מזין את הפחד מפני האחר".
מגפת הקורונה היא אירוע שממשיך להתפתח ולהתעדכן. הדיווח הנוכחי נכון ליום ב' (13.04.2020) ועוד עשוי להשתנות. אנחנו משתדלים להביא לכם את הדיווחים העדכניים ביותר, אך חשוב להתעדכן מדי יום ביומו לאור השינויים הרבים.