עשרות אלפי הישראלים שנפגעים בימים אלה ממשבר הרכבת כנראה גם לא היו מוצאים מקום באוטובוס והיו נאלצים לבחור בין הרכב הפרטי לבין פשוט לבטל את הנסיעה. דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (רביעי) בנושא "משבר התחבורה הציבורית" מצביע על מחדל חמור ומתמשך בקידום התחבורה הציבורית בישראל, שמתבטא במחסור בתשתיות, היעדר תכנון וגרירת רגליים במשך שנים ביישום החלטות חשובות בתחום התחבורה.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
מי שמשתמש באופן קבוע בתחבורה הציבורית לא יופתע מהנתונים שמציג מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא. את המחדל המתמשך וארוך השנים שמתואר בדוח מרגישים הנוסעים מדי יום. על פי הדוח, 65% מהם אינם מרוצים מהעמידה בלוחות הזמנים ומתדירות הקווים, היבטים בשירות שהמבקר מכנה "עקב אכילס" של התחבורה הציבורית בישראל.
כבר שני עשורים שממשלות ישראל בכלל ומשרד התחבורה בפרט מודעים למחסור בתשתיות תחבורה ולצפיפות הגוברת בכבישים, באוטובוסים וברכבות. משרדי האוצר והתחבורה התריעו כבר ב-2012 על אובדן של כ-15 מיליארד שקלים בשנה למשק בשל הגודש בכבישים. אם לא ייעשה שינוי, ב-2030 אומדן ההפסד צפוי לגדול לכדי 25 מיליארד שקלים בשנה.
בדיקת המבקר, שבוצעה בין אוגוסט 2017 למרץ 2018, עסקה בניהול, בתכנון ובקידום התחבורה הציבורית בישראל. את ההכבדה בעומס בכבישים בשנים האחרונות מייחס המבקר להגברת השימוש בכלי רכב פרטיים על פני השימוש בתחבורה ציבורית. למעשה, במשך שנים המדינה השקיעה מעט מאוד בתחבורה הציבורית ביחס למרבית המדינות המפותחות, ובמקום זאת ניתן דגש על פיתוח תשתיות התומכות בשימוש ברכב הפרטי.
השוואה למדינות אחרות בעולם מעלה כי צפיפות הכבישים בישראל, שגדלה פי שלושה ב-40 השנים האחרונות, חמורה בהרבה מהמצב בשאר מדינות ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות). דוח הארגון משנת 2018 העלה שצפיפות התנועה בישראל היא הגבוהה ביותר מקרב מדינות הארגון ועומד על פי 3.5 מהממוצע בכבישי מדינות אלו.
צפיפות התנועה מתייחסת לנפח התנועה לקילומטר כביש. נפח התנועה הוא הנסועה השנתית (קילומטרז') של כלי הרכב. הנסועה השנתית של כלי רכב ניתנת לביטוי גם כמכפלת הנסועה השנתית הממוצעת של כלי הרכב במספר כלי הרכב, ומבוטאת בערכים של 1,000 כלי רכב קילומטר.
ישראל גם מדורגת במקום החמישי מבין מדינות ה-OECD במספר כלי הרכב לקילומטר כביש. בשנת 2017 נעו בכבישי ישראל כ-2.86 מיליון כלי רכב פרטיים, בשיעור של כמעט רכב אחד לכל שלושה ישראלים. הצפיפות מתבטאת גם בגידול במספר כלי הרכב החדשים שעולים לכביש מדי שנה. בשנת 2016 עלו לכביש כ-277,000 כלי רכב חדשים ובשנת 2017 המספר עלה לכ-280,000 כלי רכב חדשים. בסך הכול בין השנים 2009-2017 חל גידול של 24.9% בכמות כלי הרכב הפרטיים בישראל.
המבקר מצביע על ליקויים רבים בקידום תמריצים להפחתת השימוש ברכב פרטי, בניסיון לצמצם את הגודש בכבישים. "מדוח ביקורת זה עולה תמונה עגומה של יישום כושל של החלטות הממשלה ושל הצוותים המקצועיים שעסקו בנושא. מתוך תשעה כלים ותוכניות לעידוד הפחתת השימוש ברכב פרטי שהועלו בעשור האחרון, ושמשרד התחבורה ומשרד האוצר היו צריכים לקדם את בחינתם, שישה כלים אינם מוכנים ליישום, חלקם לא קודמו כלל, וניסוי של תוכנית אחת טרם הסתיים וקידומו עוכב על ידי שר התחבורה בניגוד למדיניות הממשלה ולהחלטותיה”, כתב המבקר.
המבקר גם לא חוסך בביקורת כלפי שר התחבורה ישראל כ"ץ, שמכהן עשור בתפקיד, אירוע די נדיר בפוליטיקה הישראלית. על פניו הכהונה הרצופה הייתה אמורה לאפשר לכ"ץ לקדם תוכניות לטווח הארוך ולהוציא אותן לפועל, אבל המבקר מצביע על כך שגם כשיש תוכניות מגירה, בסופו של דבר הן לא מיושמות והמחדל רק נמשך.
