הסנגוריה הציבורית מפרסמת הבוקר (ראשון) את הדוח השנתי לשנת 2021. מהדוח עולה כי מתוך 177 תלונות שהגישה הסנגוריה על אלימות שוטרים בשנת 2021 - 2 מקרים בלבד הובילו עד כה לכתב אישום פלילי, וב-3 מקרים הוחלט להעמיד לדין משמעתי. לדברי הסנגוריה הציבורית, 96 תלונות נגנזו מבלי שהחקירה מוצתה.
מדובר רק בתלונות שהגישה הסנגוריה הציבורית, שמייצגת חשודים ונאשמים. בחלק מהתיקים הללו מדובר באלימות במהלך מעצר או בתלונות הדדיות על אלימות. עוד נציין שיש תלונות שהוגשו בשנה זו וטרם הושלם הבירור בעניינן.
הדוח מונה זיכויים בולטים בשנת 2021 של נאשמים שיוצגו על ידי הסנגוריה הציבורית. במקרה אחד צעיר יוצא אתיופיה זוכה מהחזקת סמים והפרעה לשוטר, עקב חיפוש לא חוקי. נאשם נוסף זוכה מעבירת פריצה כי עוכב שלא כדין לאחר שחושמל בטייזר בעודו אזוק בתא. צעיר אחר זוכה מהחזקת קנאביס בעקבות חיפוש בלתי-חוקי ופולשני.
פרק אחר בדוח מתייחס לכתבי אישום נגד בני נוער. מפרק זה עולה כי בוטלו 636 כתבי אישום בתיקי נוער. ב-40 אחוז מהתיקים שבוטלו הסיבה הייתה קיומו של הליך טיפולי חלופי.
כך, לדוגמה, מוזכר מקרה שבו קטין בן 13.5 שעבר פגיעה מינית ממושכת בפנימייה, החל לזעוק ולבכות שהוא אינו מעוניין להשתלב בפנימייה נוספת. הוא אחז סכין ואמר לאימו שהוא "יחתוך את העובדת הסוציאלית". שוטרים שהגיעו לדירה הודיעו לקטין שהוא עצור, והוא בתגובה השתולל וניסה למנוע מהם לאזוק אותו. אמו של הקטין הסבירה לשוטר שבנה חווה התקף חרדה. בסופו של דבר התביעה חזרה בה מכתב האישום לאחר שהקטין שיתף פעולה עם שירות המבחן.
מבין תיקי הקורונה שנפתחו נגד בני נוער - המדינה חזרה בה מכתב האישום ב-78% מהמקרים. כך למשל, באחד המקרים הסיבה לכתב האישום הייתה פער בין מדידת המרחק בגוגל מאפס ובווייז. המשטרה בדקה את המרחק של הנער מביתו בווייז ונמצא כי הוא חרג מעט מהמרחק המותר באותה תקופה, ואילו הסניגור בדק את המרחק בגוגל מאפס וגילה שהנער לא חרג מהמרחק.
המחלקה לחקירות שוטרים מסרה בתגובה: "הנתונים המוצגים בדוח לא הועברו לעיוננו ולא מוכרים לנו ולכן אין באפשרותינו להתייחס אליהם. מח"ש מחויבת למיצוי הדין עם השוטרים שסרחו ככל שנמצאו די ראיות לכך. חשוב לציין כי כל תלונה המתקבלת במח"ש מטופלת ביסודיות ובמקצועיות, גם במסגרת בדיקה מקיפה".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "ראשית נדגיש כי כבכל שנה, גם השנה הדברים כפי שהובאו בדוח הסנגוריה מתייחסים למספר קטן של אירועים שנלקחו בפינצטה מתוך מאות אלפי פעולות חקירה המבוצעות מדי שנה. חקירות שהובילו לעשרות אלפי כתבי אישום נגד עבריינים והרחקתם מהחברה הנורמטיבית".
"אשר למעצר חשודים במעורבות פלילית,כלל שלילת חירותו של אדם מתבצעת רק כאשר יש הכרח לכך כאשר טובת החקירה מחייבת זאת ובמסגרת אכיפת החוק. בכל בקשה להאריך את מעצרו של חשוד בביצוע עבירה פונה המשטרה לבית המשפט שהוא הסמכות הבלעדית להורות על הארכת מעצרו של חשוד. מכוח סמכותו בית המשפט בוחן את הבקשה על פי מבחני החוק והפסיקה, מפקח ומבקר על בקשות המשטרה והתקדמות החקירה. ההחלטה בדבר מעצרו של חשוד מתקבלת רק לאחר שנשקלה בכובד ראש ונבדקה בקפידה במדרג אישורים על ידי קצין חקירות וזאת בהתאם לצורכי החקירה, חומרת העבירה, הסיכון לשיבוש החקירה והראיות בתיק. נדגיש כי משטרת ישראל לא רואה במעצרו של אדם הליך ענישה והיא פונה לחלופה זאת אך ורק כאשר טובת החקירה מחייבת זאת על פי העילות הקבועות בחוק".
"אשר לטענה לגבי תיקי נוער שהוגשו בעבירות קורונה, כתבי אישום מוגשים על סמך התשתית הראייתית. יחד עם זאת, בנסיבות המיוחדות הנוגעות לתקופת הקורונה וככל שהוצגו נתונים רלוונטיים שלא תמיד היו ידועים קודם לכן, התקבלו החלטות בהתאם".