לא רק יותר דוחות - גם פגיעה בזכויות הנהגים: מאחורי השינוי הדרמטי במצלמות המהירות

שני שינויים בתחום התעבורה שאירעו השבוע צפויים לפגוע משמעותית בציבור הנהגים. הראשון הוא ההודעה של אגף התנועה על השינוי בסף האכיפה של מצלמות המהירות, כך שנהגים יוכלו לקבל דוח גם על חריגה קטנה מאוד מהמהירות המותרת.

השינוי השני הוא חוק עבירות הפרות תעבורה מנהליות שנכנס השבוע לתוקף במלואו, שהחליף את עבירות ברירת המשפט. המשמעות: אם בעבר נהגים יכלו להחליט להישפט במקום לשלם דוח, כעת ההליך עבר להיות הליך מנהלי ולא פלילי.

זה אומר שבעקבות השינויים האלה, נהגים חשופים יותר להורדה של נקודות ברישיון ואפילו לשלילה, מבלי שעומד לצד הנהגים הרף הראייתי הגבוה שנדרש לתביעה בהליך הפלילי - מעבר לספק סביר, ובחינת העובדות והטענות בידי שופט.

השינוי בספי האכיפה, כך הודיע אגף התנועה, ייכנס לתוקף בימים הקרובים, ומשמעותו שבמקום סף צילום אחיד בהפעלת מצלמות המהירות הנייחות מסוג א-3, כל מצלמה תפעל לפי מאפייני הכביש ורמת הסיכון בו. כך, בחלק מהמקומות נהגים יקבלו דוח גם על חריגה קטנה מהמהירות המותרת, למשל דוח על חריגה של 10 קמ"ש יותר מהמותר במצלמות שבהן עד כה אכפו את הסף רק מחריגה של 30 קמ"ש מהמותר, בעוד שבכבישים אחרים סף האכיפה עשוי דווקא לעלות. הנהגים לא ידעו מראש באילו מצלמות המשטרה מחמירה או מקילה בסף האכיפה.

"אני חושב שבעקבות החוק הזה והשינוי בספי האכיפה של מצלמות המהירות יהיו פה בסביבות 30% נהגים פסולים", אמר עורך הדין כפיר דור, מומחה לדיני תעבורה שגם מכהן כיושב ראש ועדת התעבורה הארצית של לשכת עורכי הדין. "רשות הרישוי לא תעמוד בכמות הפסולים והקורסים שאנשים יצטרכו לעשות, וכל זה כי משטרת ישראל מורידה את ספי האכיפה במצלמות המהירות".

"הראשונים שייפגעו הם הנהגים הציבוריים - אלה שנמצאים שעות על הכביש: נהגי מוניות, נהגי אוטובוסים, מובילים, נהגי רכב כבד, נהגי חומרים מסוכנים", הוסיף דור. "לכל אלה, מספיק שיש להם הרשעה אחת בעבירת מהירות - ויישלל להם הרישיון. התוצאה היא שלא יהיו נהגים ציבוריים. נצטרך לייבא נהגים מהודו או מסין, כאלה שימירו את הרישיון שלהם או שיהיו פה עם רישיון זר ששיטת הניקוד לא חלה עליהם".

עו"ד דור הסביר כי השינוי בחוק של הפיכת עבירות ברירת המשפט מהליך פלילי להליך מנהלי, פוגע בנהגים. "טענות הגנה שעמדו לצד נהגים בהליך הפלילי כבר לא יוכלו לשמש אותם, למשל טענה שלפיה מכשיר האכיפה לא נהנה מחזקת אמינות", אמר.

עו"ד דור השתמש בטענה כזו בתיק בולט שבו הוא ייצג יחד עם עו"ד תומר גנון, כאשר הצליח לזכות 21 נהגים מעבירות תנועה לאחר שבית המשפט קבע כי לא הוכחה אמינותן של מצלמות המהירות שתיעדו אותם. "המשמעות של השינוי בחוק היא שההחלטה הזו, והפסיקות של בית המשפט המחוזי על כך שמכשירי הדבורה (מכשירי המכ"מ שמותקנים על ניידות המשטרה שמזהים מהירות של רכבים), הן 'מתות', כי העבירות האלה עברו להליך מנהלי, ולכן נטל ההוכחה הוא מנהלי. אי אפשר להעלות בהליך כזה טענות לספק סביר", הסביר.

אילון אורון, עו"ד לענייני תעבורה שהגיש עתירה נגד החוק, הוסיף: "זה כמו לשים פתק בכותל, הליך מנהלי זה אומר שאם השוטר רשם משהו זה אומר שזה נכון. אין אפשרות באמת להתגונן, לחקור את השוטר שרשם את הדוח. כל ההליך מתנהל בכתב".

בעתירה שהגיש עו"ד אורון הוא הדגיש כי החוק החדש יצר מסלול עוקף בית משפט - שבו האזרח נמצא בנחיתות ראייתית מובנית. כך, שהמדינה הפכה את "חזקת החפות" של הנהגים ל"חזקת התקינות המנהלית" של המשטרה. בעוד שעד היום המשטרה הייתה צריכה לעמוד בנטל הוכחה גבוה של מעבר לספק סביר, כיום כל מה שנדרש הוא של"מפקח" שהוגדר בחוק יהיה "יסוד סביר להניח" כי בוצעה ההפרה.

הליך הבירור מעתה יתנהל לא באמצעות שופט בעבירות שעד היום הוגדרו ברירת משפט, כמו עבירות מהירות, אלא באמצעות דיין. ההליך יתבצע באופן דיגיטילי ובעיקר בכתב, ללא שמיעת עדים ותוך צמצום משמעותי של זכות הנהג לחקור נגדית את רושם הדוח. "לכן זו מכבסת מילים", אמר עו"ד אורון. "קראו לעבירה הפרה ואז אין זכויות להתגונן, אבל הסנקציה היא אותה סנקציה".

בבית הדין המנהלי, הסביר עו"ד דור, למשטרה יש יתרון מובנה - חזקת התקינות. "בפועל, שוטר יכול לכתוב מה שהוא רוצה בדוח, כי הוא, והדוח, נהנים מחזקת התקינות. גם מבחינת ההליך, הדיין יכול להחליט שהוא יקיים דיון במעמד הצדדים, אבל זה כמו טיעונים בבג"ץ, בלי חקירות נגדיות, כי זה הליך מנהלי. צריך גם להגיש תצהירים. עכשיו הבדואי בנגב והנהגת בת ה-80+ ידעו איך להגיש תצהיר? הם ייאלצו לקחת עו"ד", הוא אמר.

הצעת החוק הזו עברה בהובלת הממשלה הנוכחית, והמטרה שלה הייתה בעיקר להוריד את העומס מבתי המשפט לתעבורה. "מה התוצאה? העבירו את העומס ממקום אחד למקום אחר. פעם, כשהיית מגיש בקשה להישפט, התיק היה מסתיים לעיתים קרובות בדיון הראשון בהסדר טיעון וזהו", אמר עו"ד דור.

מי שצפויים בעיקר להיפגע מהשינויים האלה, הסבירו עורכי הדין, הם כאמור הנהגים הציבוריים - נהגי המוניות, האוטובוסים ומשאיות מסחריות. זאת, משום שמעתה הורדת הנקודות תהיה באמצעות הליך מנהלי של הפרות מנהליות, וכך נהגים יוכלו לאבד את רישיונם ואת פרנסתם. זאת, מבלי שניתנה להם ההזדמנות להוכיח את חפותם בסטנדרט הראייתי שנדרש בכל הנוגע לפגיעה בזכות יסוד כמו זו של חופש העיסוק.

ואומנם, על ההחלטה של בית הדין המנהלי ניתן יהיה לערער לבית המשפט לתעבורה - אך גם הוא יבחן את ההחלטה בפן המנהלי, אם הייתה טעות בשיקול הדעת של הדיין, ולא יבדוק את עובדות המקרה.

פנינו למשטרה בבקשה לתגובה לטענה לפיה השילוב של השינוי שהיא הכריזה עליו בנוגע לספי האכיפה של מצלמות המהירות יחד עם החוק שמחולל מהפכה בדיני תעבורה - פוגע בנהגים. המשטרה לא התייחסה לטענה לגופה ומסרה לנו בתגובה: "התאמת ספי האכיפה היא צעד נוסף במלחמה בקטל בכבישים ומהלך שנועד להתאים את האכיפה למציאות המשתנה בכבישים, תוך מיקוד במקומות שבהם קיימת סכנה מוגברת למשתמשי הדרך".