הכתובת על הקיר: רעידת האדמה שהורגשה ברחבי הארץ היום (שני) ומקורה בטורקיה, הסתיימה ללא נזק וללא נפגעים והייתה בעוצמה משוערת של 3. לאורך השנים מבקרי המדינה פרסמו דוחות עם תרחישים הרסניים בכל הקשור להיערכות המוקדמת לרעידות אדמה חזקה בישראל.
כשברקע מספר ההרוגים בטורקיה ובסוריה ממשיך לעלות ונחשפים ממדי ההרס העצומים, עולה שאלה בדבר מוכנותה של מדינת ישראל לרעידת אדמה בעלת עוצמה חזקה. למרות ההתרעות הרבות, הרשויות אינן מוכנות להתמודד עם רעש חזק שכמעט בוודאות יתרחש.
הערים הכי מסוכנות
רשימת ערים הנמצאות בסיכון גובשה במסגרת דיון שהתקיים בתחילת שנת 2021 במשרד הבינוי והסיכון. על פי הדוח, בתרחיש בו תהיה רעידת אדמה חזקה בישראל - יש כ-80 אלף מבנים שמוגדרים בסיכון גבוה ונבנו לפני שנת 1985. במצב כזה 35% מהם יינזקו קשה - כלומר, נזק כבד גבוה ייגרם ל-28,600.
באותן ערים שמוגדרות בסיכון הגבוה ביותר בעת רעידת אדמה יש 1,871 מבנים בסיכון גבוה וכ-1,020 מבנים יינזקו קשה בעת רעידת אדמה - כלומר, מדובר ב-54% מהמבנים. עוד קובע הדוח הממשלתי כי דרושה השקעה של 2 מיליארד לחיזוק המבנים בערים בסיכון גבוה, אך כתוצאה ממערכות הבחירות המתמשכות - אושרו רק 70 מיליון מתוך 2 מיליארד.
על פי הדוח, הערים בסיכון הגבוה ביותר בעת רעידת אדמה הן: קריית שמונה, צפת, טבריה, חצור, מגדל העמק, עפולה, קצרין, ראש פינה, בית שאן ואילת.
מתריעים שנים על צורך בהיערכות
בשנת 2018 פורסם דוח נוסף של מבקר המדינה המצביע על שורת מחדלים של ממשלות ישראל, שלאורך השנים קיבלו החלטות שונות שבפועל לא יושמו, או לכל היותר יושמו באופן חלקי בלבד.
השופט בדימוס יוסף שפירא ציין בדוח כי משרדו מתריע כבר "שנים ארוכות" על הצורך בהיערכות מתאימה לרעידות אדמה. מומחים בתחום סבורים כי רעידת אדמה חזקה - על כל השלכותיה הקשות - היא כמעט ודאית. אך למרות זאת, הביקורת של שפירא העלתה שהמדינה לא תיקנה שורה של ליקויים משמעותיים במיוחד - ומכאן שישראל עדיין לא ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה קשה.
דוח מ-2011: "מחדל חמור ומתמשך"
"דגל אדום", כך הגדיר מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס את ממצאי הדוח שחיבר בשנת 2011 על עמידות המבנים והתשתיות בישראל במקרים של רעידות אדמה. הוא מחה על כך שלמרות אזהרות חוזרות ונשנות על חומרת המצב והסכנה הנשקפת ממנו, לא ננקט כל צעד משמעותי כדי להבטיח את שלומם של האזרחים.
גם כאן המבקר האשים בדוח כי למרות האזהרות, רוב הליקויים שהתגלו לא טופלו כראוי. הוא הצביע על עיכוב ניכר בהסדרת תקצוב ההיערכות לרעידות אדמה, וסבר כי הממשלה לא עושה די כדי להגביר את המודעות בחיזוק המבנים והכנתם לתרחיש האימים.
בשנת 2018 סיכם מבקר המדינה את הדוח בקריאה להיערך לרעידה חזקה "ודאית", וציין שלפי המומחים היא רק עניין של זמן. על חוסר היערכות ישראל לרעידת האדמה הוא אמר: "נזקים לרכוש ופגיעה בנפש עקב רעידת אדמה אינם גזירת גורל. השקעת משאבים בהיערכותם של משרדי ממשלה, של הרשויות המקומיות ושל חברות התשתית, לצד גופים פרטיים והציבור כולו, עשויה למנוע נזק רב. יש לפעול להגברת המודעות הציבורית לחשיבותה של ההיערכות לרעידת אדמה - ברור כי בוא תבוא".