כשברקע פרשת המסרונים בין התובע לשופטת בפרשת בזק-וואלה והתלונות של הנחקרים הבכירים שהועלו בעקבותיה, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, פרסם הבוקר (שלישי) את דוח הפעילות של הנציבות לשנת 2017. הדוח מעלה ליקויים מערכתיים בין היתר בנושאי הדרכת עדים בבתי המשפט, אופן סגירת תיקים נגד חשודים, בהם גם אנשי ציבור, ופיקוח על תיקים שהועברו למשטרה לצורך השלמות חקירה.
לקריאת הדוח המלא של נציבות הביקורת לחצו כאן
הדוח, שהוגש לשרת המשפטים איילת שקד וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מעלה כי במהלך השנה החולפת טיפלה הנציבות ב-356 פניות. 41 מתוכן נמצאו מוצדקות. על פי הנציב רוזן, חלק מהתלונות העידו על כשלים מערכתיים שהובילו להמלצות אופרטיביות. "מדובר בהמלצות, לעיתים דרמטיות, שיש בהן כדי להשפיע על כלל התנהלות הגופים המבוקרים", נכתב בדוח.
בנושא סגירת תיקים בעלי חשיבות ציבורית, שעוסקים בחשדות כבדים נגד עובדי ציבור בכירים או ראשי ארגוני פשע, ממליץ הנציב לפרקליט המדינה לפרסם הנחיות ונהלים מתוקנים. לדברי השופט, ההחלטה לסגור תיקים מסוג זה צריכה להיבחן על ידי פרקליט בכיר נוסף, בנפרד מהפרקליט המלווה ו/או שתיקים אלה ייסגרו רק לאחר התייעצות עם גורמים מוסמכים בפרקליטות המדינה.
בנוסף, מתייחס הנציב לנושא מעקב ופיקוח אחר תיקי פרקליטות שהועברו למשטרה לצורך השלמת חקירה. זוהי סוגיה שעשויה להיות רלוונטית בתיקי נתניהו (1000 ו-2000) שלאחר הגשת ההמלצות בעניינם צפויים לשוב למשטרה להשלמות. "דרכי מעקב ופיקוח אחר תיקי פרקליטות שהועברו למשטרה לצורך השלמת חקירה ייעשו על פי לוחות זמנים מתוחמים במפורש", נכתב. "חריגה מלוחות הזמנים הנ"ל ראוי שתוביל, בתיקים רגישים שיוגדרו, לפנייה מיוחדת בנושא של הפרקליטות לראש אגף החקירות או למי מעוזריו".
"אמון הציבור הינו עיקר ובסיס לעבודת הפרקליטות"
בעקבות מספר תלונות שהוגשו לנציבות, מהן עולה חשש להדרכת עדים על ידי תובעים בבית המשפט באופן שעלול לעלות לזיהום העדות, המליץ הנציב לתעד ראיונות עדים באופן דיגיטלי, וזאת על מנת לשקף את הריאיון בצורה אמינה ומדויקת כך ש"ימנע מחלוקות והתדיינות בבתי המשפט, כמו גם יסייע בשמירת המידע בצורה נאותה, לשם פיקוח בעת הצורך של הדרג הממונה".
עוד המליץ הנציב לקבוע נהלים חדשים לגבי אופן יידוע חשודים על סגירת התיק נגדם: "בעקבות תלונה שהוגשה בנושא זה, מצא הנציב להמליץ כי הודעה לחשוד על סגירת תיק חקירה נגדו תימסר לו בד בבד עם קבלת החלטת הסגירה על ידי הפרקליטות, ללא קשר להעברת התיק למשטרה".
לדברי הנציב רוזן, לא ראוי שחשוד ימתין זמן ממושך עד לקבלת הודעה על סגירת התיק נגדו על ידי משטרת ישראל, בשעה שכבר נתקבלה החלטה כזו על ידי הפרקליטות. "מדובר בזכותו של אדם לחיות ולשוב לשגרת חייו במהרה, לאחר שהוחלט על ידי הפרקליטות לסגור תיק חקירה בעניינו", הסביר הנציב.
"מייצגי המדינה בערכאות, כנאמני ציבור, פועלים מטעם המדינה ועליהם לשוות לנגד עיניהם כל העת חובתם לפעול בשקיפות ובהגינות מרבית", הוסיף הנציב. "ביקורת נוקבת, עניינית ונחושה הכרחית להעצמתם של הגופים המבוקרים. דברים אלה מקבלים משנה תוקף והדגשה בימים אלה, בהם הפרקליטות נדרשת להחליט החלטות דרמטיות שעיני כל נשואות אליהן. אמון הציבור הינו עיקר ובסיס לעבודת הפרקליטות, שמטבע העולם, אינה חפה מליקויים, שיש לתקנם בביקורת נאמנה, מקצועית ובהירה".
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "פרקליטות המדינה מברכת על עבודת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, ובכלל זה על השיח הפורה בין הנציב לבין פרקליטות המדינה כמייצגת המדינה. ביקורת מקצועית ועניינית מסייעת לפרקליטות המדינה באיתור ליקויים וטיפול בהם, כפי שהיא שואפת לעשות כל העת, למען קידום שלטון החוק ושמירה על האינטרס הציבורי ואמון הציבור בה כחלק מהמערכת המשפטית בישראל.
"מעיון ראשוני בדוח עולה כי בחלק מהנושאים שנבדקו ואוזכרו במסגרת הדוח כבר נערכה בפרקליטות עבודת מטה לבחינת המסקנות, ובחלקן אף החלה פרקליטות המדינה ביישום נהלים והנחיות מתאימות, אשר עונות לצרכים המערכתיים שזוהו. זאת, בין היתר, בנושא ביעור תיקים, בנושא ניהול הליכים פליליים על ידי מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה, בנושא 'אופן סגירת תיק נגד חשוד', ועוד. לצד אלה, היו מקרים שהנציב שינה את עמדתו הראשונית וקיבל את עמדת הפרקליטות. כך היה למשל בנושא 'גבולות המותר והאסור בניהול מו"מ על ידי הפרקליטות'. הפרקליטות תלמד את הדוח לעומקו וכלל המסקנות שבו ייבחנו לעומק".