הדוח על רעידות אדמה שפורסם רק לפני יומיים, ועד כמה הרשויות המקומיות ערוכות?
במרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסמו השבוע עדכון על ההיערכות לרעידת אדמה בישראל • בדוח מצוין כי רשות החירום הלאומית הגדירה את הרשויות המקומיות כ"לבנת היסוד" בטיפול ברעידות אדמה – אך כי אין נתונים עדכניים על מוכנות הרשויות • הנתונים העדכניים ביותר, משנת 2015, העלו כי רמת המוכנות של הרשויות המקומיות בינונית עד נמוכה
עוד לפני רעידת האדמה שהורגשה היום (חמישי) באזור ים המלח, בכנסת פרסמו השבוע דוח על ההיערכות לרעידות אדמה בישראל. הדוח מדגיש כי המידע על מוכנות הרשויות המקומיות לאירוע של רעידת אדמה לוקה בחסר – וכי הנתונים העדכניים ביותר, מלפני יותר מעשור, הצביעו על מוכנות לא מיטיבה. בישראל מורגשת רעידת אדמה גדולה בממוצע בכל 100-80 שנה, כאשר רעידת האדמה הגדולה האחרונה הורגשה בשנת 1927. רשות החירום הלאומית הגדירה את הרשויות המקומיות כמרכיב היסודי בטיפול ברעידות אדמה.
בדוח נאמר כי על פי התפיסה הלאומית להיערכות לרעידות אדמה שנכתבה ברשות החירום הלאומית (רח"ל) ב-2012, הרשות המקומית היא "לבנת היסוד" בטיפול באירוע רעידת אדמה. מאחר שהמידע על מוכנות רשויות מקומיות לחירום בכלל ולרעידת אדמה בפרט לא מפורסם לציבור, בכנסת התבססו על נתונים שנמסרו ממשרד הביטחון בשנת 2015.
על פי משרד הביטחון, רמת המוכנות של הרשויות המקומיות לרעידות אדמה הייתה אז בינונית עד נמוכה. לא מדובר ברשות מקומית מסוימת, אלא ברמת המוכנות הכללית. בבחינת המוכנות של הרשויות המקומיות לחירום נמצא כי 73% מהרשויות הוגדרו "מתקשות" או "עלולות להתקשות". ברשויות אלו מתגוררים כ-46% מתושבי המדינה.
בהחלטת ממשלה משנת 2010 נקבעו משימות לכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלהם, אך אין בה התייחסות לתפקיד הרשויות המקומיות ולא הוטלו עליהן משימות ממוקדות לצורך ההיערכות. בנוסף, הגורם המקצועי אשר מנחה את הרשויות המקומיות הוא פיקוד העורף, אלא שאין לו סמכויות אכיפה מול רשויות שלא נערכות בהתאם להנחיות.
בנתונים מ-2017 נמצאו פערים נוספים בהיערכויות, ובין היתר עלה כי לא כל הרשויות המקומיות יודעות לאן לפנות את תושביהן במקרה של רעידה. במרכז המחקר של הכנסת כתבו כי לא ברור אם המצב השתנה מאז - מה שמדגיש פעם נוספת את פער המידע על היערכות הרשויות, שעשוי להצביע גם על פער בהיערכות.
במשרד הבינוי והשיכון גיבשו בתחילת שנת 2021 רשימה של הערים בסיכון הגבוה ביותר בישראל. הדוח מצא כי בתרחיש של רעידת אדמה חזקה בישראל, כ-80 אלף מבנים מוגדרים בסיכון גבוה כיוון שנבנו לפני שנת 1985. כ-35% מהם צפויים להינזק קשות.
בערים שמוגדרות בסיכון הגבוה ביותר בעת רעידת אדמה יש 1,871 מבנים בסיכון גבוה וכ-1,020 מבנים יינזקו באופן קשה בעת רעידת אדמה - כלומר, מדובר ב-54% מהמבנים. עוד קובע הדוח הממשלתי כי דרושה השקעה של 2 מיליארד שקל לחיזוק המבנים בערים בסיכון גבוה, אך כתוצאה ממערכות הבחירות המתמשכות בין 2019 ל-2022 - רק 70 מיליון אושרו מתוך 2 המיליארד הנדרשים.