פרשת הריגול המשטרתי מסעירה את הציבור - וגם את המערכת הפוליטית. מאז פרסום הידיעה, שורת פוליטיקאים ונבחרי ציבור קוראים להקים ועדת חקירה ממלכתית. מה תהיה משמעותה של הקמת ועדה שכזו, מה יהיו סמכויותיה - ומה האפשרויות הנוספות? עשינו סדר.
סיקור פרשת הריגול המשטרתי ב-N12:
- בהנחיית מנדלבליט: המשטרה עצרה זמנית את השימוש ברוגלה
- השאלות הפתוחות בפרשת הריגול המשטרתי
- דיווח: אלו הבכירים שהמשטרה עקבה אחריהם
מקום המדינה הוקמו 20 ועדת חקירה ממלכתיות, ואם תוקם ועדה ממלכתית לחקר השימוש בתוכנות רוגלה על ידי המשטרה - תהיה זו הוועדה השלישית שתקים הממשלה הנוכחית תוך חודשים ספורים.
קשה למצוא מקרים מתאימים יותר לוועדת חקירה ממלכתית - הרשויות הנבדקות הן רשויות אכיפת החוק בעצמן, והסוגיות הטעונות בדיקה כוללות שאלות ציבוריות רחבות. יחד עם זאת, ועדת חקירה היא רק מהלך ראשון מיני רבים. אפילו אם רק חלק קטן מהטענות בתחקיר "כלכליסט" יתבררו כנכונות, האחראים צריכים לעמוד לדין. מעקב אחרי מנכ"לי משרד שלא היו חשודים בדבר, למשל, הוא לא רק חריגה מסמכות, אלא גם עבירה פלילית לכל דבר.
האזנת סתר שלא כדין היא עבירה שעונשה עד 5 שנות מאסר, שימוש לרעה בכוח המשרה היא עבירה שעונשה עד 3 שנות מאסר, וישנן גם עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות שיכולות להתאים למקרים המתוארים. כמובן שעוד מוקדם לקבוע באיזו עבירה פלילית מדובר, בהינתן שאפילו לא ברור עדיין מי החשודים עדיין.
חשדות שכאלו יכולים להיות מופנים גם כלפי מי שהשתמש ללא סמכות בתוכנות הרוגלה, אבל גם כלפי כל אחד שנתן הוראה כזאת - בכיר ככל שיהיה. אם בכירים מסויימים במשטרה לא ידעו על המעשים הללו, עדיין יכולה להיות להם אחריות במישור הניהולי, אבל במקרה כזה לא יהיה מדובר במעשה פלילי.
מה ההבדל בין ועדה ממלכתית לממשלתית?
בחזרה לוועדת החקירה - שרי הממשלה העלו אפשרויות שונות, ובמרכזן ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית. לוועדת חקירה ממלכתית יש יותר "שיניים", היא יכולה להזמין עדים ולדרוש מסמכים. לוועדת בדיקה ממשלתית אמנם ניתן להעניק סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית, אבל את חבריה ממנה הממשלה ולא נשיאת בית המשפט העליון.
בנוסף, הבוקר הודיע מבקר המדינה על פתיחה בבדיקה, שתכלול בין היתר את בדיקת הפרקליטות ומשרד המשפטים. במקביל במשרד המשפטים כבר החל לפעול צוות בראשות המשנה ליועמ"ש עמית מררי. ריבוי הבדיקות עשוי להוליד גם קשיים ולכן ייתכן שצוות מררי יפסיק לפעול אם תוקם ועדת חקירה ממלכתית.
סוגיה נוספת שכבר החלה לעלות בעקבות הפרשה היא החקיקה. הפרשה הציפה את העובדה שהחוקים בנוגע לחיפוש ולהאזנות סתר הם חוקים ישנים שחלקם אינם מתאימים למאה ה-21. בחלק מהמקרים השתמשה המשטרה בחוקים הללו תוך פרשנות מופרכת לחלוטין שסותרת את כוונת המחוקק.
הפרשה הנוכחית יכולה להוות הזדמנות לקדם שינויי חקיקה - כאלה שמצד אחד יאפשרו למשטרה לאכוף את החוק באמצעים מתקדמים, אבל מצד שני לשמור על זכויות הפרט.