דורש בדיקה פסיכיאטרית לנתניהו, עומד מאחורי הדברים שאמר: ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הגיש הבוקר (ראשון) את כתב ההגנה בתביעת הדיבה שהגישה משפחת נתניהו נגדו אחרי שאמר שהמשפחה "לוקה במחלת נפש". מהדברים שעולים מכתב ההגנה שהגיש אולמרט ניכר כי הוא לא מתחרט וקובע מחדש שהוא רק שיקף את המציאות, וכן שמדובר בדעה שנאמרה ב"תום לב, ומתוך חרדה כנה לעתידה של ישראל".
"מבחינתו, ובוודאי בהקשר הנדון, צמד המילים 'חולה נפש' אינו בבחינת כינוי גנאי כלל וכלל", וכי הוא "לא היה מעלה בדעתו להוציא מפיו את צמד המילים הזה, על-מנת לחרף, לבזות ולגדף", כתבו פרקליטיו של אולמרט אמיר טיטונוביץ ואפרת עקל אזולאי בכתב ההגנה שהגישו לבית משפט השלום. "הוא מוסיף וטוען, כי אדם, הלוקה בנפשו, ראוי לאותו היחס – ואולי ליחס טוב יותר מזה - לו זוכה מי שאינו לוקה בנפשו". לדבריו, "הלוקה בנפשו הוא אדם ככל האדם, וככל החולים, במחלות כאלה ואחרות, אף הוא ראוי לטיפול הולם וליחס ראוי".
בכתב ההגנה מעלים פרקליטיו של אולמרט טענות קשות, בנוגע למצבם הנפשי של בני משפחת נתניהו, וטוענים כי לאולמרט ידוע "כי גב' נתניהו עברה טיפולי נפש, במוסדות רפואיים שונים, בישראל ובחו"ל - ויכול שאפילו בסמוך לפני הגשת כתב הגנה זה - כי הדבר הוסתר מן הציבור, וכי הציבור אף הוטעה להאמין, שבעת שגב' נתניהו שהתה באותם מוסדות רפואיים, היא שהתה, למעשה, במקומות אחרים ועברה חוויות אחרות".
עוה"ד טיטונוביץ ועקל אזולאי טוענים בכתב ההגנה, כי "לנתבע ידוע גם אודות זאת, שאחד הטיעונים, עליהם ביסס – במהלך שנת 2015, או בסמוך לכך - פרקליטה המנוח של גב' נתניהו, ד"ר יעקב וינרוט ז"ל, את בקשתו מן היועץ המשפטי לממשלה דאז, 'לסגור' את 'תיק המעונות' בעניינה, היה זה, שלפיו גב' נתניהו לוקה במחלת נפש".
גם בנימין ויאיר נתניהו זוכים, בכתב ההגנה, לטענה משלהם: "לאור אופן התנהלותם, במהלך השנים האחרונות, ולאור דעות רציניות, שהובעו בקשר לכך ודברים שפורסמו בקשר לכך, לרבות מפי פרקליטו האישי המנוח של מר נתניהו, ד"ר יעקב וינרוט ז"ל, לנתבע יש יסוד סביר להאמין בכך, שגם מר נתניהו ושגם הבן-התובע זכו לטיפולים נפשיים, ושיש אפשרות סבירה לכך, שגם הם לוקים בנפשם (להפרעות נפשיות רבות קיים, כידוע, קשר גנטי)".
בכתב ההגנה נטען עוד, כי בדבריו של אולמרט לא היה חידוש כלשהו, וכי "בנסיבות העניין, התייחס האדם הסביר אל דבריו של הנתבע בשוויון-נפש, ולא ראה בהם דברים, שעלולים להשפיל את התובעים בעיני הבריות, לעשותם מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדן, או לפגוע בהם, ב'משרותיהם', ב'משלח-ידם', במקצועם או בעסקם, יהיו אלה אשר יהיו".
אולמרט טוען, כי דבריו נאמרו כדעה, ולא כעובדה רפואית, ומוסיף כי כל אחד יודע, שהוא "פוליטיקאי, ראש ממשלת ישראל לשעבר, עורך-דין ויועץ". "האדם הסביר ידע, כי הנתבע אינו רופא, כי הוא אינו פסיכיאטר, וכי הוא אינו בעל הכשרה באלה. האדם הסביר הבין, כי דבריו של הנתבע שיקפו את דעתו, וכי אין המדובר בהצגת עובדה רפואית מוצקה".
בתחילתו של כתב ההגנה, הזכירו פרקליטיו של אולמרט את הלכת בית המשפט העליון, שלפיה מי שמגיש תביעה, מוותר על הפרטיות שלו, ומודיעים כי מאחר שהתביעה הוגשה בגין דברי אולמרט, שנגעו ל"מחלת נפש" של המשפחה, יהיה עליהם להעמיד את עצמם לבדיקה של רופא מומחה פסיכיאטר, אשר ייבחר על-ידי אולמרט, על-מנת שאולמרט יוכל להתגונן בפני התביעה ולהוכיח את האמת שבדבריו.
לטענתם, צפוי שבחוות הדעת האלה יוזכרו מונחים, כגון "תסמונת נפוליאון", "שגעון גדלות", "נרקסיזם", "מגלומניה", "OCD", "פסיכוזה משותפת", "שיגעון בשניים או במשפחה", "פראנויה", "סכיזופרניה", "מאניה-דפרסיה", "התקפי זעם", "פסיכוזה", "נאורוזה", "התמכרות", ועוד ועוד.
פרקליטיו של אולמרט מודיעים בכתב ההגנה, כי על כל אחד משלושת בני משפחת נתניהו יהיה לגלות את כל המידע ואת כל המסמכים, הנוגעים לבריאותו הנפשית; למצבו הנפשי; לטיפולי הנפש, שהוא עבר ו/או שהוא עובר; לתרופות שהוא נטל ו/או שהוא נוטל, בקשר לענייני הנפש; לאשפוזיו בקשר עם בעיות נפשיות, בישראל ובחו"ל (לרבות באוסטריה, ולרבות כאלה, שדווחו בציבור באופן מטעה); ועוד ועוד".
בקשר לכך, מצטטים הפרקליטים את ההלכה, הקובעת שבידי תובע, שאינו מעוניין לחשוף את פרטיותו, "קיימת האפשרות להעדיף את ההגנה על פרטיותו על-פני ההכרח לחשוף בפני הנתבע ראיות רלוונטיות, וזאת על-ידי מחיקת התביעה שהגיש כנגד הנתבע".