כשנגמרה החקירה הראשית של מנכ"ל "וואלה!" לשעבר אילן ישועה, נדמה היה שהכול פשוט וברור. הוא היה נחרץ, מלא בביטחון וידע להסביר היטב את מה שאירע באתר "וואלה!" בשנים הרלוונטיות לכתב האישום. אבל אז הגיעה החקירה הנגדית שיצרה תמונה מורכבת בהרבה. מי שממהר לומר באופן נחרץ שהתיק קרס, או לחילופין שהוא עומד איתן - חוטא לאמת. השלב עוד כל כך ראשוני ולכן מוקדם לדעת כיצד ישפיעו הדברים על הכרעת הדין. כמו כן, עדותו של ישועה מתייחסת רק לצד אחד של התיק - הסיקור ב"וואלה!", בעוד שעל הצד השני, הפעולות השלטוניות, יספרו עדים אחרים.
נטל ההוכחה הוא על הפרקליטות והיא תצטרך להוכיח לשופטים שהייתה בתיק 4,000 עסקת שוחד. המגדל הזה ייבנה קומה אחר קומה ולכן מוקדם מדי לקבוע האם קרס או לא - עוד בטרם נבנה. יחד עם זאת, הסנגורים הצליחו להערים כמה קשיים מרכזיים כבר בחקירה הנגדית של עד המפתח, שדווקא הוא - בניגוד לחלק מהעדים האחרים - מקבל באופן מלא את תזת הפרקליטות. החקירה הנגדית של אילן ישועה נפרסה על פני כ-20 דיונים, כמעט 150 שעות שבהן ישב בדוכן העדים ונחקר על ידי הסנגורים של ראש הממשלה לשעבר ובני הזוג אלוביץ'. החקירה הנגדית הוכיחה שני דברים - זה הולך להיות קשה וארוך למדי.
נתחיל עם האורך: משפט ראש הממשלה הפך בתחילת השבוע למשפט ראש האופוזיציה. השינוי הזה בתואר מזכיר כמה הרבה השתנה במציאות הישראלית מאז הדיון הראשון במאי 2020. מה עוד ישתנה עד סוף המשפט? אין לדעת. אך דבר אחד בטוח - כל עוד המשפט ימשיך ללא עסקת טיעון, הוא יארך הרבה יותר זמן ממה שהעריכו בתחילתו.
בעוד כחודש תחל פגרת הקיץ בבתי המשפט. בתחילת דיוני ההוכחות העריכו בפרקליטות שעד הפגרה כבר נהיה בעד השמיני - ניר חפץ. אלא שלאחר החלטת בית המשפט אתמול על הפסקה של כשבועיים וחצי במשפט, תהיה זו תחזית אופטימית עד קלושה לומר שנגיע לעדה הרביעית - עמית אשל, לפני פגרת הקיץ. בקצב הזה ייתכן שקבוצת העדים הראשונה בתיק 4,000, הכוללת 22 עדים בלבד, תסיים להעיד רק בסוף שנת המשפט הבאה - קיץ 2022.
מה גרם לעיכוב? הסיבה המרכזית היא חומרי החקירה הרבים שהפרקליטות העבירה רק בטעות לסנגורים ואותרו במקרה על ידי עורך דינו של שאול אלוביץ', ז'ק חן. בין החומרים הללו נמנות שיחות בין ישועה לפוליטיקאים, דוברים, אנשי עסקים ואחרים ששימשו את הסנגורים לצורך החקירה הנגדית. מדובר רק בשיחות באמצעות אפליקציית imessage ולכן התעקשו הסנגורים לקבל את כל החומרים הרלוונטיים גם במייל, ווטסאפ וס.מ.ס - ובית המשפט קיבל את בקשתם.
מכאן לתוכן שעלה במהלך החקירה הנגדית. הסנגורים נגעו בכמה נקודות מרכזיות וניסו לסתור את תזת התביעה בכמה אופנים:
דרישות לגיטימיות
סנגורו של נתניהו, עו"ד בועז בן צור, עבר בימים האחרונים על אירועי סיקור רבים המוזכרים בנספח לכתב האישום. דרך האירועים האלו הוא ניסה להראות שהפניות של אנשי נתניהו ל"וואלה!" היו פניות לגיטימיות ושגרתיות. אחת הדוגמאות עסקה למשל בדרישה להכניס תגובה לכתבה, אחרת הייתה סיפור עיתונאי בלעדי שהועבר ל"וואלה!" ולאחר מכן אף זכה לכתבות פולו-אפ בכלי תקשורת מתחרים. בפרקליטות יטענו מנגד כי גם הדרישות הקטנות מעידות על קשר אינטנסיבי בין אנשיו של נתניהו לבין מנכ"ל האתר ישועה והבעלים אלוביץ', שכן הם היו מצפים שדרישות שכאלו היו מגיעות היישר אל העיתונאים באתר.
אתר עוין
עו"ד בן צור עבר בחקירה הנגדית על עשרות כתבות באתר "וואלה!" בתקופה הרלוונטית לכתב האישום ובמיוחד בשני שיאים מרכזיים - בחירות 2013 ו-2015. באמצעות הכתבות הללו הוא ניסה להוכיח ש"וואלה!" היה אתר שתיעב את ראש הממשלה וסיקר אותו באופן שלילי. הדבר קיבל משנה תוקף בחלקה של עו"ד מיכל רוזן-עוזר בחקירה הנגדית, שבה היא הראתה את הכינויים שהוענקו למשפחת נתניהו בשיחות בין בכירי "וואלה!" - כגון "קים" עבור ראש הממשלה לשעבר או "הכלב המלכותי" עבור בנו יאיר. על כך יגידו בפרקליטות שבניגוד למונח שהשתרש בציבור, תיק 4,000 אינו עוסק ב"סיקור אוהד" - אלא ב"היענות חריגה לדרישות". כלומר, מבחינתם זה לא משנה האם "וואלה!" היה אתר עוין או אוהד, אלא כמה התערבו בו בני הזוג איריס ושאול אלוביץ' לבקשת נתניהו.
עד מעוניין ומעורב
הסנגורים ניסו להראות בחקירה הנגדית שישועה הוא עד מעוניין - כלומר, שיש לו עניין אישי בהליך. כך למשל, הם התעכבו על הסיבות שגרמו לו להקליט את השיחות בטלפון הנייד ובעמדותיו כלפי ראש הממשלה, שאותו כינה "האסון הגדול ביותר למפעל הציוני". לדברי ההגנה, העניין של ישועה בתוצאות ההליך הוביל לכך שהוא הגזים בעדותו יתר על המידה.
כמו כן, הסנגורים הראו שישועה היה מנכ"ל מעורב, בניגוד למה שאמר בחקירתו הראשית. הם הציגו מקרים שונים שבהם עסק בתכנים באתר גם ללא קשר לראש הממשלה לשעבר נתניהו.
ההיענות לא חריגה
כפי שכתבנו קודם, כתב האישום בתיק 4,000 מדבר על "היענות חריגה לדרישות סיקור" בתמורה פעולות שלטוניות. כדי להפריך את התזה של ההיענות החריגה, התמקדו הסנגורים בחריגות שלה. הם הציגו בבית המשפט התכתבויות רבות בין ישועה לפוליטיקאים, אנשי עסקים, דוברים ועוד - במטרה להראות שישועה נענה לדרישות של כולם. כלומר, לשיטתם ההיענות לדרישות נתניהו לא הייתה דבר חריג. אחת הדוגמאות הזכורות הייתה דרישתו של הנשיא הנבחר הרצוג (אז יו"ר מפלגת העבודה) להכתיב כותרת נגד יריבתו שלי יחימוביץ', לאחר הפסדה בפריימריז. החומרים הללו, כאמור, הועברו רק בטעות לידי הסנגורים, אף על פי שמדובר בחומרים משמעותיים מאוד לשיטתם. הדבר הזה ממחיש אולי את המחלוקת העיקרית בין התביעה להגנה עד כה. בעוד שהתביעה בחנה את ההתכתבויות בין ישועה לאנשיו של נתניהו ולגורמים ב"וואלה!" ובבזק בלבד, הסנגורים טענו שזה לא מספיק ושצריך לראות מה היה מול פוליטיקאים אחרים.
שורש המחלוקת הוא שהפרקליטות מסתכלת על ההיענות החריגה של הבעלים, שאול אלוביץ' ורעייתו איריס - ולכן מבחינתה לא היה צורך לבדוק את שיחותיו של ישועה עם פוליטיקאים אחרים, כל עוד לא הייתה אינדיקציה קודמת להתערבות בעניינם. מכיוון שהטלפונים של בני הזוג הושמדו, האפשרות היחידה לבדוק את ההיענות החריגה שלהם לדרישות הסיקור היא לראות מה היה בשיחות בינם לבין ישועה. מנגד, הסנגורים טוענים שאי אפשר לדבר על היענות חריגה בלי להשוות אותה למקרים אחרים. בנוסף, גם בעדותו של ישועה הוא הזכיר ששאול אלוביץ' נתן לו הוראות הקשורות לגורמים נוספים - כמו אביגדור ליברמן, נוני מוזס או מנכ"ל בנק הפועלים.
מה הלאה?
אתמול הסכים בית המשפט לבקשת הצדדים להפסיק את הדיונים למשך כשבועיים וחצי. הרקע להחלטה הוא העברת החומרים הנוספים מטלפון של ישועה, לאחר שעו"ד ז'ק חן איתר במקרה שיחות בין ישועה לפוליטיקאים, דוברים אנשי עסקים ואחרים, שהפרקליטות העבירה בטעות. הפרקליטות וההגנה ביקשו זמן על מנת לעבור על החומרים החדשים. לאחר מכן, ב-5.7 תתחדש החקירה הנגדית של ישועה, אבל תתמקד רק בחומרים החדשים. אחריו, אם יהיה זמן לפני פגרת הקיץ, יעלו בזה אחר זה שלושה עיתונאים ב"וואלה!" לשעבר - אבירם אלעד, מיכל קליין ועמית אשל.