שלושה מכל ארבעה תיקים על אלימות שוטרים שנפתחו בשנה שעברה - נסגרו, כך עולה מנתונים שהגיעו היום (ראשון) לידי N12. מהנתונים עולה כי מתוך 1,238 תלונות שהוגשו בשנת 2021 על עבירות אלימות - נסגרו עד כה 940, כ-75%. ב-18 מקרים הוגשו כתבי אישום, כלומר כאחוז וחצי. 16 מקרים הועברו עם המלצה להעמיד לדין משמעתי. בשאר התיקים טרם התקבלה החלטה.

מדובר בתלונות על עבירות אלימות באופן כללי - ונכון לשלב זה במח"ש לא מסווגים את הנתונים לאלימות בתפקיד ושלא בתפקיד. אלימות שוטרים היא תחום נפוץ מתוך סך התלונות שהוגשו למחלקה לחקירות שוטרים - יותר מרבע מהתלונות בשנת 2021.

במח"ש מדגישים בתשובה לבקשת חופש המידע כי המחלקה מוסמכת לטפל רק בתלונות המגבשות עבירה פלילית מעל שנת מאסר, ובמקרים אחרים היא מעבירה את הטיפול לגורם אחר, כמו מחלקת משמעת או היחידה לתלונות הציבור במשטרה.

עורך הדין יצחק בם
עורך הדין יצחק בם, מומחה למשפט מנהלי ופלילי

הנתונים הללו והפער המשתקף מהם יכולים ללמד על כמה מסקנות אפשריות. מהנתונים עולה פער משמעותי בין כמות התלונות לכמות כתבי האישום, בין התפיסה הציבורית של מהי עבירת אלימות של שוטר ובין ההחלטות של מח"ש.

עו"ד יצחק בם, מומחה למשפט פלילי ומנהלי, טוען בשיחה עם N12: "מניסיוני, בתיקי אלימות שוטרים מח"ש מעדיפה לטפל בתיקים בהם המתלונן מביא לה את הראיות על מגש של כסף, למשל מגיש סרטון המתעד את אירוע האלימות. במקרים של מילה נגד מילה, מח"ש לרוב נמנעת מלנהל חקירה, וגם כאשר מתנהלת החקירה - התיק נסגר מחוסר ראיות. זה מסביר את המספר הנמוך יחסית של כתבי אישום שהוגשו".

פער נוסף שנמצא ברקע הוא הפער בין העמדה של מח"ש לבין ההחלטות של בית המשפט בכמה תיקים בולטים של אלימות שוטרים. כך למשל, ביהמ"ש השלום בירושלים זיכה לאחרונה את נצ"מ שימי מרציאנו שתועד תוקף שני קטינים.

השופטת כתבה בהחלטתה כי המעשה היה אסור ומיותר, אך במכלול הנסיבות יש למצות איתו את הדין במישור המשמעתי, זאת ביו היתר בשל "תנאי שטח קשים" וההתמודדות עם אלימות מצד מפגינים. מח"ש הגישה ערעור נגד הכרעת הדין.

עו"ד בם מוסיף וטוען שהנתונים מצביעים על "סטנדרט כפול" של רשויות האכיפה: "כאשר אזרח חשוד בתקיפת שוטר, המשטרה אינה מנהלת בדיקה מקדמית, אלא חוקרת מיד את האזרח תחת אזהרה. לעומת זאת, כאשר אזרח מתלונן על אלימות מצד שוטרים, מח"ש תחילה מנהלת בדיקה מקדמית ובמקרים רבים סוגרת את התיק ללא חקירה. זהו נוהג פסול, מכיוון שבדיקה מקדמית מתנהלת על סמך תיק החקירה המשטרתי, בו השוטר עלי מתלוננים לא נחקר כחשוד, לא עומת עם הטענות של האזרח ולא נשאל שאלות קשות באמת".