בעלי המוגבלות גילו: הפנסיה נעלמה

במשך 20 שנה, התייצב יום יום דוד כהן, עיוור מגיל צעיר וקטוע רגל לעבודה במפעל "אור לעיוור" בקריית גת. מדובר במפעל שיקומי ללא מטרת רווח המיועד לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. בימים אלו יוצאת בתו ציפורה למאבק על כספים אבודים שהגיעו לו על פי דין ואותם לא קיבל.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

לפי החשד דוד ועשרות מחבריו בעלי המוגבלויות נפלו קורבן לאי סדרים ולהתנהלות מקוממת שהובילה למחיקת כספי הפנסיה שלהם. רבים מבין 70 עובדי המפעל מועסקים שם שנים ארוכות. יום אחד הופתעו לגלות שכספים שהמעסיק היה אמור להפריש עבורם לקופת פיצויים וגמל לא הגיעו ליעדם ומאות אלפי שקלים נעלמו. "מ-2012 הפסיקו להפריש לשם, אנחנו המפעל לא שילמנו הרבה זמן יש שם חוב מאוד גדול", אמרה מנהלת החשבונות של החברה בשיחה עם ציפורה.

במהלך השנים חלק מהעובדים בעלי המוגבלויות שעבדו במפעל נפטרו וספק אם בני משפחותיהם מודעים לזכאותם לכספי פיצויים. מנהל המפעל אף מודה שבידיו תיקים של עובדים לשעבר שנפטרו וכספי הפנסיה שלהם לא הועברו למשפחה.

העובדים במפעל, רובם עיוורים, לא מבינים מה קרה ולאן נעלמו כספי הפנסיה ועדיין נמנעים לדבר מחשש שיפוטרו. "חיכיתי שמישהו יתעורר מבחוץ ויבוא ויעשה רעש, הם מסכנים חסרי ישע, אבל איפה המשפחות?" אמרה אחת החונכות במפעל.

"איך אתם ישנים בלילה כשאתם יודעים שזה כסף של אנשים שעבדו למחייתם? שחיו מהיד לפה, שבאו ב-8 בבוקר ויצאו ב-14 בצהריים עם כל המוגבלות שלהם", אמרה ציפורה. "ובסוף גם עבדו עליהם ומדובר פה על עשר ועשרים שנה".

בניגוד לעובדים שמוכנים לדבר בעילום שם וטוענים שנעשה כלפיהם עוול, מנהל המפעל מאשים את חברת "מנורה מבטחים". לטענתו הכסף הועבר לחברה ושם העבירו אותו לקרנות פנסיה במקום לקופת גמל.

כל זה קורה מתחת לאף של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שמממן את פעילות המפעל באמצעות מנהל המוגבלויות. לטענתם, אף בוצעה בדיקה חיצונית ונמצא כי הופרשו תנאים סוציאליים כנדרש. אולם, במנורה מבטחים מבהירים כי משנת 2013 חדל המפעל להעביר דיווחים על עובדיו וכי מדובר במעסיק עם קשיי גביה ופיגור בתשלומים לאורך שנים והוסיפו כי הנושא מטופל במישור המשפטי במסגרת בית הדין לעבודה.