ד"ר עופר כסיף, מרצה בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית ופעיל שמאל מוכר שכבר עורר מספר סערות בעבר ואף כינה את איילת שקד "חלאה ניאו-נאצית" לפני כשנתיים, ניצב בפני פרשה נוספת: בשיעור שהעביר בקורס פוליטיקה וממשל במכינה הקדם-אקדמית באוניברסיטה הוא הוקלט משווה בין שורת חוקים שעברו לאחרונה בישראל - לחוקי הרייך השלישי שהעבירו הנאצים בגרמניה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"מי שלא רוצה לראות את הדמיון בין מה שקורה בישראל בשנתיים האחרונות במיוחד למה שקרה באמצע שנות ה-30 בגרמניה נמצא בבעיה והוא זה שיהיה אחראי למה שאולי יקרה פה בעתיד", טען כסיף במהלך ההרצאה. "החוק הזה (חוק הלאום) שהשרים קיבלו אתמול כעובדה הוא דומה, לא זהה, והדבר הזה הוא דבר שאנחנו צריכים להיות ערים לו".
בתגובה להשוואה שערך כסיף, השיב לו אחד הסטודנטים בקורס: "אנחנו לא דומים אבל לגרמניה בשום צורה, בשום צורה". כסיף מצדו ענה לו: "אז אני אומר, שזאת ההדחקה הכי מסוכנת מה שאתה עכשיו עושה".
"זו לא פרשנות - זאת התחמקות מהמציאות"
"אני כן אתעקש על זה שזאת הדחקה שלא רוצה להסתכל למציאות בעיניים כי זה לא נוח", הוסיף כסיף. "אם את זה אתם רואים כדעה, צר לי. זאת לא דעה. הדעה שלי היא הרבה יותר מרחיקת לכת ממה שאני אומר כרגע".
כשנשאל כסיף מדוע החוק מזכיר לו את גרמניה, השיב המרצה: "זה דומה לגרמניה משום שנוצרת פה בהדרגה מציאות של אזרחים סוג א', אזרחים סוג ב' ואזרחים סוג ז'. הסימטריה קיימת ואני אחזור על זה בכל הזדמנות כי היא קיימת, לא בכוונה או בתכנית הסופית של הגרמנים לעומת ישראל, כי זה אמרתי שאני לא יודע וזה דבר שבטח אי אפשר לדבריו על עובדה".
בהמשך ההרצאה תקף כסיף שורת חוקים שעברו לאחרונה בממשלה, בהם חוק ההסדרה המאפשר להכשיר בתים ומאחזים שנבנו על קרקע פלסטינית ביהודה ושומרון וחוק העמותות האוסר על ארגונים אזרחיים לקבל תרומות ממשלות זרות.
"חוק כמו חוק ההסדרה מאפשר לאוכלוסייה יהודית להשתלט על אדמות בבעלות פלסטינית ולהפוך אותן לשלהם. זה בדיוק מה שנעשה בגרמניה בשנות ה-30 כאשר היה מותר לזרוק יהודים מהבתים שלהם וליישב בהם ארים. וזה שמעבירים פה חוק כמו חוק העמותות, זה לא דומה להגבלה של כל מיני ארגונים שהיו ביקורתיים כלפי המשטר בזמנו בגרמניה? וזה שיש את חוק ההדחה, שמאפשר למעשה להדיח חברי כנסת שהם מהמיעוט הערבי, זה מה שבעצם החוק הזה אומר ויפה בונים אותו כאילו שהוא לא ייראה כך".
בתגובה, שאל אחד הסטודנטים בכיתה האם החוק מציין במפורש חברי כנסת ערבים והאם מדובר בפרשנות אישית של כסיף או שזו לשון החוק. כסיף הכיר בכך שהחוק לא מציין במפורש ערבים, אך עמד על כך ש"זו לא פרשנות - זאת התחמקות מהמציאות".
תגובת ד"ר עופר כסיף: "אני עומד מאחורי ההשוואה בצורה קטגורית. מה שמתרחש בישראל בשנים האחרונות דומה יותר מדי למה שהתרחש בגרמניה הנאצית לפני 1938. הדגש הוא על דימיון ולא על זהות. תפקיד כיתת הלימוד הוא לנהל דיונים. לאף אחד מהסטודנטים לא סתמתי את הפה. לא אכנע לניסיון להשתיק אותי ולמנוע דיון פתוח וביקורתי".
תגובת האוניברסיטה העברית: "צר לנו כי יש סטודנטים בודדים אשר בוחרים להקליט מרצה בשיעור במקום לנהל דיון ושיח פתוח על עובדות ועמדות ובוחרים לצאת לתקשורת כאשר דברים אלו אינם תואמים את עמדותיהם. האקדמיה היא בדיוק המקום לנהל דיונים מעמיקים וחופשיים, זאת מהותה וכול דרך אחרת פוגעת במרקם זה ומסכנת את עקרונות הדמוקרטיה".
מהליכוד נמסר בתגובה כי "שוב הוכח שתואר מרצה באוניברסיטה אינו מבטיח שהנושא בו לא יהיה כסיל ובור. המרצה הנ"ל אפילו אינו יודע שחוק הלאום שהניח אבי דיכטר מבוסס על דברים שנכתבו במגילת העצמאות. כנראה שעבור המרצה עצם הקמתה של מדינת ישראל הוא מעשה גזענות. והאנשים ההזויים האלה עוד מלמדים את הילדים שלנו".
מתנועת "אם תרצו" נמסר כי "זוהי קריאת תיגר על ישראל מבפנים. מרוממים כאן את המשטר הנאצי שרצח מיליוני אנשים, המשטר הגרוע ביותר שהאנושות ידעה מעודה ומשווים אותה למדינת דמוקרטית ומתוקנת".