נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, מפרסם היום (שני) את הדוח המסכם לשנת 2020. הדוח כולל את כל התלונות שהוגשו נגד מייצגי המדינה בערכאות, בהם הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה, התביעה המשטרתית וגופים נוספים.
לפי הדוח, בשנת 2020 הוגשו לנציבות 898 פניות ומתוכן 550 תלונות - עלייה של יותר מ-26 אחוז ביחס לשנה הקודמת. 136 מהתלונות נמצאו מוצדקות - זינוק משמעותי של כ-42 אחוז מסך התלונות שנמצאו מוצדקות ב-2019.
מרבית התלונות הוגשו נגד הפרקליטות - 291. נגד התביעה המשטרתית וחוקרים משטרתיים הוגשו 54 תלונות. אל הנציבות הגיעו 37 תלונות נגד היועץ המשפטי לממשלה, ו-120 תלונות הופנו נגד גופים שאינם נתונים לביקורת של הנציב רוזן.
באחד המקרים שהגיעו לידי הנציב רוזן, התברר כי מח"ש עיכבה טיפול בתלונה על שוטר שבדה חקירה והעמיד אזרח בסכנת הרשעה, ולא הורתה על העברתו מהתפקיד עד לקבלת החלטה בעניינו. השופט בדימוס רוזן קבע כי ראוי ונכון היה להרחיק את השוטר מתפקידו הרגיש. כמו כן, הוא המליץ לבחון הסדרת דרך פעולה שלפיה הטיפול בתיקים חמורים ורגישים מהסוג הזה יסתיים תוך זמן סביר, ללא השתהות לא מוצדקת כמו שהתגלתה באותו מקרה.
בתיק אחר, עורך דין התלונן על כך שתובע רישוי עסקים משטרתי ניגש אליו ולחש באוזנו: "בוא איתי לתחנה לאחר הדיון", תוך שהוא משחק בידיו עם אזיקים. הנציב קבע בהחלטתו כי התנהגות התובע בבית המשפט הייתה פסולה ואסורה בתכלית. בהחלטתו של רוזן נכתב כי התובע השתמש בכוחו "על מנת 'להשקיט' או 'ליישר' את עורך הדין שמופיע מולו, בדיבור שאינו מתפרש לשני פנים ומשמעותו ברורה". בנוסף, הנציב המליץ לנקוט בצעדים פיקודיים נגד התובע.
בדוח הוזכרה גם הביקורת שמתח הנציב רוזן בעניין עילת הסגירה של התיק נגד מנדלבליט בפרשת הרפז. הנציב ציין בהחלטתו כי "על אף החשש של פרקליט המדינה דאז מניגוד העניינים שכרוך בהחלטה על סגירת התיק - באיזון הנדרש בין החשש למראית עין לבין כבודו ושמו הטוב של כל אדם, גם אם הוא נושא תפקיד ציבורי - הכף נוטה לטובת ההכרעה המקצועית". בהתאם לכך, רוזן קבע כי הותרת התיק פתוח היא התנהלות בלתי ראויה של הפרקליטות.
אירוע נוסף שקשור ליועץ המשפטי לממשלה ונבדק בשנת 2020 על ידי השופט בדימוס רוזן - היה מעצרה בשבת של עורכת דין דתייה שאמרה למנדלבליט: "פרשת משפטים, בושה". הנציב מתח ביקורת חריפה על העיכוב המשמעותי בטיפול הפרקליטות בתיק. בהחלטתו של רוזן נכתב: "מדובר בתיק דיגיטלי לגניזה שבמוקדו אזרחית נורמטיבית, המצפה לסגירת תיק המשטרה שנפתח בעניינה על לא עוול בכפה. התלונה הציפה מכשלה שלפיה הפרקליטות, לאחר קבלת התיק בממשק הדיגיטלי, השיבה אותו למשטרה לצורך השלמת מסמכים ובכל העת הזו, שכאמור, נפרסה על פני חודשים ארוכים, נתייצגה הפרקליטות כמי שדוממת על מקומה ונסתם הגולל על טיפולה".
מקרה אחר שזכה לביקורת ציבורית רחבה ובעקבות כך הגיע לשולחן הנציב היה הליך פלילי שניהלה יחידת התביעות במשרד התחבורה נגד נהג מונית, במשך מספר שנים, בגין חיוב יתר בסך 3.8 שקלים ביום הראשון לעבודתו. הנציב רוזן ציין כי "העמדת אזרח נורמטיבי לדין פלילי בנסיבות האמורות אינה מתיישבת עם תכליתו של המשפט הפלילי, ואף לא עם השכל הישר, קל וחומר לנוכח בזבוז משאבי הציבור הכרוכים בכך". בעקבות כך, המליץ רוזן לתקן את החקיקה הקיימת, באופן שיאפשר אכיפה אפקטיבית ומהירה, באמצעות הטלת קנסות על נהגי מוניות, במקום הגשת כתבי אישום פליליים נגדם לבית המשפט.