"בארץ היהדות שלי לא מספיקה?"

הגזענות בחברה הישראלית: בני העדה האתיופית מתמודדים עם גילויי גזענות גבוהים במיוחד. עד כדי כך גבוהים שבסקר האחרון שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה יותר ממחצית מהישראלים ענו שהם לא רואים ביוצאי אתיופיה חלק מהחברה הישראלית. פרויקט מיוחד: להיות אתיופי - גזענות ליום אחד.

כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות

לפי נתונים של המטה נגד גזענות - 52% מהישראלים חושבים שישראל הפכה גזענית יותר בשנתיים האחרונות. גילויי הגזענות כלפי העדה האתיופית גבוהים במיוחד: 75% מהנשאלים טענו שישנה גזענות כלפי יוצאי אתיופיה.

אסף טייה, תושב קריית גת בן 53, הוא אחד מהישראלים שחווים על בשרם את הגזענות כלפי העדה. רק בשבוע שעבר קיבל הוא מכתב זימון לבירור אצל הרב בנימין, אשר יחליט אם טייה יוכל לעבוד במטבח החם או לא.

בהקלטות שהגיעו לידי "החדשות" נשמעת השיחה בין אסף טייה למשגיח הכשרות:

אסף:"אז אני רשאי לעשות על האש נכון?"

משגיח: "כל עובד לא משנה מה מוצאו, במידה והוא רוצה לעבוד במטבח חם הוא צריך לעבור אישור של המועצה הדתית".

"יש לי הרגשה שלפעמים אני חי באשליה ואני לא שייך לאף מקום", שיתף טייה בתחושותיו. "ברגע שאני בא לעשות על האש המשגיח כשרות שאל: 'מי הולך לעשות זאת?' החבר שלי אמר לו 'אסף', אז באותו הרגע המשגיח אמר 'לא. יש בעיה אני צריך לברר ואתה צריך להביא אישור שאתה יהודי'".

"הרגשתי שמישהו שופך לי על הראש מים רותחים התמוטטי ולא יכולתי", אמר בדמעות. לפני 36 שנים טייה עלה לישראל כשהוא בן 16. לא היה לו ולמשפחתו כל ספק ביהדותם, ואביו נחשב לאחד מגדולי הרבנים בקריית גת. טייה זוכר היטב את הרצון של הוריו לעלות לישראל - למקום בו יגשימו את היהדות שלהם במלואה.

למרות שמשגיח הכשרות טען כי זהו הליך מקובל - בשיחה שקיים בעל החברה עם ה"חדשות" מתברר שהדרישה הזו נשמעה אך ורק כלפי עובדים ממוצא אתיופי. "זה התחיל בגזענות ובאיומים שאם לא נזיז עובדים מסוימים לא נקבל תעודות כשרות", סיפר מנהלו של טייה. "היינו כבולים לתעודה ונאלצנו לעשות דברים שאנחנו לא מאמינים בהם".

מנהלי העסקים מנסים להיאבק במשגיחי הכשרות אבל המאבק הזה יחזיק עד שיפגע בהם כלכלית. "בעל הבית יכול להגיד לי שלא קיבלתי אישור, לשלוח אותי הביתה ולא יהיה לי איפה לעבוד ואיפה להתפרנס", אמר טייה. "אני לא מוכן שהילדים שלי יחוו את זה. אנחנו שמרנו שנים בגלות על יהדותנו אז פה כאילו אני לא מספיק? אני לא יודע".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

מהרבנות הראשית נמסר בתגובה: "על פי הנהלים ברמת כשרות מהדרין נדרש שיתופו של יהודי בחלק מהליך הבישול. על מנת להעניק כשרות לבית העסק ולקבוע את היקף ההשגחה מתפקידו ומחובתו של רב העיר לברר את מוצאם ודתם של העובדים העוסקים בבישול בבית העסק, כל זה תוך שמירה על כבודם ומעמדם של העובדים וברגישות הראויה".

יו"ר המועצה הדתית בקריית גת מסר בתגובה: "הרב ביצע את הבדיקה כנהוג כלפי כל העובדים תוך שמירה על כבודם ורגישותם. במקרה המדובר נעשתה בדיקה על יד רב מבני העדה ועבודתו בבית העסק בנושאי הבישול אושרה".