שני צעירים, משוחררים טריים מצה"ל, נכנסו לפנות בוקר לבריכה של קיבוץ יטבתה ב-4 במאי 2013. בשלב זה הסיפור קיבל תפנית איומה: כעבור שעה מצאה חברת הקיבוץ אותם ללא רוח חיים. עד היום נמשכים הקרבות המשפטיים סביב אירועי אותו יום - והלילה שקדם לו - גם לאחר שבע שנים, ובבית המשפט עדיין מתנהל הליך משפטי סוער.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בני (סנדקו) קבדה מאשקלון וחברו מהרט אטלאי מקריית גת, בני 23 ו-25 אז, בילו בשישי בערב ולאחר מכן שמו פעמיהם אל בריכת הקיבוץ הקרובה, לטובת שחייה לילית. הם הצליחו להיכנס לבריכה, שממנה כבר לא יצאו. לאחר האירוע הטרגי נקבע כי נמצאו שאריות אלכוהול בדמם, אך עורכי הדין של משפחותיהם טוענים שייתכן שהתחשמלו עם כניסתם למים - וזה מה שגרם למותם. ביטבתה מכחישים וטוענים שהם לא מתו מהתחשמלות. סיבת המוות של השניים לא נקבעה מעולם.

בני (סנדקו) קבדה, טבע למוות בבריכה ביטבתה
הגיע לבקר את חברו בקיבוץ וטבע למוות. קבדה | צילום: באדיבות המשפחה

דנסה קוון, אחותו הבכורה של בני סנדקו קבדה, סיפרה ל-N12 על סימני השאלה בפרשה: "איך שני צעירים חזקים וחסונים, שיודעים לשחות וכבר שחו בבריכה זו בעבר בלילה אחד, טובעים, באותה שנייה, באותו זמן?". האחות הסבירה כי השניים טבעו "מבלי שידוע על גורם אחר שגורם לשניהם למות. זו בריכה, אין מערבולות או מדרגות נסתרות".

הדיווח על טביעת הצעירים ב-2013:

משפחתו של קבדה הגישה תביעת נזיקין בהיקף של מיליוני שקלים כנגד קיבוץ יטבתה, והיא מעוררת את הפרשה הטרגית הזו לחיים. בבסיסה של התביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בדימונה ויכולה להגיע ל-2.5 מיליוני שקלים, עומדת הטענה כי לא ייתכן ששני צעירים חסונים, שאחד מהם שירת ביחידת כפיר וכמדריך טיולים, טובע למוות יחד עם חברו באותו רגע בבריכה.

חקירת המשטרה העלתה כי קבדה הגיע לקיבוץ לבקר את חברו אטלאי, ששהה בקיבוץ במסגרת לימודים של פרויקט תלם. השניים בילו את הלילה בפאב בקיבוץ, וככל הנראה בשעות הבוקר המוקדמות נכנסו לבריכה ללא אישור ושם מצאו את מותם. 

עורכי הדין אלעד דנוך ואריק ריביצקי, שמייצגים את משפחת קבדה, טוענים כי "הדבר מדבר בעדו" - טענה משפטית שמבקשת להעביר את נטל ההוכחה לצד השני במקרים ספציפיים שישנה עמימות עובדתית באשר לנסיבות המוות. עוד הצביעו עורכי הדין על כך שדובר באחת העדויות מהזירה על רובוט חשמלי בבריכה - דבר שעשוי להצביע על התחשמלות ועל אחריות של הקיבוץ לכך.

טביעה בבריכה ביטבתה
"איך שני צעירים חסונים טובעים באותו רגע?" | צילום: משטרת מרחב אילת

"ראיתי דמות בקרקעית הבריכה"

במהלך המשפט נשמעה עדותה של ע.מ., תושבת הקיבוץ שמצאה את השניים ללא רוח חיים בשעת בוקר מוקדמת. "הגעתי בסביבות השעה שבע בבוקר לבריכה, פתחתי עם מפתח שנמצא ברשותי באישור", סיפרה. "נכנסתי לבריכה והייתה לי תחושה שעוד מישהו נמצא שם, התחלתי להסתובב בשטח הבריכה, ראיתי ליד קצה הבריכה בצד המזרחי צפוני, זוג כפכפים רטובים, קופסת סיגריות, ובגדים".

עוד אמרה תושבת הקיבוץ: "המשכתי להסתובב סביב הצריף, הלכתי מצד מערב של הצריף ולא ראיתי שום דבר, לא זיהיתי אנשים, המשכתי לכיוון המקפצה וראיתי את הרובוט - המכשיר שמנקה את הבריכה, ואז בזווית של העין ראיתי דמות על הקרקעית של הבריכה".

עו
עו"ד אלעד דנוך

אורי יהב מנהל הבריכה בזמן הארוע סיפר: "לקחתי את הארוע בצער כבד. לאחר עשרות שנים בתפקידי לדעתי אין כאן שום תעלומה - על פי עדיות אנחנו יודעים שאחד ידע לשחות והשני לא. כעשר דקות לפני הארוע אחת מחברות הקיבוץ הוותיקות הבחינה בהם שם והזהירה אותם שלא להכנס לבריכה. לפי עדותה הם הלכו וחזרו ומה שקרה אחר כך בעיני ברור לחלוטין, הם נכנסו דרך הגדר למתחם הבריכה ונכנסו למים. לדעתי אחרי שנכנסו אחד טבע והשני ניסה להציל אותו. התוצאה היתה קשה ועצובה".

עורך דין אלעד דנוך, שמייצג את משפחת כבדה, אמר השבוע: "הצגנו טענות משפטיות ועובדתיות ברורות שמטילות אחריות על קיבוץ יטבתה, מצב הדברים מראה שאין כאן טביעה רגילה, אלא הרבה מעבר, לא נעצור עד שלא נוציא את כל האמת לאור".

עו
עו"ד אריק ריביצקי

עורך הדין אריק ריביצקי הוסיף: "אנו יודעים בוודאות כי המנוחים הגיעו לבריכה לאחר בילוי לילי בפאב הקיבוץ הצמוד לה. בנסיבות, בהן ברור לכל בר דעת כי חבר'ה צעירים עשויים לסיים את הבילוי הלילי בבריכה הסמוכה - היה על הגורמים האחראים בקיבוץ לעשות את כל אשר ניתן כדי למנוע כניסה לבריכה שלא בשעות הפעילות.
משלא עשו כן, יש להטיל על הקיבוץ אחריות נזיקית לטביעה ועליו לפצות את משפחות המנוחים על מלוא נזקיהם".

בכתב הגנתו הכחיש קיבוץ יטבתה נמרצות את הדברים: "המנוח וחברו נכנסו אל הבריכה בשעת בוקר מוקדמת כשהיא סגורה", כתבו בכתב ההגנה. "אין קשר בין הנזקים הנטענים המוכחשים כולם לבין מות המנוח, הקיבוץ לא התרשל בשום צורה ואופן, להיפך, הוא נהג בזהירות ופעל באורח סביר ובטוח".