בדוח מובאות שורת החלטות בנושא צמצום השימוש בכלי רכב פרטיים, שהשר כ"ץ עיכב או מנע את יישומן. כך קרה במקרה של החלטת הממשלה לבחינת אגרת גודש, שהתקבלה בשנת 2008 ומאז לא קודמה על-ידי השר כ"ץ. "בכך הפך שר התחבורה את החלטת הממשלה בעניין זה לאות מתה", קבע המבקר. גם קידום פרויקט "נעים לירוק", שהוקם מכוח החלטת ממשלה ב-2010 ונועד לבחון תמריצים להפחתת השימוש ברכב פרטי, עוכב על-ידי השר כ"ץ בשני מועדים ולתקופה מצטברת של כשלוש שנים.
צפיפות קשה, תדירות נמוכה וזמני נסיעה ארוכים
לאורך השנים תפיסת תכנון תשתיות התחבורה בישראל התבססה על שימוש ברכב פרטי כאמצעי תחבורה עיקרי. משאבים רבים הושקעו בעיקר בפיתוח של כבישים מהירים, מחלפים וגשרים במקום פיתוח היצע התחבורה הציבורית, מערכות הסעת ההמונים במטרופולינים ותשתית המסילתית הבין-עירונית. במציאות שנוצרה קיים מחסור חמור בתשתיות בתחום התחבורה הציבורית עקב השקעה ציבורית מעטה בעשורים האחרונים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה כ"ץ מתגאים בכבישים ובמחלפים שחנכו, אבל המבקר מסביר שזה דווקא אחד הגורמים לבעיה. "הכבישים שנסללו עודדו את השימוש בכלי רכב פרטיים, תהליך שגרם להגברת העומסים ולהארכת זמני העמידה בפקקים", הוא קבע.
התלות הרבה והגוברת ברכב הפרטי היא תוצאה גם של שירותי תחבורה ציבורית לא מספקים. "הצפיפות בחלק גדול מאמצעי התחבורה הציבורית היא גבוהה עד בלתי נסבלת”, כתב המבקר. הליקויים מתבטאים בין השאר בתדירות נמוכה של קווי אוטובוסים ורכבות, זמני נסיעה ארוכים הן באוטובוסים והן ברכבות, היעדר שילוביות מספקת בין אמצעי התחבורה הציבורית השונים ונגישות נמוכה של תחנות לחלקים גדולים יחסית באוכלוסייה.
בכל הנוגע למערך האוטובוסים, הביקורת של המבקר העלתה שיש מחסור בתשתיות התומכות בתחבורה ציבורית ומחסור חמור בנהגים. גם ברכבת, תחזיות שגויות לגבי הגידול במספר הנוסעים הביאו למחסור בקטרים ובקרונות. על פי הדוח, אין מספיק קרונות ומספר האיחורים ברכבת בשעות השיא עלה בשנים 2015-2017 בכ-44%. מספר ביטולי הרכבות זינק ב-473%.
אם ב-2015 היו 1,823 ביטולי רכבות, בתוך שנתיים בלבד המספר זינק ל-10,441. רק בשבוע האחרון בוטלו מאות רכבות כתוצאה מהשבתת ועד העובדים. "אלה גרמו לפגיעה בטיב השירות – צפיפות גבוהה בקרונות, איחורי רכבות, בעיקר בשעות השיא, ולביטולי נסיעות של רכבות", קבע המבקר.
לפי המבקר, הצפיפות הזו לא עומדת להשתנות. שיעורי התפוסה על פני שלוש השנים הקרובות יגיעו לעד 130%. המבקר קבע שרכש הקרונות לרכבת לא נעשה בזמן, שהתכניות לפיתוח מסילות נתקעו במוסדות התכנון, ושאין מספיק מקומות חניה סמוך לתחנות.
עיקר הליקויים מיוחסים לפיתוח התשתיות החיוניות שמתנהל בעצלתיים, כמו למשל בפרויקט חשמול הרכבת, פיתוח הקו המהיר לירושלים ופרויקט הוספת מסילה רביעית ב"מסדרון איילון" במטרופולין ת"א-שהוגדר פרויקט תשתית לאומי. לפי המבקר, הקמתה של המסילה צפויה רק בעוד שבע שנים לפחות, "בעוד שכבר כיום ניתן להעריך כי בנוסף למסילה הרביעית קיים צורך אף במסילות נוספות עליה".
חשיבות הנושא הביאה את המבקר לערוך סקר שביעות רצון ממשתמשי התחבורה הציבורית. מהשאלון המקוון, עליו השיבו יותר מ-20 אלף ישראלים, עולה כי רק כשליש ממשתמשי התחבורה הציבורית מרוצים מהעמידה בלוחות הזמנים, לעומת 65% שלא מרוצה. נתון דומה התקבל בסוגיית תדירות הקווים.
