בית הדין לצדק בהאג יתכנס היום (חמישי) ומחר לדיונים בתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל. מה יהיה בדיונים? איך ישפיעו התבטאויות השרים? ומתי תהיה ההחלטה?
לוחות הזמנים
בית הדין יקיים השבוע שני דיונים, האחד מחר והשני מחרתיים. שני הדיונים יתחילו בשעה 11 (שעון ישראל) ושניהם ימשכו כשלוש שעות. בדיון הראשון תטען דרום אפריקה ובדיון השני ישראל תציג את טענותיה. הליכים בבית הדין נמשכים על פי רוב שנים. עם זאת, דרום אפריקה ביקשה גם סעד זמני וייתכן שהחלטת הביניים תינתן זמן קצר לאחר הדיונים.
מה התפקיד של בית הדין לצדק בהאג?
מדובר בבית הדין לצדק בהאג (ICJ) ולא בית הדין הפלילי (ICC). בהליכים בבית הדין לצדק מתבררים סכסוכים משפטיים בין מדינות, כמו במקרה של דרום אפריקה וישראל. בנוסף, יש בו מסלול של חוות דעת מייעצת לאו"ם. בשונה מהליכים הקשורים לבית הדין הפלילי, בכל מה שקשור ל-ICJ אין חשש ממעצרים של גורמים ישראלים בחו"ל.
הדרישה של דרום אפריקה
במסגרת ההליך הנוכחי, דרום אפריקה הגישה תביעה נגד ישראל. שתי המדינות חתמו על אמנת רצח עם, ולכן לדרום אפריקה יש אפשרות לתבוע את ישראל בבית הדין בטענה להפרת האמנה.
דרום אפריקה מפנה לישראל את האשמה החמורה ביותר – רצח עם. כיוון שהיא החמורה ביותר, היא גם הקשה ביותר להוכחה. בתביעה, דרום אפריקה מפנה על פני עשרות עמודים להתבטאויות שרים ובכירים נוספים כדי לחזק את טענותיה. בישראל יתנערו מהאמירות הללו. אמש (שלישי) היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה פרסמו הודעה משותפת ובה הודיעו שהם התחילו לבחון כמה מהאמירות הקוראות לפגיעה בבלתי מעורבים ברצועה. בנוסף, דרום אפריקה מבקשת מבית הדין לתת סעד זמני ולהורות לישראל לעצור את המלחמה.
הרכב השופטים
בבית הדין יש 15 שופטים ממדינות שונות – ארצות הברית, רוסיה, סלובקיה, צרפת, מרוקו, סומליה, סין, אוגנדה, הודו, ג'מייקה, לבנון, יפן, גרמניה, אוסטרליה וברזיל.
כאשר הליך בבית הדין נוגע למדינה שאין לה שופט קבוע, כמו במקרה הנוכחי, יש לה אפשרות למנות שופט אד הוק מטעמה. גם ישראל וגם דרום אפריקה מינו שופטים מטעמן. לשופט מטעם ישראל יש חשיבות רבה. מעבר לחוות הדעת שהוא ייתן בעצמו, כיוון שהוא מכיר יותר מקרוב את הסכסוך הישראלי-פלסטיני והיבטיו המשפטיים, הוא יכול להשפיע על השופטים האחרים. לכן, יש חשיבות גם לזהות השופט מטעם ישראל, אהרן ברק, בשל המעמד שלו בקהילה המשפטית העולמית.
האם ההחלטה מחייבת את ישראל?
ישראל חתומה על האמנה ומבחינה משפטית היא מחויבת להחלטות בית הדין. בית הדין אמנם לא יכול ממש לאכוף את קיום ההחלטות, אבל יש לו מעמד גבוה בזירה הבינלאומית ועלולות להיות לכך השלכות בזירה הבינלאומית. החלטה של בית הדין יכולה למשל להוביל להחלטה במועצת הביטחון של האו"ם.