פרשת NSO והזגזוג של המשטרה: יועמ"ש המשטרה חזר בו ממסמך שהופץ היום (ראשון) שבו נטען כי השימוש ברוגלות נעשה על בסיס חוק נתוני תקשורת - ולא כפי שכתב היועמ"ש מנדלבליט על פי חוק האזנת סתר. אולם כעבור זמן קצר הופצה הודעה נוספת שבה כתב תת-ניצב אלעזר כהנא: "מכתבי הקודם נשלח לאחר שנעשו בו שינויים שלא על דעתי - ההפצה הייתה שגיאה ואני מצר על כך". בתגובה המעודכנת של המשטרה הבהיר הבכיר את הטיוטה השגויה: "פעלנו לפי צווים". לדבריו, "קיימת גם סמכות להוצאת צווים מנהליים". עם זאת, גם המכתב המתוקן כולל את הסעיף שלא מאפשר גישה לתוכן בטלפון.
חוק "נתוני תקשורת" שאליה התייחסה בהתחלה המשטרה בכלל לא מאפשר לעקוב אחר התוכן של הטלפון ובוודאי שלא להשתמש בתוכנות ריגול מתקדמות. יועמ"ש המשטרה ציין במכתבו: "יש להצר על כך שגורמים רבים נגררו להסקת מסקנות ולקביעת האשמות חמורות על סמך כתבה עיתונאית שגויה ובלי בדיקה מוקדמת. משטרת ישראל פועלת בתחום הסיגינט – סייבר, במסגרת סמכויותיה בדין ועל בסיס צווים שיפוטיים בלבד".
"אבהיר", המשיך תת-ניצב אלעזר כהנא, "כי הכלים המופעלים על ידי המערך המבצעי נבחנים בהיבט המשפטי בטרם הפעלתם. לא תהיה זו הפרזה לקבוע, כי מדובר בתחום המפוקח והמבוקר ביותר במשטרת ישראל, הן בכלים פנים-ארגוניים והן על ידי גורמים מחוץ לארגון, בבתי המשפט, בפרקליטות ובמשרד המשפטים".
"המשטרה תמשיך למלא את חובותיה על פי דין על מנת להיאבק בפשיעה ולהגן על הציבור, כפי שהוסמכה לכך בדין. הפשיעה, בדומה לכל פעילות אחרת, מתרחשת ומתארגנת במרחב הסייבר, והעבריינים מנצלים את כל הכלים האפשריים בתחום זה, לעיתים בתחכום רב. ככל שהמשטרה לא תפעל בכלים מתוחכמים וחדשניים, במסגרת הדין, היא לא תוכל למלא את תפקידה".
החולייה הנחשבת חלשה בסיפור הם השופטים. מציבים בפניהם בקשה לנתוני תקשורת - שנשמעת מינורית. הם מאשרים זאת כמעט ללא חריגים, ולאחר מכן המשטרה חודרת, ברשות ובסמכות, עמוק לפרטיותו של אדם שעוד לא חשוד אפילו. מבחינת השופטים, אפילו מדובר בשופטים בבתי משפט השלום - אפילו לא מחוזיים. לכן הסיפור שלפנינו הוא לא חריגה של שוטר "נלהב" מדי - אלא חריגת ענק של משטרה חסרת מעצורים.
לדברי עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, "העובדה שכל יום משתנה גרסת המשטרה והבסיס המשפטי על פיה היא כביכול נהגה היא מטרידה ביותר. חוק נתוני תקשורת מתיר למשטרה לקבל מחברות הסלולר נתוני מיקום ונתוני תעבורה שאינם כוללים את תוכן המסרים, בצו שיפוטי. למשל - מאיפה התקשר אדם ועם מי, אבל לא את תוכן השיחה. מה בין זה לבין פריצה לטלפון נייד באמצעות רוגלה כמו פגסוס? על יועמ"ש המשטרה לתת לציבור הסבר".
"מאז חשיפת הפרשה התקבלו תגובות שונות מהמשטרה, מהשר לביטחון הפנים, מהיועץ המשפטי לממשלה וממשרד המשפטים", אמר עו"ד זאב לב, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה. "הבלגן האדיר שעולה מהתגובות הללו מעיד כאלף עדים שלא ניתן להסתמך על שום תגובה שיצאה מאחד המוסדות האלה. הפרשה שנוגעת ישירות לזכות לפרטיות של כל אחד מאזרחי ישראל, מחייבת חקירה מעמיקה ויסודית שתניב בסוף תשובה ברורה וחד-משמעית". עוד לטענתו: "חקירה כזו לא יכולה להיעשות בידי המשטרה או בידי אחד מהגופים שעובדים בשוטף עם המשטרה, כגון הפרקליטות או משרד המשפטים. נדרשת חקירה של ועדת חקירה פרלמנטרית שתמונה בידי הכנסת".