מפעל נוסף נסגר בדרום - הפעם מפעל "חרסה" הוותיק בבאר שבע. 120 המפוטרים שאיבדו את מקור פרנסתם הגיעו השבוע להפגין בכניסה למפעל לאחר שבעליו החליטו להעתיק אותו לטורקיה כדי להוזיל עלויות. "האבות והסבים שלנו עבדו פה", הסביר יו"ר ועד העובדים, איגור גרימן. "עכשיו החליטו לסגור כי כבר לא משתלם".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו 

מפעל "חרסה" ייצר כלים סניטריים והוקם לפני 70 שנה במטרה לספק מקומות עבודה לעולים החדשים של אותה תקופה. רבים מהם עבדו במפעל כמחצית מחייהם, במשכורות נמוכות. כעת, נותרו 120 המפוטרים ללא עבודה ועם מעט מאוד אפשרויות תעסוקתיות. "זו המתנה שקיבלו לפסח", אמר יוסף שריקי נציג ההסתדרות. "דווקא בחג החירות זרקו אותם לכלבים".

מפעל "חרסה" אינו היחידי שנקלע למצב זה. בשנתיים האחרונות מפעלים ותיקים דומים עמדו בסכנת סגירה, ביניהם "אמיליה קוסמטיקס", "מגבות ערד" ו"נגב קרמיקה". יש לציין כי במקביל, כ-15 מפעלי היי-טק ולואו-טק חדשים נפתחו בדרום, רובם בדימונה. אך למפוטרי "חרסה" אלו אפשרויות תעסוקתיות פחות רלוונטיות.

רועי רגרמן, מנכ"ל קבוצת "חמת" שמחזיקה במפעל, הסביר מדוע הוא נסגר: "ההפסדים מחריפים, באיזשהו שלב צריך לעצור. כנראה שמדינת ישראל היא לא המקום המתאים לייצור כלים סניטריים".

שירות התעסוקה הציג אמש תוכנית חירום לליווי ושילוב בעבודה חדשה ל-120 מפוטרי מפעל חרסה - בהתאם למדיניות שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים חיים כץ. במסגרת התוכנית, שירות התעסוקה יחבור להנהלת המפעל ויבקש ממנה את רשימת העובדים שצפויים להישאר ללא מקום עבודה. לאחר מכן יאורגנו כנסי הסברה לכלל העובדים על הזכויות (עם נציגי הביטוח הלאומי ) שלהם ואופציות שקיימות לחיפוש עבודה ו/או הכשרה מקצועית. לכל עובד שיפנה לשירות התעסוקה תיבנה תוכנית ליווי אישית, שתכלול ייעוץ תעסוקתי פרטני, סדנאות לחיפוש עבודה והפניה למקומות עבודה בהתאם לפרופיל העובד.

כמו כן יוצעו שוברי הכשרה מקצועית שיעניקו לעובדים המעוניינים בכך אפשרות להשתתף בקורסי הכשרה מקצועית שיסייעו להם לרכוש מיומנויות חדשות ובעקבות כך גם להיקלט במקום עבודה חדש. השר כץ מסר: "מצער לראות מפעל כחול לבן שנסגר. במטרה למנוע פגיעה כלכלית במשפחות, נדאג באופן מיידי שכל עובד יקבל ליווי צמוד עד להשמה בעבודה שתתאים ליכולותיו וצרכיו". גם בהסתדרות מלווים מקרוב את העובדים. המפוטרים מאיימים להחריף את המאבק ולהמשיך להילחם - אם לא על המשך קיומו של המפעל, אז לפחות על פיצויים מוגדלים ומענקים ראויים.