הנעשה במטה הארצי יהפוך לחקירה?
הנעשה במטה הארצי יהפוך לחקירה? | צילום: קובי גדעון, פלאש 90‎, חדשות

ליקויים חמורים במערך הרכש במשטרת ישראל - כך קובע היום (רביעי) מבקר המדינה בדוח מיוחד. המבקר הודיע כי במהלך הביקורת נמצאו 18 אירועים שהעלו חשד לביצוע עבירות פליליות - והמידע הועבר ליועץ המשפטי לממשלה. נוסף לכך פירט המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, ממצאים מדאיגים על האופן שבו מתקבלות החלטות מכריעות על סכומי עתק - כ-2.9 מיליארד שקלים בשנה. הדוח גם מעלה סימני שאלה לגבי ההתנהלות בנוגע לניגוד עניינים בתחום הרכש.

לקריאת הפרק המלא בדוח המבקר על התקשרויות המשטרה - לחצו כאן

כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות

"בדוח זה מובא מכלול של ליקויים, חלקם חמורים, המצביעים על כך שהליכי רכש שביצעה המשטרה בשנים האחרונות בוצעו שלא בהתאם לעקרונות שביסוד חוק חובת המכרזים ולעקרונות מהמשפט המנהלי", כתב המבקר. בנוגע לחשד לפלילים, ציין המבקר: "במסגרת הבדיקה נמצאו 18 הזמנות שהעלו חשש לביצוע מעשה פלילי. בהתאם לנתיב הקבוע בחוק מבקר המדינה, הזמנות אלו הובאו לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, והוא הורה להעבירן לחקירת המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים. הליקויים שנמצאו בהזמנות אלו לא יפורטו בדוח זה".

לדבריו, "המשטרה נהגה באופן מלאכותי לפצל התקשרויות, להקטין כמויות ולרדד איכויות של רכישות כדי להימנע מהחובה לערוך מכרזים". עוד נכתב בדוח: "הביקורת העלתה דפוס פעולה במשטרה ולפיו לעיתים כאשר סכומי הרכש של הטובין או השירותים היו גדולים מ-50,000 שקלים, סכום המחייב ביצוע מכרז, פוצלה הרכישה לכמה הזמנות נפרדות, שכל אחת מהן הסתכמה בפחות מ-50,000 שקלים, זאת באופן שנראה מלאכותי כדי להימנע מרכש באמצעות מכרז".

נוסף על כך, המבקר שפירא גילה מספר מקרים של "אי הכנת דרישה מבצעית כנדרש, מפרטים שלוקים בחסר, טיפול ברכש על ידי גורמים שחסרים ידע מקצועי, היעדר מומחיות הנדרשת לשם בקרה על מפרטים וסקרי שוק לקויים". לדבריו, עסקים קטנים ובינוניים מתקשים להתמודד במכרזים שמפרסמת המשטרה - והמשטרה עשתה שימוש בפטור ממכרז מטעמים מבצעיים, גם ברכש שאינו עומד בתנאים לפטור.

רוני אלשיך, ארכיון
רוני אלשיך, ארכיון | צילום: יונתן סינדל / פלאש 90, חדשות

אחד המקרים התמוהים שמופיעים בדוח הוא רכש המזוזות למשטרה - בהיקף של 340 אלף שקלים. "בשנים 2016 ו-2017 ביצעה מחלקת הרבנות במשטרה 17 הזמנות רכש של מזוזות. התקשרויות אלו בוצעו תוך בחירת הספק מראש", ציין. וזו לא הדוגמה היחידה: 76 מ-118 הזמנות בתחום תרבות והווי שאושרו בין ינואר 2016 למאי 2018 בוצעו שלא בהתאם להוראות הדין.

"בשלושה מאגפי המשטרה, בעת קידום קצינים ומינויים לתפקיד חדש, ככלל, לא היה נהוג למסור שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים", ציין שפירא. כמו כן נמצאה זיקה בין בכיר במשטרה - מי שהיה ראש חטיבת אוכלוסיה תקשורת וקהילה (את"ק) - לבין יועץ  תקשורת חיצוני שהמשטרה שכרה את שירותיו. "הזיקה לא נבדקה על אף שהמידע היה מצוי במשטרה", ציין המבקר. "מדובר בעבודה משותפת של השניים בשנים שקדמו להעסקתו במשטרה, שראש את"ק לשעבר לא פירט על היקפה ועל עומק הקשר. זאת ועוד,למרות שזיקה זאת לא נבחנה המליץ ראש את"ק לשעבר להמשיך ההתקשרות עם אותה חברת ייעוץ בפטור ממכרז".

במקרה נוסף התברר כי לא נערך הסדר ניגוד עניינים בין בעלי תפקידים בכירים שעסקו יחדיו בנושאי רכש על אף שהם בקשר נישואים. "תיקון הליקויים המפורטים בדוח זה מחייב את המשטרה ואת המשרד לביטחון הפנים לקיים תהליכי שינוי מקצועיים בהובלה ובמעורבות של גורמי פיקוד בכירים, בדגש על בחינת ההסדרים הקיימים, שיפור תהליכי העבודה המקצועיים, שיפור הכלים המקצועיים וחיזוק הבקרה. ממצאי הדוח מחייבים גם חיזוק של קשרי הגומלין המקצועיים בין המשרד לביטחון הפנים לבין המשטרה", כתב שפירא.

