לרגל יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל ועל רקע מלחמת חרבות ברזל, נשיא המדינה יצחק הרצוג ושר המשפטים יריב לוין הודיעו היום (ראשון) על מתווה חנינות מיוחד לתורמים תרומה משמעותית לביטחון המדינה. בבסיס המתווה - הכרה בקשיים עימם מתמודדים אזרחי ישראל בתקופה זו.
"השימוש בסמכות החנינה יהיה רחב מן הרגיל, ויינתן משקל מיוחד למאפיינים ולנסיבות אישיות ומשפחתיות, וכן לתהליכי טיפול ושיקום", נמסר מבית הנשיא. "כמו כן, יינתן במתווה דגש משמעותי למי שתרם או תורם בהווה לביטחון המדינה ולחוסנה, בפרט במסגרת מלחמת חרבות ברזל". המתווה יחל בהמשך השנה הנוכחית.
תחומי הפעלת סמכות החנינה
- מחיקת מרשם פלילי בהיקף רחב לחיילי מילואים ששרתו פרק זמן משמעותי במהלך במלחמת חרבות ברזל.
- הקלה בקנסות, בין היתר ללוחמים בסדיר ובמילואים בצה"ל ובכוחות הביטחון, משפחות שכולות ומשפחות החטופים. כמו כן, תינתן הקלה גם למשפחות מפונים ומי שביתם נפגע במלחמה ונקלעו למצוקה כלכלית.
- יחלו גם הקלות בקנסות בגין עבירות תכנון ובנייה.
- תישקל הקלה בעונש מאסר לאסירים שלהם קרבה לחלל, נפגעי פעולות איבה וחטופים, זאת כאשר האסירים ריצו לפחות מחצית מתקופת מאסרם.
- יישקלו הקלות בעונשי מאסר, כאשר מדובר במאסרים קצרים, ובאסירים שריצו לפחות שליש ממאסרם.
- הארכה ותיקוף מדיניות מתווה החנינות לשנת 75 של ישראל, תוך דגש על בקשות חנינה של מערכת הביטחון, הלומי קרב ונכי צה"ל.
התנאים להגשת בקשות למילואימניקים
- שירות מילואים פעיל במשך 90 ימים לפחות, באופן מצטבר, מאז 7 באוקטובר השנה, או לחילופין שירת בשירות מילואים פעיל במשך 120 ימים לפחות, בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה הוגשה בקשתו.
- לחייל רישום פלילי בגין עבירות שעבר באזרחות, לאחר שחרורו משירות חובה בצה"ל. הוועדה לא תדון בחיילים בעלי רישום פלילי עקב הרשעות צבאיות.
- חלפו לפחות שלוש שנים מהמועד בו ניתן פסק דין חלוט בעניינו של החייל.
- לא הוטל על החייל עונש מאסר של יותר מ-18 חודשים, וחלפו לפחות חמש שנים מאז שריצה עונש מאסר, אם הוטל עליו.
- לא קיים בעניינו של החייל עונש מאסר על תנאי בתוקף, או עונש של פסילת רישיון נהיגה בתוקף.
- אין בעניינו של החייל תיקים הממתינים לבירור דין, הפתוחים מחמש השנים שקדמו לשנה הקלנדרית שבה הוגשה בקשתו, ולא מתנהל בעניינו הליך פלילי שעודנו תלוי ועומד.
- הוועדה לא תדון בעניינו של חייל שהורשע בעבירות נגד ביטחון המדינה, המתה, אלימות חמורה, עבירות מין, עבירות שבוצעו כלפי קטין או בן משפחה ועבירות תעבורה.
- אם הבקשה עוסקת בעבירות פליליות שנובעות מהצורך להסיר מחדל או להשיב מצב לקדמותו, למשל עבירות מיסים, עבירות תכנון ובניה - יהיה עליו להגיש לוועדה אסמכתאות רשמיות המעידות על כך שהמחדל הוסר או שהמצב הושב לקדמותו.
תהליך קבלת החנינה
- הבקשות ייבחנו על ידי מחלקת חנינות במשרד המשפטים, שתגבש בעניינן חוות דעת שיועברו להמלצת השר לוין ולאחר מכן לבחינה במחלקת החנינות בבית הנשיא ולנשיא המדינה.
- חנינות יינתנו רק לאחר הגשת בקשות ושקילת כל מקרה לגופו ולאחר קבלת חוות דעת של הגורמים המוסמכים, והפעלת שיקול הדעת של הנשיא.
- במקרה של מאסרים, בבית הנשיא הסבירו כי "על מנת להבטיח כי החנינות שיינתנו במסגרת המתווה המיוחד אינן מסכנות את הציבור, ואינן פוגעות באכיפת החוק".
- המתווה אינו מונע הגשת בקשות על ידי כל אדם.
נשיא המדינה יצחק הרצוג: "השנה תחושת הערבות ההדדית והאמונה בצדקת הדרך מלוות ברגשות כאב עזים ומטלטלים, ובנחישות בלתי נגמרת להשבת החטופות והחטופים לביתם. המציאות שינתה את פניה בשבעה באוקטובר, ואזרחי ישראל מתמודדים זה חודשים ארוכים עם אתגרים משמעותיים. מוסד החנינה היווה מאז ומעולם דרך לשקף את ערכי החברה וצרכיה, ולנהוג לפנים משורת הדין, באופן חוץ-משפטי, עם אלה הזקוקים לכך. ולכן השנה, השימוש בסמכות החנינה יהיה רחב מן הרגיל, ונושיט בו יד תומכת עבור אלה שתרמו תרומה משמעותית לביטחון המדינה. זוהי דרך נוספת להפיח תקווה ורוח בעמנו, זוהי דרך נוספת של המדינה ומוסדותיה לשקף את ערכי החברה ולתמוך באלה הזקוקים לכך".
שר המשפטים לוין הוסיף כי "מתווה החנינות המעודכן מהווה היבט נוסף לאחדות ולערבות הדדית, שנדרשת תמיד, וביתר שאת בעת הזו". לדבריו, המתווה שם דגש מיוחד על אנשי המילואים, שנושאים בנטל הגדול של הגנת המדינה, ביתר שאת מאז פרוץ המלחמה. "זו הוקרת תודה לאלו שעזבו את חייהם והשאירו מאחור את משפחתם, בדרך לחזית בה הם מגנים על המדינה", הדגיש. "זו הוקרה נוספת לאלו שתרמו ותורמים תרומה משמעותית לביטחון המדינה, בפרט במסגרת המלחמה".