רבקה שורן בת ה-29 מקנדה התקשתה להסתכל על עצמה במראה. בשנים האחרונות היא שמה לב לשינויים חיצוניים בגופה ובפניה – מבלי להבין ממה הם נבעו. האף, הסנטר והידיים שלה גדלו ורבקה לא הבינה מה מתחולל בגופה ומהי הסיבה לשינוי הדרסטי במראה שלה. אחרי שנים של בדיקות ואבחנות שגויות, היא לא תיארה לעצמה שהתשובה לשאלה מתחבאת במוח שלה.
במשך שנים רבקה דאגה למראה ההולך ומשתנה שלה, מתוסכלת מכך שהיא לטענתה "מתכערת". האף גדל באופן משמעותי, כך גם הסנטר שלה – מה ששינה רבות את המראה החיצוני שלה. בנוסף לכך היא סבלה מתסמינים נוספים שהשפיעו רבות על איכות חייה. היא הייתה עייפה כל הזמן והשמינה, למרות שלא שינתה את הרגלי התזונה שלה ולמרות שלמעשה לא אכלה הרבה.
הבלוטה ששולטת בכל הבלוטות בגוף
היא נבדקה אצל עשרות רופאים, שאבחנו אותה בטרום-סוכרת, דיכאון ותסמונת השחלות הפוליציסטיות, אבל התברר שכולם היו אבחונים שגויים. בסוף מרץ 2019, רבקה עברה בדיקת דם שמודדת את כמות הורמון הגדילה בגוף שלה. הרמות הסטנדרטיות להורמון גדילה עומדות על 97-297 (בהתאם לגיל) – אבל אצל רבקה נמצא הורמון גדילה ברמה משמעותית גבוהה יותר – 1015.
כך למעשה התגלה כי היא סובלת מגידול בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה). מדובר בבלוטה מרכזית במוח שאחראית על בלוטות אחרות בגוף ולכן כאשר ישנו גידול, זה יכול לשבש מערכות שונות בגוף. גידולים בבלוטת יותרת המוח הם שפירים (כלומר אינם סרטניים) – והם די נפוצים, אך בגדלים מזעריים שלא מובילים להופעת תסמינים. במקרים נדירים הם יכולים להגיע לגדלים משמעותיים יותר שמובילים להופעת תסמינים. "הגידול גרם לתשישות הקצינות, לחרדה, לעלייה במשקל, לגדילת הידיים שלי, הרגליים, האף והסנטר", סיפרה רבקה בראיון לסאן הבריטי. התברר כי הגידול הזה היה אצלה במשך 15 שנה, אך היא חשבה שהשינויים במראה החיצוני שלה היו עקב התבגרות.
עוד ב-mako בריאות:
>> מחקר חושף: למה נשים נמשכות לפסיכופתים?
>> חובבי פירה? יש לנו חדשות מעולות
>> שיחק עם הכלב שלו על הספה - ונותר משותק
רבקה עברה ניתוח להסרת הגידול. הרופאים מדדו את ידיה של רבקה לפני ואחרי הניתוח, מה שהראה שאכן לפני כן הידיים שלה היו גדולות יותר. למעשה, רבקה מספרת כי אחרי הניתוח הידיים שלה קטנו ב-2.5 ס"מ, מידת הנעליים שלה ירדה במידה וחצי, האף והסנטר שלה קטנו והיא השילה כ-15 ק"ג.
כעת היא מספרת על ההתמודדות שלה עם המחלה במטרה להעלות מודעות לגידול מסוג זה ולתסמיניו, אותם היא לא הכירה לפני ונראה שגם רופאים רבים לא – מה שמנע ממנה לקבל טיפול מתאים בשלב מוקדם יותר. "כמעט ואין מודעות או כלים לסייע לאנשים לזהות את הסימנים, כל כך הרבה מקרים כאלה מאובחנים כהפרעות הורמונליות", אומרת רבקה. היא מקווה לעודד אנשים אחרים שסובלים מתסמינים לא מוסברים להישאר חיוביים ולהתעקש על קבלת תשובות. "אל תקבלו כל אבחון מבלי לחפור לעומק ולשאול האם משהו אחר עלול לגרום לזה".