העדויות בתיק 4000 נמשכות: מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר הגיע להעיד היום (שלישי) בפרשת בזק. בחקירה הראשית שניהלה עורכת הדין יהודית תירוש טען ברגר כי הרפורמה בשוק הסיטונאי הייתה אמורה להשפיע כלכלית על החברה.

ברגר הוא העד החמישי במשפט נתניהו והעד הראשון בעניין ההטבות הרגולטוריות לבזק. לדבריו חשיבות גדולה באישומים נגד נתניהו בתיק 4000. הוא הסביר בעדותו כי הרפורמה בשוק הסיטונאי הייתה אמורה לפגוע במצבה הכלכלי של החברה. בעדותו אמר שהוצגה חוות דעת שהראתה כי יש לכך השפעה במאות מיליוני שקלים. לצד זאת, טען ברגר כי הרווח הנורמטיבי של החברה עדיין התקיים ולבזק הייתה רווחיות עודפת שבאה על חשבון הציבור.

בהמשך לדבריו שאלה עורכת הדין תירוש את ברגר על התנגדות של גורמים בבזק לרפורמה. הוא סבר כי האווירה הכללית הייתה שבבזק לא מעוניינים ברפורמה וכי שיגרו אליו עשרות מכתבים והפעילו עליו לחצים. פרט אליו, הוא אמר כי הפעילו לחצים גם על שר התקשורת דאז גלעד ארדן, שכיהן בתפקיד עד סוף שנת 2014.

"רמזו שלא אמצא עבודה"

עו"ד תירוש שאלה את ברגר מה הייתה מדיניות המשרד בנוגע לרפורמה לאחר שהשר ארדן עזב ועד סוף כהונתו כמנכ"ל המשרד. הוא טען כי הם המשיכו עם אותן החלטות של ארדן באותו קו וללא שינויים. עוד הוא הוסיף כי בפברואר 2015 יצא לדרך החלק ברפורמה שנגע לאינטרנט. "עניין הטלפונייה לא יושם ואז פוטרתי", אמר ברגר. בהקשר הטלפונייה העיר עורך הדין בעז בן צור כי הרפורמה במסגרתה לא יושמה עד היום.

השופט בר-עם פנה אליו בשאלה מה היה חשוב יותר לבזק. ברגר השיב כי שאול אלוביץ', בעל השליטה בחברה, דאג להסביר בפגישה בין השניים כמה הוא מודאג מהטלפונייה, "כך שאני מניח שזה הטריד אותם". מנכ"ל המשרד לשעבר הרחיב בעניין הפגישה עם אלוביץ' שנגעה לרפורמה בשוק הסיטונאי: "הוא ניסה לשכנע לרדת מהרפורמה של הטלפונייה ואמר שאנחנו פוגעים בבזק. לי ברמה האישית הוא אמר ששלמה וקס שהיה מנכ"ל לשעבר הגיש חוות דעת שאלוביץ' טען שהיא שקרית - ושאחר כך הוא 'התקשה למצוא עבודה'".

משפט נתניהו: שאול אלוביץ' בבית המשפט (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
"ניסה לשכנע לרדת מהרפורמה בטלפונייה". אלוביץ' | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

"הבנתי שזה סוג של איום מרומז", המשיך ברגר בעדותו. "הרמתי טלפון ליועצת המשפטית של המשרד שהמליצה לדבר עם מנכ"לית משרד המשפטים ועם עורכת דין שייצגה אותנו בבג"ץ. שלושתן אמרו לי שמדובר באיום מרומז ושאין מה לעשות".

לדברי ברגר, ב-2014 ארדן סיכם שהוא לא רוצה לאשר שום ביטול הפרדה מבנית או שום דבר אחר בלי שהוא רואה כי השוק מתייצב ברמת הרפורמית הסיטונאית. הוא רצה לכרוך, כך לפי ברגר, את האישור בשוק סיטונאי אפקטיבי. עו"ד תירוש שאלה: עד כמה העמדה שונתה עד מועד עזיבתו - לכך השיב מנכ"ל המשרד לשעבר כי היא לא שונתה, הוא רצה שהרפורמה הסיטונאית תעבור וכל דבר היה תלוי בזה.

"בשיחה של עשרות שניות הוא הודיע לי שלא אמשיך להיות המנכ"ל"

ברגר גם התייחס לפיטוריו אחרי מערכת הבחירות ב-2015: "הממשלה כוננה בחמישי. במוצ"ש התקשרו מלשכת ראש הממשלה ואמרו שהוא רוצה לדבר איתי. ביום ראשון ב-17 במאי קיבלתי טלפון. בשיחה של עשרות שניות הוא הודיע לי שלא אמשיך להיות מנכ"ל המשרד. לאחר סבב של החלטת ממשלה כי למעשה אי אפשר לפטר מנכ"ל בלי החלטתה, זה לקח שלושה ימים ואם אני זוכר נכון את התאריך, ב-20 במאי נכנסה החלטת הממשלה לתוקף".

עוד טען ברגר כי עורך הדין איתן צפריר, לשעבר ראש המטה של נתניהו במשרד התקשורת, אמר לו הרבה פעמים שלא רוצים אותו שם, שהוא לא עושה את מה שאומרים לו ושעליו להתפטר. אמירה נוספת לטענת ברגר הייתה כי צפריר קבע בפניו שהוא שר התקשורת דה-פקטו.

בשלב מסוים הוצג לברגר המכתב להתנעת המיזוג של בזק-יס, שעליו חתום נתניהו. ברגר אמר בבית המשפט: "בדרך כלל לא היו מכתבים כאלה של התנעה".