התגובות המלאות שהתקבלו (להלן - כלל המשיבים). 15,645 מכלל המשיבים (76%) ציינו שהם משתמשים בתח"צ לעיתים קרובות וענו על השאלון המיועד לנוסעי התחבורה הציבורית, והיתר - 5,035 (24%) - ציינו כי הם משתמשים בתח"צ לעיתים רחוקות, וכי לרוב הם משתמשים באמצעי תחבורה אחרים, כגון כלי רכב פרטי (69% מהם), אופנוע והסעות, והם ענו על שאלון אחר. יצוין כי כמחצית ממשתמשי התח"צ דיווחו שאין ברשותם רכב פרטי. שיעור ההיענות הגדול לסקר בזמן קצר יחסית מעיד על החשיבות שהציבור מייחס לנושא.
"ממצאי הביקורת מצביעים על כשל מערכתי שנובע לא רק מליקויים שמאפיינים תהליך יחיד או פרויקט יחיד, אלא מכשלים החוזרים ונשנים במצבים רבים", קבע המבקר. "אכן בשנים האחרונות קודמו נושאים שונים ובוצעו פרויקטים חשובים בתחום התחבורה, אך עדיין הכשלים והליקויים בתחום התחבורה הציבורית הם משמעותיים ביותר. מצב זה רובץ לפתחו של משרד התחבורה, שבראשו עומד השר ישראל כ"ץ, שמכהן בתפקיד ממרץ 2009".
"אי אפשר להתעלם מהעשייה האדירה"
משרד התחבורה מסר בתגובה לדוח: "משרד התחבורה מדביק פער של עשרות שנים בהשקעות בתשתיות התחבורה בישראל, ובעיקר בתחבורה הציבורית. אולם, גם עשור של עשייה חסרת תקדים, שטרם היתה כמותה מאז קום המדינה, לא יכול לצמצם פערים של יותר מ-100 שנה, בהשוואה למדינות המתקדמות בעולם. המשרד נמצא בעיצומה של מהפכת התשתיות הגדולה ביותר שבוצעה אי פעם בישראל. בשנים האחרונות גדל באופן משמעותי ביותר התקציב שמשרד התחבורה משקיע בפרויקטים של התחבורה הציבורית, והוא ממשיך לגדול מדי שנה. כיום, כ-60% עד 70% מתקציב המשרד, העומד כיום על כ-17 מיליארד שקלים, מושקע בפרויקטים של תחבורה ציבורית.
"משרד התחבורה מקדם כיום פרויקטים תחבורתיים, בהיקף של יותר מ-100 מיליארד שקלים, שנועדו להתמודד עם עומסי התנועה במטרופולינים הגדולים בכלל, ובגוש דן בפרט. במסגרת זאת, משקיע המשרד עשרות מיליארדי שקלים בהקמת רשת ארצית משולבת של מסילות ברזל, מצפון הארץ ועד דרומה, תוך חיבור הפריפריה למרכז. זאת, לצד מערכות הסעת המונים ורכבות קלות, עיליות ותחתיות, המוקמות בימים אלה במטרופולינים תל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע ואשדוד, וצפויות לשנות מהיסוד את המציאות התחבורתית בארץ.
"במקביל, מקדם משרדנו מאות קילומטרים של נתיבים מיוחדים לתחבורה הציבורית (נתצ"ים) עירוניים ובינעירוניים, בכל רחבי הארץ. בכניסות למטרופולין תל אביב מקודמת רשת נתיבים מהירים באורך כולל של עשרות קילומטרים, שיאפשרו נסיעה מהירה וישירה של אוטובוסים ורכב ציבורי, תוך עקיפה של כל הפקקים. זאת, לצד עשרות קילומטרים של שבילי אופניים, הנסללים בימים אלה בערי גוש דן וביניהם, במסגרת פרויקט ה'אופנידן' וקידום תחבורה ירוקה.
"מבקר המדינה מציין בדוח את הגידול העצום שחל בשנים האחרונות במספר הנוסעים בתחבורה הציבורית. על פי הנתונים, בין השנים 2013-2017 חל גידול של 42% במספר הנוסעים שנסעו באוטובוסים בלבד. וזאת לדבריו, כתוצאה משורה ארוכה של פעולות שביצע משרד התחבורה, לא היו קיימים קודם לכן. בין היתר, מדובר בהכנסת כרטיס 'רב קו' לראשונה בתחבורה הציבורית והרחבתו לכל המפעילים בארץ, קידום רפורמת תעריפים שהוזילה את התעריפים בעשרות אחוזים, הפרטת קווים, גידול תקציב הסובסידיה ועוד.
"ביקורת המבקר מתייחסת לפרויקטים שלא בוצעו בעבר והשר כץ הצליח בתקופת כהונתו כשר התחבורה להוציאם לראשונה לפועל, לאחר עיכובים של שנים רבות, כמו למשל, הקמת 'הנתיבים המהירים', פרויקט 'מהיר לעיר' ופרויקט האכיפה האלקטרונית בנת"צים. ביקורת המבקר לגיטמית, אולם אי אפשר להתעלם מהעשייה האדירה וחסרת התקדים, שמוביל השר כ"ץ בתחבורה בישראל בעשר השנים האחרונות".
מרכבת ישראל נמסר בתגובה: "רכבת ישראל תלמד את דוח מבקר המדינה ביסודיות, ותפעל יחד עם הגורמים הרלוונטים למימוש ההמלצות הנדרשות, ככל שניתן".