הסיפור המשונה הזה התרחש לפני ימים ספורים, בסוף השבוע שעבר. מפגינים מקבוצת "לוחמי כיפור 73'" התארגנו למחאה מול ביתו הפרטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה. הם תכננו להביא עימם להפגנה טנק עשוי קלקר, ולפני ההפגנה הם השאירו אותו על גבי משאית בחניה של אחד מהם, שמי עטר. "התיישבנו לשתות קפה אצלי בבית, ובתוך עשר דקות בערך, או רבע שעה, הגיע קצין ממשטרת חדרה והתחיל לתשאל אותי", מספר עטר בשיחה עם מגזין N12.
"אמרתי לו, 'המשאית חונה אצלי בחניה והטנק חונה אצלי בחניה. זה לא עניינך, מה אתה רוצה?'. הוא עזב אותי והתקשר למפקד התחנה, סגן-ניצב עמית פולק", משחזר עטר. "בתוך עוד עשר דקות או רבע שעה מפקד התחנה התייצב אצלי בכניסה לחניה עם עוד שוטרים, ועוד כמה ניידות וזינזאנה. הוא אומר, 'תזיזו מפה את המשאית'. אומר לו אייל (מפגין אחר – י"א) 'למה?' והוא עונה: 'כי הטנק מפחיד את התושבים'".
פולק דרש מנהג המשאית שיזיז אותה מהמקום. "אני יצאתי החוצה ואז הלכתי לנהג המשאית ואמרתי, 'בוא, תרד, אתה אורח שלי, תיכנס הביתה'. אמרתי את המשפט הזה, והוא הפיל אותי ארצה, דחף אותי. התנפלו עליי חמישה–שישה שוטרים, גרמו לי לחבלות", נזכר עטר. "זו חוויה נוראה. לראות את המבט בפרצוף. אתה מבין, אתה מסתכל במבט של סגן-ניצב במשטרת ישראל – ואתה מפחד. אתה מבין שאתה מיד תיפגע. הוא הסתער עלינו, לא ייאמן, ואנחנו לא עושים כלום".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"אני עצמי אל"ם במילואים, ואני נכה צה"ל, הלום קרב קשה", מציין עטר. "אני מטופל ואני חי את כל החיים שלי תחת כדורים. אני צועק לשוטרים חזק מאוד, 'תעזבו אותי, אני הלום קרב'. פתחו את הזינזאנה והכניסו אותי פנימה. הזינזאנה הזאת עשויה מלוחות מתכת, אטומה לגמרי, ואני הרגשתי שאני נחנק. צרחתי כמו מטורף מבפנים, 'תפתחו לי רק חלון'. כלום. קובי (מפגין אחר – י"א) צילם את האירוע והתחיל לצעוק על השוטרים, 'תעזבו אותו, הוא אל"ם במיל', הוא נכה צה"ל, הוא הלום קרב. תשחררו אותו', ואז הוא מתנפל עליו וחונק אותו, מפיל אותו כמתאבק. דחפו אותו חמישה מטר לשיחים".
"אצל החוקרת, היא האשימה אותי בתקיפת שוטר, שאני נתתי לו אגרופים בגב, היא האשימה אותי בהתנגדות למעצר, ובהעלבת שוטר", מספר עטר. "תקיפת שוטר – אני לא יודע איך יכולתי לתקוף אותו. אתם תסתכלו בסרטון. אני באתי ודיברתי עם הנהג וחטפתי. התנגדות למעצר – (צוחק) זרקו אותי על הרצפה, אני כולי חבול, חמישה–שישה שוטרים מתנפלים עליי. איך אני יכול להתנגד? אפילו לא אמרו לי שאני עצור, אז איך אני יכול להתנגד למעצר? והעלבת שוטר – כשהוא דחף אותי אמרתי לו 'יא מניאק'. אם הוא נעלב מזה, בסדר, שייעלב".
"אני לא מצליח לזכור משהו כזה ברוטלי ואלים, בכוונת מכוון, לא כזה במקרה שיש מפגינים שמתפרעים. אין מפגינים שמתפרעים, אין הפגנה, אין כלום. יושבים 11 חבר'ה, אכן מתכננים הפגנה לערב, אבל הפגנה ואין שום דבר. אנחנו שם יושבים אצלי בבית, והוא נכנס בנו בכל הכוח. זה לא ייאמן", מאשים עטר. "המגמה היא חד-משמעית. הכוונה שלו היא לא לאפשר את ההפגנות, לדכא את ההפגנות. להפעיל לחץ מסיבי על מארגני ההפגנות ועל הפעילים בהן. זה מה שהוא רוצה לעשות, ולפי דעתי זה בכוונת מכוון מלמעלה".
לטענת עטר, מפקד התחנה אף נראה בהמשך, לאחר התקרית, מחוץ לבית שלו. "אני מרגיש מאוים חזק, ואני בחרדה עצומה, אני בפחד. דיברתי עם המטפלת שלי, היא עשתה לי טיפול והוא באמת הרגיע אותי קצת, אבל אני חושש ממנו. ולמרות שאני חושש ממנו, אני לא אפסיק. לא אני ולא החברים שלי. אנחנו נמשיך וניאבק עד שנצליח. אין לנו ברירה ", הוא אומר.
"המשטרה מגינה על משהו אחר בכלל"
המקרה של שמי ושל הטנק עשוי הקלקר הוא לא התקרית המתוחה היחידה בתקופה האחרונה בקיסריה. לכאורה ניתן היה לצפות שההפגנות שם יתנהלו בשקט מופתי: זהו מוקד מצומצם מההפגנות בירושלים ובתל אביב, באים אליו פחות מפגינים ויש פחות הפרעה לצירי תנועה מרכזיים. בנוסף, בשונה מירושלים, לרוב ראש הממשלה נתניהו לא נמצא שם. עם זאת, קיסריה הפכה פעם אחר פעם למוקד מתוח.
התנהלות המשטרה בקיסריה ומעצרים לא מוצדקים שנעשו שם הובילו לביקורת מצד בית המשפט, ובמיוחד מצד שופט אחד בבית משפט השלום בחדרה – אהוד קפלן. השופט חורג מהאיפוק השיפוטי המקובל ומותח ביקורת יוצאת דופן על המשטרה.
כך, למשל, אמיר השכל נעצר אף הוא בסוף השבוע. הסיבה למעצרו הייתה חסימה של דרך ציבורית, אלא שהשופט קפלן הבהיר שהמשטרה - איך נאמר - לא מדייקת. "עיינתי בתיק החקירה ולא מצאתי ראיה לכך שהוא התפרע. לא מצאתי ראיה לכך שהוא חסם דרך ציבורית", כתב השופט בהחלטתו. "נוכחתי כי הכביש בקיסריה היה חסום על ידי המשטרה, ואם הוא ישב על הכביש, הוא לא הפריע לשום תנועה ולא היה שום צורך לעצור אותו. ההכרזה על ההתקהלות כאסורה, אם בכלל, נעשתה בשרירות לב, וקשה שלא להאמין שהדבר נעשה בשל מטרת ההפגנה ולא בשל ההפרעה לציבור".
המשטרה אף דרשה מהשכל שיחתום על התחייבות שלא ייצור קשר עם יתר המפגינים שהיו מעורבים בתקרית למשך 30 יום. "הדרישה לחתימה על התחייבות נועדה רק להשפיל אותו, כמו גם מעצרו", האשים השופט בחריפות. "אין שום הצדקה לאסור עליו ליצור קשר עם מעורבים אחרים למשך 30 יום".
בהמשך לכך, השופט לא רק רמז שהמשטרה פועלת משיקולים לא ענייניים. "חופש ההפגנה מאפשר גם לשבת על כביש חסום ממילא על ידי המשטרה", כתב קפלן. "נדמה שהמשטרה לא פועלת כדי להגן על חופש התנועה של אזרחים אלא על משהו אחר בכלל".
השופט אף ציין שהגיע הזמן שיוגשו תביעות אזרחיות נגד המשטרה. ואכן, בעת האחרונה הודיעו מפגינים רבים על כוונתם לעשות כן. עם זאת, תביעות מעין אלו מתנהלות שנים רבות ומידת האפקטיביות שלהן מוטלת בספק, כיוון שהפיצוי - אם ייקבע בסופו של דבר פיצוי אחרי התדיינות ארוכה - אינו גבוה לרוב, ולא בטוח שמי שיידרש לשלם הוא השוטר עצמו.
המפגינה שנעצרת שוב ושוב
לד"ר יולנדה יבור יש רומן ארוך עם המשטרה. היא נעצרה שוב ושוב בהפגנות, לעיתים באגרסיביות. באחת הפעמים היא נעצרה בטענה שחילקה לפידים בהפגנה. מעצרה הוביל אף הוא לביקורת חריפה מצד השופט קפלן. "נראה לי שבקשת המשטרה מוגשת שלא בתום לב", כתב. "גם מעצרה של החשודה היה שלא בתום לב".
יולנדה עכשיו חוטפת אלימות משטרתית בקיסריה pic.twitter.com/jnvRrnX6T5
— לירי בורק שביט (@lirishavit) April 6, 2024
"כדי להרחיקה מהמקום לצורכי החקירה כביכול, אין צורך להרחיקה ל-30 יום. ניתן היה להרחיקה ל-15 יום בהחלטת קצין משטרה, אך מטעמים לא ברורים (בעצם כן ברורים) היא הוחזקה בתחנת המעצר שלא לצורך בשעות הלילה - תופעה שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם", הוסיף קפלן. "לטעמי לא נשקפת ממנה שום מסוכנות, זכותה להפגין איפה שהיא רוצה, נגד או בעד מה שהיא רוצה, ואוי ואבוי לנו אם לא נאפשר הפגנות בעד או נגד הממשלה - על זה אנחנו נלחמים כאן ולא על שלוות חייהם של השכנים".
קפלן ציין שגם במקרה הזה לא דייקה המשטרה בעובדות. "ראשית, האמור במזכר של קצין המשטרה מטעה", נכתב בהחלטה. "עיינתי בסרטון ולא ראיתי שם לפידים במובן הרגיל של המילה, כלומר מוט שטבול בסמרטוט עם דלק, אלא באותם מעין-לפידים שמשמשים באירועים שונים כגון חתונות, שמחות, הכנסת ספרי תורה, בכל מקום בארץ. לא מדובר בסוג של זיקוקים שאסורים בהחזקה או באבוקות שמשתמשים בהן בצורה מסכנת חיים במגרשי כדורגל. מדובר בסוג של דברים שניתן לקנות במאות אם לא אלפי חנויות בארץ. החשודה אפילו לא הדליקה את האבוקות האלו, והטענה שהדלקת האבוקות יכלה לגרום לשרפה היא מופרכת ומתחסדת".
"לא מדובר באבוקות", המשיך השופט, "אלא במכשיר שפולט אש שנקראת 'אש קרה', בצורה שיכלה לסכן צמחיה, והקרבה היחידה שלהם לצמחייה הייתה כאשר שוטרים הפילו אותם ארצה, ואז באמת האש הייתה קרובה לצמחייה וגם אז הצמחייה לא בערה כי צמחייה ירוקה לא בוערת מדברים כאלה".
למרות הביקורת השיפוטית, במערכת הפוליטית הביעו דאגה דווקא מתרחיש שבו יהפכו ההפגנות אלימות. בליכוד קראו לאחרונה למפקד המחוז שימנע התקהלויות סמוך למעונו של נתניהו, בטענה להסתה ולסכנה לשלום הציבור. המכתב נשלח לאחר שצילומי אוויר של מעון ראש הממשלה פורסמו לצד קריאות להתקהל ולחסום צירים. גם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ והשר ממפלגתו חילי טרופר התריעו כי המחאה - בדגש על זו שהתקיימה מול המעון בירושלים - עלולה "לפרק את המדינה".
התלונות למח"ש
לצד תביעות אזרחיות, מפגינים רבים פנו למחלקה לחקירות שוטרים בתלונה על אלימות של כחולי המדים. עם זאת, מעטים המקרים מההפגנות האחרונות שהובילו לחקירת השוטר. מקרה אחד שהוביל לחקירה היה בעיטה של שוטרת מג"ב במפגין נגד גיוס תלמידי הישיבות. השוטרת תועדה בועטת בו בחוזקה ובאלימות שרירותית: היא הושעתה ולאחרונה נחקרה בידי המחלקה.
מראות שלא תראו מעולם בקפלן: שוטרת מג"ב בועטת בעוצמה במפגין של הפלג הקיצוני. pic.twitter.com/WbydKAd2Fh
— מנחם קולדצקי (@nbjovsr88) March 3, 2024
מקרה אחר אירע יומיים לאחר טבח 7 באוקטובר, בהפגנה קטנה וספונטנית מחוץ לקריה בתל אביב. אחד המפגינים היה ד"ר גדעון אביטל-אפשטיין, שלחם אף הוא במלחמת יום הכיפורים, בקרב החווה הסינית. "החזקתי שני שלטים", הוא משחזר. "שלט אחד '1973–2023 מחדל', והשני 'נתניהו – אתה אשם'. שלט שלישי שקרעו לי עוד שעה לפני כן היה 'זה כן הזמן', מה שאחר כך היה התלונה המרכזית כלפינו, 'מה אתם מפגינים כשיש מלחמה?'"
"אנחנו עמדנו חלק מהזמן על המדרכה, וחלק מהזמן בין שתי מכוניות שחנו במקום. זאת אומרת, לא הפרענו לאף אחד בשום הקשר. לא לתנועה של הולכי הרגל ורוכבי האופניים ולא לתנועה בכביש", מספר אביטל-אפשטיין. "ואז הגיע מי שרק כעבור כמה שעות הבנתי שזה אדון סויסה, וללא מילים מיותרות אמר לנו משהו כמו 'עשר שניות ואתם לא פה'".