"בהתקשרויות בפטור ממכרז נמצא דפוס פעולה של הימנעות מסיווג התקשרויות על פי מהותן, תוך עקיפה של חובת פרסום ההחלטה ושל הליכי בקרה ואישור של החשב הכללי שנקבעו בדין", סיכם. "ברבים מהליכי רכש בפטור ממכרז נמנעה המשטרה מכתיבת מפרט לצורך ביצוע הליכי הבטחת איכות, מדרישת ביטוח וערבות ביצוע, וכן מעריכת חוזה ייחודי להתקשרות הספציפית, ובכך הותירה את המדינה חשופה לסיכונים; בבדיקה של ההתקשרויות לביצוע הליכי רכש באמצעות בקשת הצעת מחיר נמצא כי במרבית ההתקשרויות האמורות היו ליקויים משמעותיים עד כדי חריגה של ממש מהוראות הדין, ובמקרים מסוימים אף עלה חשש למעשה פלילי. המקרים בהם עלה חשש למעשה פלילי, הובאו לידיעת היועץ המשפטי לממשלה, בהתאם לנתיב הקבוע בחוק מבקר המדינה, והוא הורה להעבירם לחקירת המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים. כמו כן נמצאו ליקויים בהליכי בחינה של חשש לניגודי עניינים, ובביצוע פעולות בלא שהוסדר הטיפול הנדרש בכמה זיקות שעניינן מובא בדוח זה. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה למשטרה על האופן שבו נוהלו חלק מתהליכי הרכש שפורטו בדוח".

מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה: המשרד מברך על הדו''ח החשוב של מבקר המדינה בנושא הרכש במשטרה ורואה בחומרה רבה את ממצאי המבקר המעלים ליקויים וכשלים חמורים בהליכי הרכש המשטרתי עד כדי חשש למעשים פליליים. הדו"ח מוכיח חד משמעית שיוזמת השר ארדן (שנבלמה על ידי משרד האוצר) להכפפת חשבות המשטרה לחשב המשרד לבט"פ הייתה נכונה, הייתה מאפשרת פיקוח יעיל ומקצועי על הרכש המשטרתי וחוסכת כסף רב. ראוי לזכור שהמשטרה מנהלת כיום רכש בהיקף של מיליארדי שקלים בכל שנה ללא יכולת פיקוח בזמן אמת של המשרד הממשלתי אליו היא משתייכת. מצב זה הוא שהוביל לליקויים רבים המופיעים בדו''ח וניתן יהיה לתקן את המצב אך ורק אם מודל הפיקוח על הרכש המשטרתי ישתנה".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מדי שנה משטרת ישראל מנהלת 13,000 הזמנות רכש לערך בהיקף של 2.5 מיליארד שקלים , כלל הליכי הרכש מבוצעים כחוק בהתאם לאמות מידה מקצועיות וצרכי הארגון, ובאופן שנועד להבטיח כי המוצרים והשירותים יעמדו בסטנדרטים הנדרשים ויתאימו לפעילות המבצעית של המשטרה. משטרת ישראל מקיימת תהליכי פיקוח ובקרה באופן תדיר, במסגרתם כבר נבחנו ואומצו על ידי המשטרה חלק ניכר מההערות שעלו בדוח המבקר, עוד בטרם פרסומו. דו״ח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכות לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה. נציין כי משטרת ישראל למדה את דוח מבקר המדינה ותפעל ליישום יתר הנושאים העולים בו".

מחברת גולדפינגר תקשורת נמסר בתגובה: "חברת גולדפינגר תקשורת נבחרה בהליך מכרזי תקין למתן שירותי אסטרטגיה תקשורתית למשטרת ישראל. מבחינה כרונולוגית עובדתית, במועד ההתקשרות הראשונה של המשטרה עם החברה (פברואר 2016), רח״ט את"ק לשעבר טרם גויס לשורות המשטרה, ולכן החשש לניגוד העניינים הלכאורי שבינו ליועץ העובד בחברה, לא יכול היה להתעורר במועד ההתקשרות עם חברת הייעוץ. החברה חתמה על תצהיר והתחייבות למניעת ניגוד עניינים וכן התחייבה כי ככל שיעלה חשש לניגוד עניינים במהלך התקשרותה עם המשטרה, תעלה זאת בפני הגורמים הנדרשים. במסגרת הליך גיוסו של רח״ט את"ק לשעבר, הוא מילא שאלון לבחינת ניגוד עניינים, אשר בצירוף קו"ח שלו, נבחנו על ידי מחלקת משמעת והייעוץ המשפטי במשטרה. הארכת חוזה ההתקשרות עם החברה נעשה על פי כל הנהלים ובאישור משרד האוצר אשר בחן את כלל ההיבטים הכרוכים באישור זה. הנושא נבחן גם במועד הארכת ההתקשרות ולא נמצא חשש לניגוד עניינים כלשהו שעולה מהתקשרות עם חברת הייעוץ. בחינה זאת נעשתה גם בהתבסס על הצהרות והתחייבויות לניגוד עניינים עדכניות עליהם חתמו הגורמים הנוגעים בדבר שכיום אינם משרתים בארגון ולא מספקים שירותים עבורו".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו