סוף לפרשה? כשבע שנים לאחר תחקיר חדשות 12, בית המשפט גזר היום (חמישי) את עונשו של אלון חסן. יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר, שבסוף שנת 2019 בוטל זיכויו, לא ירצה עונש מאסר בפועל: בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שאליו הוחזר הדיון, החליט להקל בעונשו של חסן - שהורשע בעליון בעבירות של מרמה והפרת אמונים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
השופט יואל עדן קבע כי חסן ירצה מאסר על תנאי של שלושה חודשים, אם יבצע שוב עבירות של מרמה או הפרת אמונים בשנתיים הקרובות. עוד קבע השופט, כי חסן לא ישלם קנס מכיוון ש"לא עמד מניע כלכלי בביצוע העבירות", אך החליט לשלוח את חסן לשירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות.
בגזר הדין נכתב כי "להרשעה היבט הרתעתי", וכי חשיבות ההרשעה היא לתת דגש על השמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי. עוד נכתב, כי לאור העובדה שלחסן אין עבר פלילי, ושקיבל אחריות מלאה על מעשיו, עצם הרשעתו חמורה מספיק. כך, זוכה חסן מרוב האישומים נגדו.
בחודש דצמבר 2019 ביטל בית המשפט העליון את זיכויו: חסן הורשע בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור וכן בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד. הדיון על עונשו הוחזר לבית המשפט המחוזי, שהיום קבע את עונשו של חסן.
הפרשה נחשפה בתחקיר חדשות 12 לפני כ-7 שנים, אז נחשפו העבירות שביצע חסן בזמן שכיהן בראש ועד העובדים בנמל. באותה התקופה היו לחסן קשרים משפחתיים, קשרי חברות וקשרים עסקיים עם חברת "דנה לוגיסטיקה בע"מ" אשר פעלה בתחומי הנמל ונתנה שירותים שונים ללקוחותיו.
מפרקליטות מחוז דרום נמסר היום: "בית המשפט העליון קבע שחסן ניצל לרעה את כוחו ומעמדו בנמל ופעל תוך ניגוד עניינים חריף, כשהוא מערב אינטרס כלכלי של מקורביו בשווי של כשני מיליון שקלים ואינטרסים אישיים. בית המשפט העליון קבע שנסיבות ביצוע העבירות הן ברף חומרה גבוה ועוצמת הפגיעה באינטרסים הציבוריים גבוהה. בהליכים שונים הדגישו בתי המשפט לא אחת את הצורך במאסר מאחורי סורג ובריח בגין ביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים".
"לאור זאת, סברה הפרקליטות שמתחם העונש הראוי בעניינו של הנאשם הינו בין 9 ל-18 חודשי מאסר בפועל", הוסיף. "רק ענישה משמעותית יש בכוחה להעביר את המסר הנורמטיבי הראוי ולהרתיע. בית המשפט המחוזי בגזר דינו קבע שהעבירות שבוצעו הן ברף הנמוך ולכן הטיל עונש של מאסר על תנאי ושל"צ, אך דחה את בקשת ההגנה לבטל את ההרשעה וקבע, כי ״להרשעה היבט הרתעתי ולעבירות מסוג זה יש לתת את הדגש לאינטרס הציבורי לשמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, ולצורך להבטיח את אמון הציבור. הפרקליטות תשקול אם יש מקום להגיש ערעור".