"אדון סוויסה" הוא רב-פקד מאיר סויסה, שתועד גם בעבר בתקריות אלימות עם מפגינים ואף השליך רימוני הלם בהפגנה נגד המהפכה המשפטית. "אנשים התחילו לסגת", ממשיך אביטל-אפשטיין לספר, "ובאותו שלב השוטר פצע את אחת המפגינות המבוגרות. אני הייתי הכי קרוב ונשארתי אחרון, אחרי שהדפו אותם לאחור. הוא ניגש אליי, שם לי רגל ותפס לי את הזרועות כדי שאני לא אוכל לבלום כשהוא מפיל אותו עם הראש לכביש. חטפתי פצצה בראש, באמת. כבר נפצעתי מאש, אז אני יודע מה זה להיפצע. זה היה פשוט נורא. אני יודע רק לצטט את הרופאה שטיפלה בי במיון: 'טוב, אם זה היה קצת יותר חזק – הייתי מדברת עם אשתך ולא איתך'. אני לא פסיכיאטר ולא פסיכולוג, אבל ראיתי בעיניים שלו טירוף. ממש טירוף".
אביטל-אפשטיין הגיש תלונה למח"ש ואף פנה אליה פעמים מספר בעצמו ובאמצעות עורך דינו דניאל חקלאי, אך הטיפול בתלונה נמשך זמן רב. "הגשנו מבית החולים תלונה ברשת למח"ש, וכמו שאתה מתאר לעצמך לא קרה שום דבר, עד שפניתי במכתב לפרקליט המדינה", הוא מציין. "באותו יום התקשרה אליי מישהי מטעמה של מנהלת שלוחת מח"ש בתל אביב. היא הזמינה אותי למוחרת לחקירה".
רק לאחרונה נחקר רפ"ק סויסה באזהרה, בחלוף כחצי שנה מהתקרית. "האיש הזה סויסה מסתובב ברחובות, הוא גם זכה לאיזה ציון לשבח, ועוד לא נגמרו המחאות והצרות בישראל. זו סכנה לציבור", אומר אביטל-אפשטיין בזעם. "חוץ מזה שזה מודל בלתי נסבל למשטרת ישראל. עכשיו כשהמשטרה נעשית כל כך פוליטית כדי לשאת חן בעיני השר הממונה וראש הממשלה שצריך אותו – גם לראש הממשלה לא קל עם ההפגנות בארבע–חמש השנים האחרונות – הדמוקרטיה בישראל נמצאת בסכנה", הוא מאשים. "תחשוב שלנו האזרחים אין כמעט מה לעשות חוץ מלמחות בהפגנות. מה עוד אנחנו יכולים לעשות?"
תגובות
ממשטרת ישראל נמסר: "המשטרה פועלת למימוש חופש הביטוי והמחאה ונערכת לכל אירוע בכוחות מותאמים על מנת לאפשר למוחים את מימוש זכותם הדמוקרטית, תוך שמירה על שלומם, לצד פגיעה מינימלית בשגרת החיים. בתוך כך, כאשר מבוצעות עבירות או הפרות סדר, מחויבותה של המשטרה להפסיקן תוך אכיפת החוק.
"אשר למקרים המפורטים בפנייתך, הרי שחלקם מתייחסים למחאות לא חוקיות, הפרות סדר, תקיפת שוטרים ועוד. כל טענה על התנהגות החורגת מן המקובל, ראוי שתיבחן בידי הגורמים המוסמכים לכך. משטרת ישראל תמשיך לאפשר את חופש הביטוי והמחאה כזכות לגיטימית במדינה דמוקרטית, אולם לא תאפשר גילויי אלימות, הפרות סדר או תקיפת שוטרים בניגוד לחוק".
מהמחלקה לחקירות שוטרים נמסר: "כל תלונה שמוגשת למח"ש נבדקת באופן יסודי, מקצועי ומקיף. במקרים המתאימים, אם קיים חשד סביר לביצוע עבירה, אף מבוצעת חקירה. קבלת החלטות בתיקים, לרבות הגשת כתבי אישום, תיעשה כפוף לאמות המידה המחייבות הקבועות בחוק.
"באשר לזמני הטיפול, נציין כי כל התיקים מטופלים בטווחי זמן קצרים ככל הניתן, בשים לב למורכבות ההליך ולאיסוף הראיות בכל אחד מהם. מח"ש פועלת לפי מתווה קיצור זמני הטיפול בתיקים, כך שמרגע שהסתיימה החקירה בתיק, יסתיים הטיפול המשפטי בו, ככלל, בתוך שישה חודשים".