דו
דו"ח חדש בנוגע לגזענות: פי 3 פניות | צילום: עזרי עמרם, חדשות

במשרד העבודה לא קיבלו גבר יוצא אתיופיה לתפקיד ניהול, על אף המלצות הצוות המקצועי, ביישוב מבועים הפרידו בין יהודים לבדואים בבריכת השחייה, ובקאנטרי ביוקנעם סירבו למכור מנוי לזוג ממוצא דרוזי: דוח חדש של היחידה הממשלתית למאבק בגזענות שמתפרסם הבוקר (רביעי) מציג נתונים מטרידים בנושא, אך גם מגמות שיפור.

כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות 

הדוח מביא דוגמאות רבות לפניות שהתקבלו ביחידה, מהתבטאויות ופרסומים גזעניים, דרך אפליה בקבלת שירות ובתעסוקה ועד תלונות על פעילות מערכות האכיפה, הבריאות והחינוך.

הדוח מספר על הורים ממוצא אתיופי שנדרשו לחסן את ילדיהם נגד שחפת, על אף שהם כבר נולדו בישראל; על לקוחה יהודייה שהתור שלה לבדיקת קדם הריון הוזז ממרפאה בכפר קאסם כי "האחות לא מסתדרת עם יהודיות"; ועל מורה באשדוד שהשפילה ופגעה בתלמידים אתיופים. היחידה טיפלה באותן תלונות שהגיעו אליה, ובחלק מהמקרים, כמו במקרה המורה מאשדוד, אף פוטרו האחראיים.

32% מהתלונות - מאזרחים ערבים. ארכיון
32% מהתלונות - מאזרחים ערבים. ארכיון | צילום: רויטרס, חדשות

על פי הדוח, במהלך 2018 התקבלו ביחידה לטיפול בגזענות 230 תלונות - פי שלושה ממספר התלונות שהתקבלו ב-2017. ניכר שהנפגעות המרכזיות מגזענות ומאפליה הן אוכלוסיית יוצאי אתיופיה שהעבירו 40% מהפניות, והאוכלוסייה הערבית שהעבירו 32% מהן. שאר הקבוצות בישראל העבירו כל אחת אחוזים בודדים מהפניות.

מגמת שיפור: פעילות המשטרה מול קטינים יוצאי אתיופיה

עוד נושא בו טיפלה היחידה הוא פניות הנוגעות לאפליה בשירותי הדת. מספר עובדים ממוצא אתיופי טענו כי הושפלו על ידי משגיחי כשרות. בתגובה, ביחידה מקיימים בימים אלו שיח מול הרבנות הראשית בניסיון לשנות את פסק ההלכה, אשר מטיל ספק ביהדותם של יוצאי אתיופיה.

מגמת שיפור בטיפול המשטרה בקטינים. ארכיון
מגמת שיפור בטיפול המשטרה בקטינים. ארכיון | צילום: פלאש 90 - יהונתן סינדל, חדשות

מגמת שיפור מרכזית בדוח ניכרת בתחום פעילות המשטרה מול קטינים יוצאי אתיופיה. המגמה מראה שבכל הפרמטרים - מספר התיקים שנפתחו לקטינים יוצאי אתיופיה, מספר המעצרים, שיעור העצורים, ומספר כתבי אישום - ניכרת ירידה מאז הבדיקה האחרונה ב-2015. הנתונים מעודדים על אף ששיעור הקטינים האתיופים המעורבים בפלילים עדיין גבוה משיעורם באוכלוסייה. לגבי בגירים המגמה פחות חד משמעית.

"המאבק בגזענות אינו מתמצא בדוח שנתי - הוא מאבק יומיומי"

בתגובה לדוח, אמרה שרת המשפטים איילת שקד, כי "יוצאי אתיופיה חוו תופעות של גזענות ואפליה מאז הגעתם לישראל. הקמת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, במשרד המשפטים, נתנה בשורה עבור הציבור הרחב, שהיום כבר יודע כי באפשרותו לפנות ולהגיש תלונות על אירועי גזענות". שקד גם הזכירה שבשנת 2016 מינה משרדה שתי שופטות יוצאות אתיופיה, ובשנה האחרונה עוד שופט.

גם יו"ר המועצה הציבורית ליחידה לתיאום המאבק בגזענות, השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, הגיב לפרסום הדוח: "הגזענות קיימת בישראל ובממסד. התייחסות היחידה אליה אינה כעוד אמירה פופוליסטית, חווים אותה אנשים מציבורים שונים". רובינשטיין הדגיש שהיחידה מנסה לשנות את דפוסי ההתנהלות במוסדות ואמר: "הבסיס הנורמטיבי לעבודת היחידה הוא עיקרון השוויון - שהוא חלק מפסקת העקרונות שבהכרזת העצמאות, ומעוגן בפסיקת בתי המשפט ובהגינות הבסיסית".

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, הגיבה לדוח: "המאבק בגזענות אינו מתמצא ביום הבינלאומי או בדוח שנתי. הוא מאבק יום-יומי, סיזיפי, בזירות שונות".

מנכ"לית עמותת "פידל", מיכל אברה סמואל, אמרה בתגובה לפרסום הדוח בו נאמר שמשגיחי כשרות השפילו עולים מאתיופיה: "הדוח מראה לצערנו את המציאות הקשה אך לא חדשה. האפליה נגד הקהילה האתיופית היא תופעה פסולה שהגיע הזמן למגר אותה ויפה שעה אחת קודם".

"רוב החברה הישראלית רואה בקהילה האתיופית חלק בלתי נפרד ממנה אבל יש כאלה שיש להם דעות קדומות ושגויות" אמרה סמואל. "אני מקווה שפרסום הדוח ישפיע על מקבלי ההחלטות להביא לשינוי אמתי ולא שנמשיך לקבל דוחות כאלה גם בשנה הבאה".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו